"וינרוט מילכד את זפט. הוא פתח תיבת פנדורה"

הקהילה המשפטית סוערת בעקבות חשיפת עו"ד יעקב וינרוט במשפטו, ולפיה השופט המחוזי יהודה זפט נמנה עם הלקוחות ששילמו לו שכר טרחה זעום. כעת נחלקים עורכי הדין שהופיעו מול זפט לשני מחנות: אלה שסבורים שהדבר לא השפיע על השופט, ואלה שקוראים להתפטרותו כיוון שלא גילה לבעלי הדין על הקשר עם וינרוט. מקורבי זפט: "הוא מזועזע מהניפוח של העניין"

השבוע התברר שתיבות פנדורה קיימות גם מחוץ למיתולוגיה היוונית. תיבות פנדורה מציאותיות, מודרניות, שהיו נעולות משך שנים. וכשתיבות הפנדורה הללו נפתחות, ולאו דווקא בפזיזות אלא בכוונה תחילה, הן עלולות להיות מזיקות במיוחד. את הלקח הזה גילה השבוע על בשרו סגן-נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט יהודה זפט, ששמו עלה לכותרות, שלא בטובתו, על רקע יחסיו מן העבר עם עו"ד ד"ר יעקב וינרוט. ומי שפתח את תיבת הפנדורה היה וינרוט עצמו.

המפתח לתיבה היה מסמך שהגיש וינרוט לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת משפט השוחד המתנהל נגדו ונגד פקיד השומה לשעבר שוקי ויטה, ובו נקב בשמות חלק מלקוחותיו שאותם ייצג בתמורה לשכר טרחה מופחת, סמלי או אף ללא תמורה כלל. במסמך נזכרו בין השאר שם הלקוח, מי טיפל בתיק, כמה שעות הוקדשו לטיפול ומה היו הקשרים שלו לעובדי או לנבחרי ציבור. בין הלקוחות הללו הוזכר גם שמם של השופט יהודה זפט ורעייתו מרים, שהיו לקוחותיו של וינרוט בתחילת שנות ה-90 במסגרת תיק אזרחי שניהלו נגד קבלן.

וינרוט מואשם במתן שוחד לפקיד שומה דן לשעבר, רו"ח שוקי ויטה. הפרקליטות טוענת כי בין וינרוט לויטה התנהלה מערכת יחסים מושחתת, שבמסגרתה טיפל ויטה כפקיד שומה בלקוחות של וינרוט, בהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, וכרת עבורם הסכמי מס מיטיבים. בתמורה, נטען, העניק וינרוט לויטה שכר טרחה מופחת (כ-20 אלף שקל) עבור ייעוץ משפטי שהעניק לו, בנוגע להסרת מכשולים שעמדו בפני קידומו המקצועי ברשות המסים.

בישיבות ההוכחות האחרונות שהתקיימו בתיק הציגה ההגנה לשופט גלעד נויטל את רשימת לקוחות העבר של וינרוט ואת סכומי שכר הטרחה שנגבו מהם, ואף זימנה חלק מהם להעיד במשפט, כדי להוכיח את טענתה כי דרך גביית שכר הטרחה שבה נהג וינרוט עם ויטה הייתה נוהג מקובל במשרדו, שנבע ממניעים אידיאולוגיים ואלטרואיסטיים, ולא דבר חריג שנבע ממניעים מושחתים כלשהם, כגרסת התביעה.

זפט ועוד כ-80 לקוחות נוספים, בהם שמות מפורסמים כמו הנשיא המנוח עזר ויצמן, ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ניצב יעקב גנות, ח"כ צחי הנגבי, אלוף במיל' יפתח רון-טל, רפאל איתן ורבים אחרים, נחשפו במסגרת המסמך שהגיש וינרוט לבית המשפט.

