מהפך בלשכה של ביבי

האסימון של ראש הממשלה נפל, ועכשיו הוא עושה מינויים חדשים בלשכה

כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, נכנס לתפקידו, השיא לו מישהו עצה: שמע, הוא אמר לו, מנה את מי שאתה רוצה, אבל קח מישהו שכבר עשה את התפקיד בעבר. אם תמנה שף, תבחר במישהו שהכין ארוחה קודם, שלא יבשל בפעם הראשונה בלשכה. מחפש נהג? בחר במישהו שכבר יש לו רישיון. לשכת ראש הממשלה היא לא מקום לערוך בו ניסויים.

נתניהו הקשיב, ויישם חלקית. לפני חצי שנה נפל לו האסימון. כבר לפני כמה חודשים הביע רה"מ בשיחות סגורות את חוסר שביעות רצונו מתפקודו של ניר חפץ, ראש מערך ההסברה. חפץ, איש ידיעות אחרונות בעברו, מעולם לא שימש דובר קודם לכן. כבר אז היו מי שתהו איך מי שלא השיט מעולם חסקה, יכול להוביל נושאת מטוסים שלמה.

במהלך החודשים האחרונים המצב הורע עוד יותר וראש הממשלה החל להבין שעשה שגיאה. נקודת המפנה היתה לפני כמה שבועות כשלנתניהו התברר באופן חד משמעי כי האיש שאמור לשרת אותו ולהביא לו תועלת, גורם למעשה לנזק ודואג להשמיץ אותו באוזני עיתונאים.

נתניהו שלח רמז דק כפיל לעברו של חפץ כי הוא מצפה שיניח מכתב התפטרות. מפה ועד ל"התפוטרות" הדרך היתה קצרה. באותה הזדמנות גם הבהיר לו ראש הממשלה כי אין בכוונתו למנותו לשום תפקיד בשירות המדינה. לא לתפקיד שגריר ולא לשומר בשגרירות.

יש מי שאומרים שנתניהו מצפה שבשבועות הקרובים שיניח גם מזכיר הממשלה, צביקה האוזר, מכתב דומה על שולחנו. זאת לאחר שהתבררו מספר עובדות שהצליחו להפתיע אפילו את רה"מ לגבי מידת נאמנותם של השניים. גורמים ביטחוניים וגורמי אכיפה בודקים חשד של הדלפה של ידיעה ביטחונית של גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה.

רוב הקרחון עוד מתחת למים, אבל העיתון הכוויתי אל-ג'רידה שופך קצת אור על הפרשה: הבוקר דווח כי חפץ לא התפטר מתפקידו אלא אולץ לעזוב אותו לאחר שהתגלה שהדליף מידע מדיונים ביטחוניים סודיים, ומציין כי בקרוב גם האוזר יעזוב מאותה הסיבה.

עזיבתו של חפץ לא מוטטה את הלשכה, אך ללא ספק מדובר בפגיעה.

לא קל בציר האוזר-חפץ אל מול התחזקות ציר שרה בלשכה. הציר הזה זכה השבוע לחיזוק משמעותי: גיל שפר, איש סודם של בני הזוג נתניהו מונה למנהל הלשכה, דוברו של ראש הממשלה, גידי שמרלינג, שודרג לעמדת ראש מערך ההסברה, ונתן אשל, היה אמור להתמנות לראש הסגל בלשכה. אלמלא היתה קובעת נציבות שירות המדינה כי אין לכך תקן, היה גם אשל מקודם.

אתמול נפרדו אנשי הלשכה מחפץ. לא תהיה זו השערה פרועה שלא נשפכו שם הרבה דמעות. לעומת זאת, הקונצנזוס סביב מינויו של שפר, נותן שביב של תקווה, כי אולי עכשיו הלשכה תתנהל בצורה שונה.

שפר, ששימש עד כה אחראי הסיורים של ראש הממשלה, היה שם תמיד. בשבוע הבא הוא יאבד את האנונימיות וייחשף לאור הזרקורים כשיעבור מחדרו במשרד אל תוך האקווריום (החדרים הסמוכים לרה"מ). הוא ילמד את אנשי הלשכה מה הן ישיבות צוות, מה זו עבודת צוות ויחלק גזרות ותחומים ליועצים, ובעיקר, ינטרל את מה שהניע עד כה את אנשי הלשכה: אגו.

שפר, לא עלינו, מקובל על כל אנשי הלשכה וגם מחוצה. מהקודקוד ועד אחרון העובדים, חרדים וחילונים. בין שלל הברכות שזכה להן אתמול היה גם מסרון אחד, שבו נכתב: "תנחומי". שפר צחק, הוא יודע איפה הוא נמצא. הוא רק מקווה שלא להיכנס לרשימה של אלו שקיפדו חייהם בלשכה.

