נתניהו מציג - "שלאף שטונדה" בדרך לגרמניה: דורש חדר שינה לטיסת אחה"צ קצרה לברלין

נראה כי הביקורת החריפה שסופג נתניהו על נהנתנותו במסגרת טיסותיו לחו"ל לא מחלחלת ללשכת ראש הממשלה: בעוד מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מצהיר כי יבדוק את נסיעותיו של ראש הממשלה ורעייתו לחו"ל, חושף "גלובס" כי ראש הממשלה דורש כי בטיסתו הקרובה לאירופה, שתתקיים בשבוע הבא, יותקן חדר שינה, על אף שמדובר בטיסה קצרה שמשכה שעות ספורות והיא מתקיימת בשעות אחר הצהריים. בדרך כלל מנוצלות טיסות קצרות שכאלה לעבודה.

ביום רביעי הבא צפוי ראש הממשלה, מלווה ברעייתו שרה ובשר החוץ, אביגדור ליברמן, לצאת לביקור מדיני בברלין, שבמרכזו פגישת פיוס עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. זאת לאחר שורה של עימותים בין השניים על רקע הקיפאון במשא ומתן עם הפלסטינים. בתום הביקור בגרמניה צפוי נתניהו להמשיך לביקור בפראג, בירת צ'כיה. עם פמליית ראש הממשלה צפויים להימנות 70 איש, כולל עיתונאים.

ל"גלובס" נודע כי אתמול פרסמה סוכנות הנסיעות הממשלתית, עמי נסיעות, מכרז שהועבר לשלוש חברות התעופה הישראליות, אל על, ישראייר וארקיע, ובו בקשה לקבלת הצעת מחיר לחכירת מטוס לצורך נסיעת ראש הממשלה לברלין ולפראג בשבוע הבא.

הנסיעה כוללת יציאה לברלין בשעה 16:00 אחר הצהריים ב-6 באפריל, יציאה מברלין לפראג ב-7 באפריל בשעות אחר הצהריים וחזרה מפראג לתל אביב ב-8 באפריל, גם כן בשעות אחר הצהריים. נתניהו צפוי לנחות בנתב"ג בשעה 15:00. אורך הטיסה מתל אביב לברלין הוא כארבע שעות ומברלין לפראג כשעה. לפי תנאי המכרז, על המטוס לחנות שני לילות באירופה: לילה אחד בברלין ולילה אחד בפראג.

בסעיף הבקשות המיוחדות מופיעה דרישה לטלפון לווייני במטוס, כמקובל בטיסות ראש ממשלה, אולם לבקשה זו מתלווה דרישה חריגה: "תצורת המטוס חייבת לכלול חדר שינה".

מכיוון שמדובר בטיסה קצרה שמתקיימת בשעות אחר הצהריים, לא ברור למה עולה הדרישה לחדר שינה. בטיסות ראש ממשלה בעבר נדרשה התקנת תצורת חדר שינה, אולם אז היה מדובר בטיסות טראנס אטלנטיות הכרוכות בשעות טיסה ארוכות ובהפרשי זמנים בין מדינת המוצא למדינת היעד. מכיוון שהנסיעה הנוכחית היא קצרה, מתקיימת בשעות היום והפרשי השעות בין המדינות זניחים, דרישת לשכת ראש הממשלה אינה ברורה.

מבירור שערך "גלובס" בקרב חברות התעופה הישראליות עולה כי החברה היחידה שברשותה התקן מיטה מוטסת היא אל על, ומכאן שתנאי המכרז מתאימים רק למטוסי חברת אל על.

כפי שנחשף ב"גלובס", בחודש מאי 2010 דרש ראש הממשלה כי תותקן מיטה זוגית בטיסתו לטקס קבלת ישראל לארגון ה OECD בפריז, שממנו המשיך לקנדה. גם אז החליט ראש הממשלה לא להסתפק בכיסאות מחלקה ראשונה כפי שהיה נהוג בטיסות קודמות, ולשכת ראש הממשלה שכרה עבורו מטוס מדגם 767 של אל על, בעלות הגבוהה ב-310 אלף דולר (למעלה ממיליון שקל) מעלות טיסה במטוס 757 של ארקיע או ישראייר שאינו נושא מיטה. עלות הטיסה הכוללת התייקרה אז בסופו של דבר בכמעט יותר משני מיליון שקלים.