מהמסמך עולה כי וינרוט ייצג את השופט ורעייתו משך תקופה ארוכה בתיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, וגבה שכר-טרחה של 16,500 שקל בלבד, אף שהייצוג כלל, לדברי וינרוט, "עבודה מרובה". כל-כך הרבה עבודה הייתה בתיק, עד שוינרוט לא יכול היה לכמת את מספר השעות שהקדישו הוא ועורכי הדין ממשרדו לתיק, ורק ציין כי "בשל קושי להעריך את השעות, התיק כולו צורף כמוצג".

התיעוד התמים לכאורה של השירות המשפטי שהעניק וינרוט לזפט עורר סערה בקהילה המשפטית, הוריקן ממש, שבלבו עומדת השאלה: מדוע, במשך שנים ארוכות, נמנע השופט זפט מלספר לצדדים שהופיעו בפניו מול עו"ד וינרוט, כי היה לקוח של וינרוט בעבר. על הרקע הזה, אומרים היום עורכי דין שונים, "זפט צריך להתפטר".

עו"ד תל-אביבי מוכר, שמופיע מול זפט בתדירות גבוהה, מסביר כי זפט היה חייב לעדכן את הצדדים שהופיעו בפניו על כך שהיה לקוח של וינרוט. "זה מאוד בעייתי שהוא לא אמר על כך כלום במשך שנים. אני מאמין ביושרו של זפט, ואני בטוח שהוא חושב שזה לא משפיע עליו. מצד שני, לך תדע. אנחנו לא מלאכי השרת וגם דברים שבתת-מודע, שאנחנו חושבים שלא ישפיעו, יש להם השפעה. לכל הפחות זה בעייתי".

שילם לוינרוט גרוש וחצי

הבעיה מחמירה, כך לפי אותו עו"ד, כאשר מכירים את התנהלותו של זפט בדרך-כלל. "אני מופיע הרבה אצל זפט ובמקרים שונים הוא כן אמר לצדדים שהוא מכיר צד מסוים לפני הדיון. הוא אפילו פסל את עצמו בכמה תיקים כשהכיר את הצדדים המעורבים. פה זה לא הצדדים, אלא עורך הדין שלהם, כזה שייצג אותו באופן אישי. זה תמוה שהוא לא הודיע".

אגב, השופט זפט מתגורר בשיכון ה' בבני ברק, שם התגורר וינרוט בעבר, כך שמשך שנים היו השניים שכנים. כיום מתגורר וינרוט בשכונה אחרת בבני ברק.

אחד מעורכי הדין שהופיעו בפני השופט זפט בתיק מול עו"ד וינרוט, והפסיד את התיק, קצת פחות פוליטקלי-קורקט מהקולגה שלו: "זה חמור מאוד, פשוט חוצפה שאין כדוגמתה. הופעתי בפני זפט בתיק שהיה שווה עשרות מיליונים, ולא נאמרה לי מילה וחצי מילה על כך שאני בעצם מופיע בפני שופט שעורך הדין של הצד השני ייצג אותו. אני רואה את זה בחומרה. הייתי מסכים שמי שיכריע בתיק זה מי שהוא לקוח של העו"ד של הצד השני? בחיים לא".

לדברי אותו עו"ד, שמעדיף אף הוא להישאר בעילום שם כיוון שהוא מופיע גם היום בתיקים שונים בפני זפט, מדובר בהסתרה לא ראויה. "היו לי הרבה תיקים מול זפט חוץ מהתיק הזה, אבל זה באמת מקרה חריג. במקרה של וינרוט הוא פשוט הסתיר את המידע. אין דרך אחרת להסתכל על זה. בתיק אחר לגמרי זפט אמר בפירוש 'אני מכיר את אחד הצדדים, האם יש לכם התנגדות שאדון?' שאלתי את הלקוח באותו מקרה והוא אמר שלא. אגב, הפסדתי ואחרי זה הצטערתי על זה שלא ביקשתי שלא, אבל זה לגיטימי.

