עוד ספין נדל"ני של נתניהו

כדי להיאבק במצוקת הנדל"ן דרוש מנהיג מבצע - ונתניהו אינו כזה

1. רוצים את האמת? ממשלת ישראל לא ממש יודעת מה היא רוצה.

פה אחד מדבר על הרצון להוזיל משמעותית את מחירי הדירות, אבל פה אחר מזהיר אותנו לבל תפקע כאן בועת מחירים, שתחזיר אותנו שנתיים או שלוש לאחור ותדרדר את הכלכלה הישראלית.

מצד אחד, דירות זולות "לחיילים ולזוגות צעירים" זו סיסמה נהדרת, אבל מצד אחר, אסור כמובן שזה יבוא במחיר של זעזוע בבנקים, אלה שמימנו למאות אלפי ישראלים ולמאות קבלנים רכישת דירות וקרקעות בשנתיים האחרונות.

זו ממשלה שרוצה, אפילו בהצעת החוק מאתמול, לשמור על מתווה פיזור האוכלוסייה שנקבע בתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35), אבל מצד אחר נבהלת כשמחירי הדירות במרכז הארץ מזנקים, ופתאום דירה ב-700 אלף שקל ניתן למצוא רק בנהריה או בבאר שבע.

רק אם הממשלה תדע בעצמה לאן היא רוצה ללכת ומהו למשל היעד הממשלתי בנוגע למחיר דירה בישראל (ביחס למשכורת, מרכז מול פריפריה וכדומה) - בטווח הארוך ואפילו אם רק בטווח הקצר והבינוני - אולי סוף סוף נוכל להאמין לה שהיא באמת עלתה על הדרך שמובילה לשם.

2. אבל כמה טוב שיש משבר בשוק הדיור. בבוקר ראש הממשלה חוטף צעקות ממשפחות ההרוגים בשריפה בכרמל, ובצהריים הוא יכול להסיט את האש לספין האולטימטיבי בשנתיים האחרונות - מצוקת הדיור. תמיד אחרי הצהריים, תמיד בדקה ה-90, תמיד כדי לשלוט בכותרות של מחר. גם אם הכותרות הללו בעיקר יבקרו ויתקפו את התוכנית החדשה, וזה בדרך כלל מה שקורה, הן לפחות לא מדברות יותר על ההקפאה/ הריב עם האמריקנים/ שביתת העובדים הסוציאליים/ השריפה בכרמל.

משבר דיור ומצוקת היצע (כמו גם המשברים האחרים שמהם מנסה להתחמק נתניהו) יכולים להיפתר רק אם יהיה פה מנהיג שגם יודע לבצע. אפרופו החזרת הוול"לים: לא לספינים המפורסמים של אריאל שרון התגעגענו, אלא למנהיג שיודע לקבל החלטה וליישם אותה בשטח. לא מנהיגות מהסוג של גניבת קרדיט והצגת חוק חדש בדיוק בזמן שבו שר האוצר מדבר בוועידת הנדל"ן של "גלובס" על רפורמות מתוכננות, אלא מנהיגות שמיישמת לפחות משהו מההכרזות המפוצצות שנשמעות כבר שנתיים.

להלן תזכורת: בעוד שבוע (ב-17 במארס) נציין שנה מאז עבר החוק לרפורמה בתכנון ובנייה בקריאה ראשונה בכנסת. אותה "רפורמת מרפסות" של נתניהו, שהבטיחה לייעל את הליכי התכנון ולהוזיל את מחירי הדירות, אבל מאז היא מתגלגלת לה בוועדות הכנסת.

יותר משנה וחצי עברה מאז אישרה הכנסת את חוק מינהל מקרקעי ישראל (3 באוגוסט 2009). ראש הממשלה מסר אז בגאווה כי "הרפורמה בקרקע תפשט את הביורוקרטיה הסבוכה של מכירה וקניית דירות בישראל ותביא להוזלה משמעותית במחירי הדירות לזוגות צעירים, לחיילים משוחררים ולציבור הרחב".

שר האוצר בירך ואמר כי "יישום הרפורמה עתיד להביא לירידה במחירי הקרקעות ובמחירי הדיור ולהגברת הצמיחה במשק". הממשלה חוקקה, הכנסת אישרה, אבל כולם מחכים לעופר עיני שיעשה בימים הקרובים סדר בין הצדדים והרפורמה סוף סוף תהפוך (אולי) לעובדה.

ואתמול אחר הצהריים מודיע נתניהו על עוד הצעת חוק. חוק הווד"לים, הוועדות לדיור לאומי, שיחול כהוראת שעה למשך שנה וחצי בלבד. חוק שמבטיח, כמובן, להוזיל לנו את מחירי הנדל"ן.

עוד חוק. עוד התנגדויות. עוד ועדות. עוד מריחות זמן, בשעה שכל מה שצריך זה מנהיג שידאג להראות לעם שבחר בו שחוק שעבר לפני שנה וחצי קריאה שלישית ואחרונה, וחוק שעוד מעט יעבור את שנתו הראשונה מאז הקריאה הראשונה, יוצאים לדרך ועושים את פעולתם.

אבל אם זה יקרה, לאן יסיט נתניהו את האש כשהוא יצטרך להמציא את הספין הבא?

3. שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרפה בשנתיים האחרונות אלפי שעות על כתיבה ושכנוע של פוליטיקאים, כלכלנים ואנשי נדל"ן בדבר נחיצות הרפורמה בתכנון ובבנייה. אפשר להתווכח אם הרפורמה מסוכנת או לא, אמיצה יותר או פחות, אבל היא מכוונת לטווח הארוך ומנערת סוף סוף את החוק שקיבלנו בירושה מהבריטים.