גם בחודש מאי נשמעה ביקורת חריפה על ההחלטה להתקין מיטה במטוס ראש הממשלה.

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "מדובר בנסיעת בזק מיום רביעי בלילה עד שישי בבוקר, הכוללת שתי מדינות ומספר פגישות מרתוניות".

כנסת טורס: 1,000 בקשות בשנה לנסיעות לחו"ל

בשנת 2010 הגישו חברי הכנסת לא פחות מ-1,000 בקשות לנסוע לחו"ל. כ-300 בקשות הן לנסוע על חשבון הכנסת במסגרת חילופי משלחות פרלמנטריות ויוזמות אחרות, וכ-700 בקשות לאישור ועדת האתיקה לנסוע לחו"ל במימון גורמים מקצועיים. יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, הוא הקובע את הרכב חברי הכנסת במשלחות הפרלמנטריות. לא כל הנסיעות מאושרות.

בדיון שהתקיים בוועדת הכנסת לפני שנה, הודה ריבלין כי יש חברי כנסת שמעדיפים נסיעות במימון גופים חיצוניים על מנת לנצל את הזמן לא רק לעבודה. "יש לי קושי לשכנע ח"כים לנסוע במשלחות משום שהם מעדיפים לנסוע על חשבון גופים חיצוניים, כי בנסיעות אלה הם יכולים להקדיש יותר זמן לטיולים ובילויים ואילו בנסיעות הרשמיות הם נדרשים לעבוד קשה", אמר ריבלין, "אני מאמין שחברי הכנסת הם כפני העם. יש ישרים ויש רמאים".

בשנת 2010 יצאו מטעם הכנסת 46 משלחות פרלמנטריות לנסיעות רשמיות ברחבי העולם. המשלחות מנו בין 13 חברי כנסת למשלחת (משלחת הכנסת לפולין לציון 65 שנה לגטו וארשה), ועד למשלחת בת חבר כנסת בודד שנשלח לייצג את הכנסת (ועידת איכות הסביבה והמים בוינה). על הכנסים שאליהם נשלחו חברי הכנסת ובמימונה, נמנים כנס נאט"ו ברומא, מליאת האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשטרסבורג, ביקור רשמי בבייג'ין, משלחת לאו"ם בניו יורק, ביקור בפרלמנט ברבאט שבמרוקו, וגם כינוס האיגוד הבין-פרלמנטרי בתאילנד.

משלחות רשמיות של הכנסת לא דורשות את אישור ועדת האתיקה של הכנסת מכיוון שלא מדובר בנסיעות שיש בהן אפשרות לניגוד עניינים. נסיעות חברי הכנסת אינן מוגבלות, שכן יש כאלו שנחשבים למסבירנים טובים יותר מחבריהם, או דוברי שפות מסוימות שנשלחים יותר לחו"ל מעמיתיהם למשכן. בדרך כלל נסיעות במימון הכנסת הן למפגש עם מקבילים בפרלמנטים אחרים או עם ארגונים בין-פרלמנטריים. עם חזרתן על המשלחות להניח על שולחן הכנסת דיווח בדיעבד שמסכם את תוצאות הנסיעה.

כשמדובר בנסיעות חברי כנסת לחו"ל במימון גורם זר, פרטי, ציבורי או ממשלתי, נדרשת קבלת אישור מוועדת האתיקה. ח"כ שנלווה לשר ונוסע על חשבון משרדו, צריך גם הוא לבקש את אישורה של הוועדה. עם קבלת הבקשה בודקת הוועדה אם יש ניגוד עניינים בנסיעתו של הח"כ והאם יש בנסיעה משום טובת הנאה. את החלטותיה מפרסמת הוועדה באתר הכנסת, כך שכל אזרח יכול לראות את נסיעות הח"כים במימון גורמי חוץ, אולם הדבר נעשה בדיעבד. הנתונים המתפרסמים כוללים את התאריך, זהות הגורם המממן והיעד, אולם גובה המימון אינו מופיע. משלחות רשמיות של הכנסת, כאמור, לא דורשות את אישור ועדת האתיקה.