"אני חושב שהמינימום זה שיגידו לי. אני חושב שגם וינרוט היה צריך להגיד, אבל אני לא מופיע בפני וינרוט, אני מופיע בפני זפט, וזפט, במינימום, היה צריך לקום בתחילת הדיון ולומר לי 'דע לך, הוא היה עו"ד שלי ושילמתי לו גרוש וחצי".

16,500 שקל זה גרוש וחצי?

"ברור. הרי וינרוט טוען שטיפל בתיק שלו תקופה ארוכה, משך מאות שעות, הוא ושותפו דאז בועז בן צור. אם נעשה רגע חשבון ונניח שוינרוט השקיע 400 שעות עבודה בתמורה ל-16 אלף שקל, יוצא שזפט שילם לוינרוט 40 שקל לשעה, שהם כ-10 דולר לשעה. גם אני רוצה לשכור את השירותים של וינרוט ב-10 דולר לשעה. זה שירות משפטי בחינם, וזפט יודע את זה. פשוט לא ייאמן".

כשעורך הדין אומר ש"זפט יודע את זה" הוא מתכוון לכך שבניגוד לשוקי ויטה,

שטען בעדותו, בין השאר, כי לא ידע ש-20 אלף שקל זה שכר טרחה מופחת, וכי מבחינתו זה הרבה כסף, זפט לא יוכל להתחבא מאחורי הטענה הזו. "זפט, שבכל דיון פוסק לך 50 אלף שקל, 80 אלף שקל או 100 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, וזה רק בצווי מניעה, בדיון של חצי שעה - לא ידע שלייצג אותו במשך כמה שנים לא עולה 16 אלף שקל?".

במהלך השנים טיפל השופט זפט פעמיים בעניינים אישיים של עו"ד וינרוט ובעוד כ-16 תיקים של לקוחותיו. פעם וינרוט הופיע בפני זפט ובפעמים אחרות היו אלה עורכי דין ממשרדו, בהם אחיו, עו"ד אבי וינרוט, שותף בכיר במשרד. פעם הם הפסידו ופעם הם ניצחו (ראו מסגרת).

אף אחד מעורכי הדין והלקוחות שהופיעו בתיקים הללו ובאחרים לא מוכן עדיין לצאת בהצהרות כי יפעל לביטול הקביעות נגדו, או אפילו לחשוף את זהותו, מהטעם הברור שהם פוגשים בזפט יום-יום בין כותלי בית המשפט, אך עו"ד שהפסיד בתיק מול וינרוט אצלו, מסביר שייתכן וזה לא הסוף של התיקים הללו. "התיישנות לא קיימת כל עוד אתה לא יודע על הבעיה. מהיום שאתה יודע יש לך שבע שנים לתבוע. הלקוחות שלי יודעים מלפני יומיים וצריכים עכשיו להחליט מה הם עושים עם זה".

וינרוט מילכד את זפט

הייתם מגיבים אחרת אם הייתם מופיעים מול עו"ד אחר ממשרד וינרוט, ולא מול יעקב וינרוט עצמו? - שאלנו את "המפסידים של זפט-וינרוט", והם השיבו: "ממש לא".

"אני הופעתי מול וינרוט עצמו, אישית, אבל התשובה היא שכל עו"ד מהמשרד שלו נכנס בנעליו. זה היה מכעיס אותי", אומר אחד מהם, אך מדגיש כי "אין ספק שזה יותר מכעיס אותי כשזה האיש הספציפי. זה גם כל כך קל ליידע את הצדדים. אם אין בעיה עם הקשר ביניהם, אז מה הבעיה להגיד לי את זה? למה להסתיר? צריך להחליט, אין בעיה או יש בעיה? אם אין, למה זה כזה סוד?"