נקמה קרה בוא תבוא

נדמה שככל שלשכתו של ראש הממשלה רעועה יותר, הקואליציה שלו יציבה יותר. בעוד הלשכה של נתניהו נראתה השבוע כבקתה מטה לנפול, כשרוחות עזות מטלטלות אותה, כך הפכה הקואליציה שלו חזקה יותר. התקציב הדו שנתי אושר, וטכנית, יש לנתניהו שקט לשנתיים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, המנצח הגדול של התקציב, היה השבוע מבואס. אישור התקציב היה אמור להיות יום חגו, לאחר שהצליח להכניס לתוכו את אבטחת ההכנסה לאברכים בניגוד לכל הסיכויים לאור החלטת בג"ץ, את תקציב הישיבות לראשונה בהיסטוריה, ומנע את ביטול הקיצוץ בקצבאות הילדים.

גפני היה צריך להיות חתן השמחה המרכזי. הוא אמנם נאלץ לבלוע את הצפרדע של תקציב דו שנתי בניגוד לעמדתו, אבל ללא ספק היה אמור להגיע לישורת האחרונה מרוצה מהחבילה כולה.

ערב לפני אישור התקציב בכנסת מצא את עצמו גפני צרוד, מותש ועם שפעת, שלא נגרמה ממזג האוויר. בסביבתו מצאו למחלה שם: "שפעת איווט", שאותה חטף מליברמן ונתניהו, שהנחיתו עליו יום קודם את חוק הגיור הצה"לי.

הפנים החמוצות של גפני הבהירו עד כמה נפגע מראש הממשלה ומהחוק שעבר יום קודם לכן בוועדת הכנסת. אנשיו אומרים שחוק הגיור עצמו הכאיב לו פחות מההתנהלות "המבישה" של נתניהו שסינדל את גפני יום קודם לתקציב והציב בפניו עובדה גמורה כי חוק הגיור הצבאי יעבור.

מי שנשלח לנסות לפשר ולהפשיר את היו"ר המצונן והכועס, היה שר האוצר, יובל שטייניץ. בחצות הליל עצרה מכונית השרד שלו בפתח ביתו של גפני בבני ברק.

יו"ר ועדת הכספים ושר האוצר חברים טובים. גפני כבר 22 שנה בכנסת. כשהגיע שטייניץ למשכן עשור אחר כך, הושב על הכסא הצמוד לזה של גפני במליאה. השעות האינסופיות שכילו בישיבה במליאה בשיחות פילוסופיות ואידיאולוגיות, הפכו את הפילוסוף והפולמוסן, לא רק לפרטנרים לעסקים שחורים, אלא לחברים של ממש.

שטייניץ הוזמן להיכנס. כבר לא היה לו מה להציע לגפני, אחרי שקיבל הכל, אבל בכל זאת ניסה לפייס וביקש שלא יקלקל את החגיגה בהצבעה למחרת. התקציב הזה שלו - לא פחות משלו.

החיבוק החם בין השניים לאחר אישור התקציב מלמד כי הפגישה בחצות הלילה הניבה תוצאות: שטייניץ הצליח, הידידות האמציה תמשך וגפני יאלץ להמתין מעבר לפינה. את הנקמה לראש הממשלה, הוא יגיש קרה.

"השר השתנה"

משרד החינוך נחשב לבית קברות לפוליטיקאים בעשור הקודם. חורשי המזימות והציניקנים שבין הפוליטיקאים כבר לחשו שמהסיבה הזו ממש שלח נתניהו את גדעון סער לשם. עם זאת, נוכחותו של סער במשרד החינוך הפכה להיות הדבר החיובי ביותר בממשלה הנוכחית.

אמש, במקביל לאישור תקציב המדינה, שכלל תוספת תקציבית לחינוך ובעיקר להשכלה הגבוהה שהרפורמה בה סוכמה כבר בקיץ, חתם שר החינוך עם נציגי האוצר וארגון המורים העל יסודיים על רפורמה בחטיבות העליונות.

יו"ר הארגון, רן ארז, שדורות של שרי חינוך חוסלו על ידו, נשאל במסיבת העיתונאים מה נשתנה, ואיך זה שאחרי התנגדות של שנים הצליח להגיע להסכם. ארז ענה: "השר השתנה".

דווקא במשרד החינוך, שנחשב למשרד שקשה מאוד להצליח בו, סער קונה לעצמו תפקיד של ביצועיסט, כמי שמניע רפורמות, מגייס תקציבים ומצליח להידבר גם עם המיליטנטים שבין ארגוניי העובדים הרבים, גם במערכת החינוך וגם בהשכלה הגבוהה.

כשסער מסיים כך את השנה, זה אולי מסביר את האנרגיות הבלתי נדלות שמשקיעים יריביו בליכוד בדרכים שונות ומשונות לסכסך בינו לבין ראש הממשלה.