רק בחצי השני של שנת 2010 אישרה ועדת האתיקה יותר מ-100 נסיעות לחברי הכנסת. בין הנוסעים המתמידים והח"כים הפופולריים ביותר בחו"ל נמצאים ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי, שקיבל 7 אישורים לנסיעות, בעיקר לקהילות יהודיות בגולה. האלוף הוא ח"כ שלמה מולה (קדימה), עם 8 נסיעות. ח"כ ציפי לבני, ראש האופוזיציה, מבוקשת גם היא בחו"ל, עם 6 נסיעות בחצי השני של 2010. ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) מוזמן גם הוא להצטרף למועדון הנוסע המתמיד, כשהוא מרבה לבקר במדינות המפרץ או בצפון אפריקה, אבל גם בסאן דומיניקן. ח"כ אורית זוארץ (קדימה) מתגלה אף היא כלהיט בחו"ל, עם 7 אישורים. לחברי הכנסת דניאל בן סימון ולשאול מופז 5 נסיעות כל אחד, כשזה הראשון מסתמן ככוכב במדינות דוברות צרפתית, כמו צרפת ומרוקו.

נסיעות שרים לחו"ל מאושרות על ידי הממשלה. אם המימון הוא חיצוני, נדרש אישורו של היועץ המשפטי לממשלה שבודק אם אין מצב של ניגוד עניינים. בעבר נהגה הממשלה לפרסם את נסיעות השרים מיד לאחר אישורן בישיבות הממשלה, אולם בשנה האחרונה הופסק הנוהל והאתר אינו מכיל רישום נסיעות שרים לפני נסיעתם. נסיעות פרטיות של שרים וחברי כנסת לא דורשות אישור כלל.

 בקשות לאישורי נסיעה

התוכנית לרכוש מטוס לרה"מ עדיין מקורקעת

במשרד ראש הממשלה כבר התרגלו להדוף את שאלות הכתבים על העלויות הכבדות הכרוכות בטיסות ראש הממשלה בטענה, כי המשרד ומשרד האוצר בודקים רכישת מטוס פרטי מיוחד, דוגמת "איירפורס 1", שישמש את ראשי המדינה בנסיעותיהם הממלכתיות לחו"ל. עם זאת, כבר עברה למעלה משנה מאז שהחלו בבדיקת הנושא, ובבדיקת גלובס עולה כי עדיין לא התקבלה כל החלטה בנושא.

לפני כשנה הוקם במשרד ראש הממשלה צוות בין-משרדי במטרה לאתר את הפתרון המשתלם ביותר למדינה להטסת ראשי המדינה. הצוות בחר בהליך מכרזי את חברת Golden Number Solution לשם קבלת שירותי ייעוץ לבחינת החלופות להטסת ראשי המדינה. בראש החברה עומדים בכירים לשעבר בחיל האוויר. כמנכ"ל החברה משמש יוסי מאיר, לשעבר ראש מחלקת מטוסים ומסוקים בחיל אוויר לשעבר, ו שמעון ג'יני, לשעבר ראש מחלקת כלי טייס בלתי מאוישים בחיל האוויר, הוא האחראי על בחינת החלופה המתאימה לראש הממשלה. עד כה סיפקה החברה ייעוץ לאלביט ולטימקן.

הצוות היה אמור להגיש מסקנות בדבר החלופה המועדפת ודרך ביצועה תוך חודשים ספורים, אולם מבדיקת "גלובס" עולה, כי הצוות עדיין בוחן את כדאיות הרכישה של מטוס מיוחד.

כבר לפני כשנה הוצגו בפני חברי ועדת הכספים נתונים, לפיהם עלות הטיסות של ראש הממשלה לחו"ל עומדת על כ-17 מיליון שקל בשנה. לפי החישובים שנעשו באוצר, רכישת מטוס צפויה לעלות למדינה כ-100 מיליון שקל ותחזוקתו נאמדת ב-5 מיליון שקל נוספים כל שנה. לפי בדיקה שנעשתה בעבר במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, לצעד הזה יש כדאיות כלכלית וההשקעה צפויה להחזיר את עצמה בתוך חמש שנים. לאחר 10 שנים צפוי חיסכון של 12 מיליון שקל כל שנה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי תהליך הבחינה של הכדאיות הכלכלית ברכישת מטוס מיוחד עדיין לא הסתיים. לפי שעה טרם הוחלט אם מבחינת העלויות למדינה יהיה שווה יותר לקנות את המטוס או להמשיך לחכור מטוסים אזרחיים לפי הצורך.