על הרקע הזה, אומר אותו עו"ד שלקוחותיו הפסידו אצל השופט הבכיר, שזפט חייב להתפטר. "אני לא חושב ששופט יכול להיות במצב שהוא לא מגלה לאנשים דברים ולהמשיך לשבת בכס המשפט. הוא חייב להתפטר, אחרת מה המסר שיוצא מהפרשה הזו?".

עו"ד שמכיר את זפט ווינרוט היטב, מבהיר שהוא לא אוהב את הקריאות לפיטוריו או להתפטרותו של זפט, אך מבין אותן. "אני לא אוהב להתלהם, אבל יש לו באמת בעיה. הסיפור הזה מציג אותו באור שלילי, ואני חושב שלכל הפחות הנהלת בתי המשפט צריכה לבדוק את הסיפור הזה".

לדבריו, "וינרוט הכניס את זפט למלכוד. הוא פתח תיבת פנדורה, שלו עצמו זה לא מסייע, לא רואה איך זה מחלץ אותו, אך הוא במרירותו עושה דברים שלצערי הם לא רציונליים. אני מחבב מאוד את היהודי הזה, הוא בחור חריף וחכם, אבל לא כל כך הבנתי את קו ההגנה שלו. הוא אומר 'תמות נפשי עם פלישתים. אם מעמידים אותי לדין, תעמידו את כולם לדין'. יש לו מין הגנה של אכיפה סלקטיבית, רק שיגידו לו לגבי השופט זפט 'לא ידענו'.

יושב בצומת קריטי

עו"ד ותיק אחר, שבמהלך השנים הופיע, לא אחת, בפני השופט יהודה זפט, במסגרת בקשות לצווי מניעה זמניים, מסכים שלא ניתן לעבור על כך בשתיקה. "אין ספק שגם מן הצד של זפט נפל פגם, ואולי מן הראוי שמי שהחליט לחקור היטב את יחסיו של וינרוט עם שוקי ויטה, יחקור גם את יחסיהם של וינרוט ושל השופט זפט", הוא אומר.

לדבריו, העניין מקבל משנה תוקף על רקע הרגישות הרבה של העניינים המגיעים אל שולחנו של זפט. "שנים רבות יש לשופט זפט, בבית המשפט המחוזי בתלאביב, מונופול על הבקשות לצווי מניעה זמניים, בוודאי ברציניות וב'כבדות' שבהן".

מי שלא מצוי בעולם המשפט, עשוי לחשוב שצו מניעה הוא חלק קטן מהתיק, כך שאין בעיה, אך עורך הדין הוותיק מבהיר ש"צו מניעה זמני הוא סעד קריטי, שלעתים קרובות מכריע את גורלו של התיק כולו. קיבלת צו מניעה זמני, סלולה דרכך להשיג את רצונך בהליך העיקרי. הצד השני ימהר להגיע עמך להסדר כלשהו, ובלבד שנזקי צו המניעה הזמני לא יצטברו אצלו. לא קיבלת צו מניעה זמני, איבדת את ה'שוט'".

לכן, לדבריו, "זפט יושב בצומת משפטי קריטי מאין כמותו. ניתן לסבור שמדובר בצומת קריטי יותר מזה שבו יושב שוקי ויטה ברשות המסים. ואם היה מי שסבר שיש ליחסים אלה היבט פלילי, לא ניתן שלא לשאול, אם כך, האם אין לומר אותו הדבר על יחסיו של וינרוט עם זפט. על פי הפרסומים, השירות שניתן לבני הזוג זפט היה מאומץ ורב, בעניין רב חשיבות הדורש עבודה מאומצת ורבה, והשכר האמור לא שיקף ולו מקצת מן השכר הראוי בגינו".

לא מעט שאלות שנשאלו בפרשה שוקי ויטה, טרם נשאלו בעניינו של זפט. האם חלפה בראשו של וינרוט המחשבה שהוא ישלח את לחמו על פני המים, מתוך ידיעה שהוא ימשיך להופיע בפני השופט זפט, באותו צומת קריטי של בקשות לצווי מניעה זמניים? האם קיווה שלקוחותיו יזכו ליחס מועדף, במודע או שלא במודע, אצל השופט זפט ולכן גבה ממנו שכר טרחה זעום?