אתמול, בזמן שדנה נימקה והסבירה בוועידת הנדל"ן של "גלובס" את חשיבות הרפורמה שכתבה, היא חטפה נוק-אאוט מראש הממשלה - אותו ראש ממשלה שכל כך התאהב ברפורמה שלה לפני שנה ושנתיים.

בזמן שהיא מדברת על חיזוק סמכויות ראשי הערים - היחידים שמראים לנו פעם ועוד פעם שהם יודעים לא רק לדבר אלא גם לעשות - הוא הודיע על חזרה למסלול עוקף ראשי ערים, עם אותן "ועדות מחוזיות מיוחדות". בזמן שדנה חוזרת ומציגה הצעת חוק המשתרעת על פני 619 סעיפים ב-286 עמודים, נתניהו חוזר להוראת שעה זריזות וחפוזות, שפותרות אולי בעיה אחת, אבל גם יוצרות אין ספור בעיות אחרות.

4. ולעצם העניין, ובלי לגעת בנזקים הסביבתיים, החברתיים והתשתיתיים הנובעים מעצם האישור המהיר של תוכניות עירוניות: הווד"לים, למרבה הצער, לא מייצרים לנו קרקעות יש מאין באזורי הביקוש הפרובלמטיים והמדוברים, שבהם צעירים לא יכולים היום לקנות דירה אם הם לא מהמשפחות הנכונות.

גם גרסת המקור - הוול"לים המפורסמים של אריאל שרון, הכפילו ושילשו את ההיצע בעיקר בערים כמו כרמיאל, נצרת עילית, אופקים וכדומה. גם כי שם נמצאת הקרקע בשפע; גם כי שם נמצאים ראשי ערים חלשים, שקולם לא נשמע וניתן להנחית עליהם החלטות מלמעלה.

האם אנחנו שוב רוצים למלא את נצרת עילית במאות בניינים ללא תכנון הדוק ובלי גיבוי של מוסדות ציבור וכבישים מתאימים? האם אנחנו לא רוצים לשדרג את האוכלוסייה בפריפריה - בעזרת חינוך, תעסוקה ותשתיות, במקום לשלוח אליה, בפעם המי-יודע-כמה, רק את האנשים החלשים שלא מסוגלים להישאר באזורי הביקוש?

ועוד משהו: הוול"לים, למי ששכח, הוסמכו בשעתו גם לאשר בקלות הפשרה של קרקעות חקלאיות, מה שהפך להחלטות היסטוריות של מועצת מקרקעי ישראל שהעניקו פיצוי נדיב לחקלאים המאושרים, בהתאם לייעוד החדש של הקרקעות. בשנים 1990-1995 הופשרו כאן 230 אלף דונם קרקעות חקלאיות לטובת מגורים, מסחר ועוד. רק שלפני כעשור, החליט בג"ץ שמדובר בפיצוי לא חוקי (בשם "הצדק החלוקתי" המפורסם), מה שאומר שהפעם גם אין לנו את הבוננזה מכיוון המגרש החקלאי.

אז עם מה נשארנו? בעיקר עם תוכניות עירוניות שאף אחד לא באמת רוצה שיעברו בחטף, ללא בקרה וללא התנגדויות. וכדי לפנות את שדה דב, את מחנה תל השומר, את מחנה צריפין וכדומה - תוכניות שיסללו את הדרך לעוד עשרות אלפי יח"ד בלב הביקוש - לא צריך וד"לים רחבים ומאיימים.

5. אבל הכי מתסכל ומרגיז לראות את זעקות הנהי של שר הפנים, אלי ישי. "אני מישיר עיניים לזוגות הצעירים", אמר השבוע ישי, שכמובן גם איים במשבר קואליציוני אם לא ייפתר משבר הנדל"ן. אחרי שנתיים שבהן דיבר רק על קצבאות, עובדים זרים ובאחרונה גם כיסת"ח את עצמו אחרי השריפה הטרגית בכרמל ולפני רעידת האדמה הבאה, נזכר שר הפנים בשבועיים האחרונים שיש כאן מצוקת נדל"ן (שמזכה את עמיתו לסיעה, שר השיכון אריאל אטיאס, בלא מעט כותרות ותמונות בעיתונות ובטלוויזיה).

רק שאלי ישי, כמי שעומד בראש משרד הפנים האחראי על מאות הרשויות מקומיות, הוועדות מקומיות והוועדות המחוזיות, הוא האשם המרכזי במצב הקיים. אולי רק הריבית הזולה אשמה יותר ממנו בנסיקת מחירי הדירות.

איך אפשר להאשים כל העת את השיטה הנוכחית, כשאין בכלל מי שיישם אותה, ייתן איזשהו דין וחשבון, או שיעמוד עם לוח זמנים לקידום תוכניות שתקועות בצנרת כבר שנים? זהו משרד פנים משותק שאפילו לא מוצא די נציגים לשלוח לדיונים ולישיבות שמנסות לקדם את העניינים. עם ועדות תכנון הנפגשות פעם בשבועיים או חודש, ללא ראש מינהל תכנון, ללא מנהל מחוז מרכז וללא מהנדס מחוז מרכז.

אחרי שנתיים שהוא לא הזיז דבר, שלא יתפלא השר ישי שהוא מחפש לבת שלו דירה של חדר וחצי.

11
 11