ומה בנוגע להלך רוחו של השופט זפט - מדוע הסכים לשלם שכר טרחה כה זעום? מדוע לא עמד על כך ששכר הטרחה שהוא ואשתו ישלמו לעו"ד וינרוט יהיה ראוי והולם, לכל הפחות על-מנת למנוע לזות שפתיים, ובוודאי על-מנת למנוע יצירת צורך "לפצות" את וינרוט, ו"להיות חייב לו"?

האם מערכת המשפט, הנהלת בתי המשפט, פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ישאלו את השאלות הללו? בשלב זה התשובה לכך לא ברור, אך נראה כי הנטייה היא להקטין את הפרשה ככל שניתן (ראו מסגרת).

זפט, צריך לומר, הוא אחד מיני נושאי משרה ציבורית רבים שמופיעים ברשימת הלקוחות החושפנית של וינרוט. לא חסרים נבחרי ציבור וגורמים בעלי השפעה ברשימת הלקוחות שהגיש לבית המשפט, ובהם גם ראש ממשלה, שרים, ח"כים, ראשי עיריות, קציני צה"ל, קציני משטרה, אנשי ביטוח לאומי, רבנים ולא מעט עובדי רשות המסים. את חלקם פגש וינרוט בכובעם המקצועי, כשייצג לקוח כזה או אחר. וכך, בן רגע, פרשת שוקי ויטה נראית פתאום כגרגר אבק על חדק של פיל, כמו בסיפורו המפורסם של ד"ר סוס.

בפתח עדותו במשפט נגדו, אמר וינרוט כי "לפי גישת הפרקליטות בתיק שלי, הייתם צריכים להכניס לכלא את כל העולם" - אז למה דווקא זפט נמצא על המוקד? קודם כל וינרוט עצמו שם אותו שם. בהמשך עדותו במשפט אמר וינרוט: "אם הדבר הזה היה מהווה שוחד, היית צריכה להכניס לבית הסוהר את השופט ז'". לכולם ברור היום למי הוא התכוון.

מעבר לכך, אומרים היום עורכי דין, אין דינו של שופט בכיר כדינו של כל עובד ציבור אחר. מהראשונים נדרש סטנדרט אתי גבוה יותר. על הרקע הזה עולות אף שאלות לגבי הכרעות של זפט, ובין השאר, השאלה האם ראוי היה שזפט יכריע בשאלת היקף חובת הגילוי הנאות של בורר בהליך מעין-שיפוטי. "גלובס" חשף אתמול, שהשופט עומד להכריע בבקשת צ'רלטון לבטל את פסק הבוררות בעניין זכויות השידור של משחקי ליגת העל בכדורגל, שנערכה בינה לבין ההתאחדות לכדורגל. זאת, בשל "ניגוד עניינים חמור" בו הייתה נתונה הבוררת לוי. בין היתר, כיוון שלא גילתה כי הייתה בת-זוגו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, כיום בכיר בצ'רלטון.

פסק הדין של זפט ניתן היום ובמסגרתו דחה השופט את בקשת צ'רלטון לבטל את פסק הבוררות. "אף אחת מהפרשות שהעלתה צ'רלטון, אינה מבססת חשש למשוא פנים או פגיעה במראית פני הצדק, איני סבור שהבוררת הפרה חובת גילוי שהייתה מוטלת עליה", קבע היום זפט.

זפט עיוור צבעים

עו"ד שמכיר את זפט היטב לא אוהב את הניסיון להשחיר את שמו. "נכון, זפט הוא שריף שעושה מה שבא לו, מתי שבא לו ואיך שבא לו, אבל הוא גם מקצועי, הגון וענייני. אני לא מאמין שהוא ייחס חשיבות לנושא הייצוג של וינרוט, כיוון שאילו היה מייחס חשיבות הוא בוודאי היה אומר משהו לצדדים".

לדבריו, חלף כל-כך הרבה זמן, למעלה מ-10 שנים, בין הייצוג שלו לבין הפעם הראשונה שוינרוט הופיע בפניו ש"הקשר בין הדברים פשוט קלוש. זה היה מוגזם אם הוא היה אומר על כך משהו לצדדים שהופיעו בפניו".

מקורב לשופט זפט אומר ל"גלובס" ש"יש הרבה מה להגיד על מה שעושים לזפט", אך הוא לא יודע "אם כדאי להיכנס לתוך שדה הקרב הזה". מה שהוא כן מוכן לומר, מבלי לחשוף את זהותו כמובן, הוא ש"כעובדה, הרבה מאוד שנים הוא לא הסכים לשפוט בתיקים של וינרוט. מה שהוא עשה היה מתוך ידיעה ברורה שאין בעיה. אין פה שום דבר מוחלט, כל שופט מכיר המון עורכי דין מכל מיני מקומות וכיוונים.

"לשופט יש כל מיני התלבטויות, כי זו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם. מדובר באדם ישר והגון, שאם אמר או לא אמר עשה זאת מתוך הגינות טוטאלית. גם העובדות מוכיחות כי פעם פסק לטובת וינרוט ופעם אחרת. לא היה לו שום עניין אישי בוינרוט. הוא ישר כסרגל. אולי הוא היה צריך לחשוב על זה אחרת, אבל להגיד שהוא קיבל החלטות מוטות - המרחק הוא עצום".

מקורבים למשפחת זפט אומרים היום שהמשפחה "מזועזעת" מהניפוח של העניין. "מישהו הסיק כאן מסקנות מתוך משהו מטומטם לחלוטין. מאירים זרקור על דבר פעוט. זה אפילו לא מקרה גבולי".

פגוע מהפרסומים נגדו

התביעה שבמסגרתה ייצג עו"ד יעקב וינרוט את השופט יהודה זפט ואת אשתו, עו"ד מרים זפט, הוגשה על ידי בני הזוג נגד חברת הבנייה חיים ליפשיץ בע"מ, בעקבות סכסוך על רכישת דירה שנתגלע בין הצדדים. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בחיפה בשנת 1989 ונדונה בפני השופטת שושנה שטמר, כיום, שופטת ותיקה וראש הרכב פשעים חמורים, בבית המשפט המחוזי בעיר. בעדות שנתן במשפט השוחד המתנהל נגדו העיד וינרוט כי התיק של בני הזוג זפט כלל "ארבעה קלסרים, הופעות בחיפה, לא בתל אביב, 'ים של חומר'". ברבות השנים, ובהתאם לפרוצדורה שהייתה נהוגה בבתי המשפט, טרום עידן המחשבים, בוער התיק. מאז שייצג עו"ד וינרוט את השופט זפט באותה תביעה, הוא הופיע בפניו במקרים רבים, לעתים בעצמו ולעתים באמצעות עורכי דין ממשרדו, בתיקים שונים ומגוונים.

מקורב של המשפחה אומר ש"במהלך התקופה שבה קיבל השופט שירות מקצועי מעורך הדין נמנע השופט מלדון בתיקים בהם היה עורך הדין מעורב, בין כצד ובין כעו"ד, וכך גם במשך תקופה לא קצרה לאחר מכן, וזאת מטעמים של מראית עין גרידא.

"לא סביר, לא רציני ולא ענייני להניח, ששירות מקצועי מעין זה שניתן לשופט, יצר אצל השופט תחושת מחויבות או רמת קרבה שתביא לחשש כלשהו לניגוד עניינים או משוא פנים, וכך במיוחד בחלוף זמן סביר לאחר סיום השירות המקצועי. יהיה זה בגדר התחסדות גרידא לצפות מהשופט כי יציין בפני הצדדים את הקשר המקצועי שהתקיים לפני שנים, כנתון חסר כל רלוונטיות הנעדר כל משמעות אופרטיבית".

עו"ד שעבד במשרדו של וינרוט במשך מספר שנים, מוסיף ש"כשהוא היה מגיע לדיונים עם זפט הוא היה מאוד מאוד חושש. לא בגלל קשרי העבר ביניהם אלא כי זפט הוא שופט נוקשה שלא עושה הנחות. הוא אף פעם לא הגיע עם תחושה של ביטחון אצלו.

"מאז שהוקם בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, וינרוט היה אפילו ממליץ להגיש את התיקים של צווי המניעה לשם, כי היה חושש להגיע לשופט זפט במחוזי בתל אביב. אף פעם לא הייתה תחושה במשרד שכדאי להופיע מולו. ההפך הוא הנכון. בחמש השנים שעבדתי במשרד הרגשנו שזפט קפדן דווקא במיוחד כלפינו. זה נראה באמת מוזר שזפט לא דיבר על קשריו עם יעקב ולא העלה זאת, כי הוא כזה יקה. אני לא כאן כדי להגיד אם זפט היה צריך להגיד או לא, אבל בטוח שבמשרד וינרוט אף פעם לא התלהבו להופיע מולו".

ממשרד וינרוט נמסר כי, "המשרד ייצג את זפט ואת אשתו כאשר מי שעמדה בקשר עם המשרד הייתה רק האישה. מאז הייצוג ועד שהופיע וינרוט מול זפט חלפו 14 שנה".

הטענה החדשה הזו, על כך שמרים זפט היא זו שעמדה בקשר מול המשרד, מעלה שאלות ותהיות חדשות. אם אכן כך היה, מדוע בחר וינרוט להציג את זפט כלקוח העיקרי שלו במהלך עדותו? מדוע בחר לנקוב בתיק הזה כאחת הדוגמאות ללקוחות המפורסמים שזכו להנחה? את התשובות לכך וינרוט לא מספק.

נדמה כי מקורביו של זפט ומקורביו של וינרוט גם יחד מנסים לנתק את הקשר בין השניים, אותו חשף וינרוט במו ידיו. אך האם זה מספיק בשביל להעלים את הפרשה הזו אל תהומות השכחה הציבוריים? האם בעוד יום או יומיים היא תיעלם כלא הייתה, מפנה את מקומה לשערורייה חדשה? רק הזמן יאמר.

השופט זפט עצמו חש פגוע בעקבות הפרסומים האחרונים. "יש לו תחושות קשות מאוד מכל הסיפור הזה. הוא בכלל לא מבין את העליהום הזה", אומר אחד ממקורביו.

תגובות

הפרקליטות: "נבחן את עמדתנו"

"גלובס" פנה אל משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט וביקש לבדוק מדוע לא נחקרו עד כה היחסים שתיאר וינרוט עם השופט זפט, והאם כעת, בעקבות הגילויים האחרונים, בכוונתם לפתוח בחקירה פלילית או בירור משמעתי של העניין.

מתגובתו הקצרה של משרד המשפטים עולה, כי לכל הפחות עומד להיערך בירור של העניין, אם לא יותר. מדובר משרד המשפטים בשם פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה, נמסר כי "עדותו של עו"ד וינרוט בבית המשפט בדבר התנהלותו מול השופט זפט העלתה פרטים חדשים אשר לא עלו בחקירה. אף שעל פניו מדובר בהתנהלות שהתיישנה, הפרקליטות תבחן את עמדתה ביחס לעובדות שעלו במועד הרלוונטי, באופן שלא יפגע בהליך הפלילי המתנהל".

מנגד, הנהלת בתי המשפט מגבה את השופט זפט, מבלי לערוף בירורים נוספים. מדוברות בתי המשפט נמסר, כי "התיק בו ייצג עו"ד וינרוט את השופט זפט התנהל בשנת 1989, לפני למעלה מ-20 שנה. הפרטים לעניין זה הובאו לידיעת המערכת והעומדים בראשה בימים האחרונים בלבד. על פני הדברים נראה לכאורה כי משך הזמן הרב אשר חלף ממועד ייצוגו של השופט זפט על ידי עורך דין וינרוט ועד המועד שבו הופיע בפניו האחרון בתיקים אחרים שאינם נוגעים לתיק בו ייצג את השופט זפט בעבר, כי השופט זפט לא פעל בניגוד למקובל. הדברים עולים בקנה אחד עם כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז -2007, שבנסיבות דומות קובעים תקופת צינון של חמש שנים. על פני הדברים ועל פי כל מה שנמסר, נראה כי לא נפל פגם בפעולתו של השופט".

פרופיל

שריף

זפט כנראה לא מופתע מכך שלא מעט עורכי-דין מוכנים לקפוץ על עגלת הפרשייה המסעירה האחרונה ולהשחיר את שמו על הדרך. הוא מודע לשם שיצא לו כשופט קשוח, כמי שלא עושה חיים קלים לעורכי-דין וככזה שעורכי-דין רבים מעדיפים שלא להופיע בפניו. באחד הכנסים שארגנה לשכת עורכי הדין, בו הסביר זפט לעורכי-דין צעירים איך צריך להופיע בבתי המשפט, אמר לקהל באולם: "חבר אחד אמר לי פעם בשיחת חולין: 'אתה אימת עורכי הדין בתל אביב'. לא ראיתי בזה מחמאה. אשתי דווקא אומרת שאני נחמד וכך גם הילדים שלי. אני לא תמיד מקבל בקשות, אבל זה לא הופך אותי לאימת עוה"ד. אני לא רוצה שיתייראו מפניי".

זפט, 69, מבכירי השופטים המחוזיים, נחשב לשופט פיקח, מיומן, ענייני וחרוץ, "שיודע לחתוך דברים. הוא נתפס כשופט דעתן וקשוח, שיודע גם לכפות את דעתו. הוא בקי מאוד בדין, אך לעתים הוא "רץ מהר מדי". בדיחה בקרב עורכי הדין אומרת, שרגע לאחר שהתקיים דיון באולמו, ועוד לפני שעורכי-הדין שהופיעו בו הספיקו לשוב למשרדם, כבר מחכה להם שם החלטה בפקס. הוא לא אוהב חזרות מיותרות ובזבוז זמן, החלטותיו קצרות, מנומקות והדוקות. הוא גם לא מהסס ל"חנך" עורכי דין וצדדים שמתנהגים באופן לא ראוי באולמו, ולפסוק הוצאות משפט ושכר טרחה גבוהים כנגד מי שמגיע אליו לדבריו ללא "ניקיון כפיים".

זפט, שמונה לשפיטה לפני 32 שנה (ב-1989), עבד כתשע שנים כעורך דין עצמאי בפרקטיקה. בתחילת דרכו כשופט, כיהן כשופט שלום ובהמשך כסגן נשיא בית משפט השלום בנתניה. כשמונה למחוזי עסק תחילה בענייני משפחה, שנידונו במחוזי לפני שהוקמו בתי המשפט למשפחה. בהמשך, עבר לעסוק בעניינים אזרחיים, ובעיקר בקשות לסעדים זמניים וצווי מניעה.

אשתו, מרים, עובדת כעורכת-דין ומשמשת כיועצת המשפטית של בנק מזרחי, ובתו, עו"ד חן זפט-פייגלין, שהתמחתה במשרד וינרוט, היא בעלת משרד מסחרי שעוסק בחדלות פירעון, משפט מסחרי וגישור.