המהפכה בלתי נמנעת

הממשלה הסירה מעליה כמעט כל אחריות על האזרח, והיא איננה יכולה להמשיך לנהל כך את המדינה. יש לדרוש את שינוי השיטה ואת שחיטתן של הפרות הקדושות: ההפרטה והשוק החופשי

מדינה מודרנית שדואגת לאזרחיה, לקידומם ולשוויון ביניהם, מחויבת בחמישה שירותים אישיים חברתיים: חינוך והשכלה (מערכת החינוך); קורת גג (מערכת השיכון); שירותי בריאות; רווחה ועבודה; ביטחון והגנה (משטרה).

חמשת תחומי שירות אלה נכללים במדיניות החברתית של כל מדינת רווחה.

מדינת ישראל כשלה באספקת חמשת השירותים הללו לאזרחיה. אנו צופים בניצניה של התפוררות חברתית, שמקורה בשורש הרע אשר פשה בחברה הישראלית. שורש רע זה הוליד סימפטומים, כמו מחאת הדיור ומחאת הרופאים המתמחים הנלחמים בעצם על זכויות הציבור כולו.

אין מדובר בבעיה אישית שלהם כסקטור עובדים פגוע. חוסר בתקנים לרופאים פוגע גם בזכויות החולה והציבור כולו. גם מחאת האוהלים ממוקדת לכאורה בבעיית הדיור, אך היא מבטאת תסכול, זעם ומצוקה כלכליים עמוקים יותר.

חלק מהבעיות נעוצות בכך שנכסיו של הציבור מועברים במהלך השנים - במסגרת "חוקי המדינה" והרגולציה - לידי בעלי ההון. אינטרסים חזקים גורמים לדינמיקה הזו לשרוד ולייצר שליטה מעוותת של בעלי הון בכספי הציבור.

החברה הישראלית, שהייתה בעבר שוויונית יותר, שיתופית ובעלת זיקה גבוהה לדאגה לפרט, שחקה את הציבור לאורך השנים, והיום, היא מוציאה אותו לרחובות.

מחאות האוהלים, הרופאים המתמחים והמאבק על מחיר הקוטג' - הם סימפטומים של כשל פוליטי-כלכלי-חברתי רב-שנים. של פער חברתי נורא, שהרס את המעמד הבינוני, פיצל אותו לקבוצת-עילית של טייקונים, ולעומתה, רוב גדול שנמצא זה שני עשורים בתהליך הידרדרות כלכלית. יצירת מעמד זה של טייקונים מקורו בעושק המעמד הבינוני והציבור. היווצרותו התאפשרה תוך כדי סגידה לשתי פרות קדושות: ההפרטה והשוק החופשי.

תנאים אלה יצרו מצב אבסורדי של ריכוז רוב ההון בידי קומץ משפחות - טייקונים - המשתפות פעולה עם הפוליטיקאים ועם השלטון, ומובילות אותנו למקום שבו המדינה איננה מסוגלת לספק את חמשת השירותים האישיים החברתיים שמדינה מחויבת לאזרחיה.

המחאות החברתיות קשורות קשר הדוק זו בזו, וכולן יחד לא ייפתרו בשיטת השלטון הנוכחי. התוצאות המיוחלות לא יושגו ללא שינוי יסודי, שחלקו נעוץ בשחיטת שתי הפרות הקדושות הללו.

חובה לזכור: רופאים מותשים לא יכולים להעניק שירותי רפואה הולמים. אנשי מעמד ביניים לא יכולים להמשיך להוות שכבה יצרנית, מועילה ותורמת, ללא פתרונות דיור הולמים, וכן הלאה. השינוי המיידי יהיה בהקמת משמרות מחאה שהן ביטוי מעשי יותר של מחאות הרחוב שמתקיימות בימים אלה. משמרות המחאה יורכבו ממפגיני דיור ומרופאים מתמחים של בתי-החולים, ויציבו תנאים לממשלה.

ההתאגדות השיתופית תדרוש כי שכרו של כל מי שמרוויח יותר משכר ראש הממשלה בחברות ציבוריות וממשלתיות ובחברות היונקות את רווחיהן מכספי הציבור, יצומצם להיקף דומה לזה של שכר ראש הממשלה, וההפרש יוקדש לקופה של האוצר שממנה יוקצו מענקים מיידיים של קצבאות לדיור, מימון תרופות, תקנים של רופאים וכד'. זו תהיה קופה זמנית, שתוקדש במיוחד למטרות הללו. אם דרישות משמרות המחאה הללו לא ייענו - הן יהפכו למשמרות מהפכה.

איני מתייחסת כאן למושגים של ימין ושמאל פוליטי, לפערים בין חילונים לדתיים ולסוגיית הדמוקרטיה. מושגים אלה יוצרים קרע בעם, בעוד שלנקודות המוצגות במאמר זה שותף רוב הציבור, ולגביהן קיימת הסכמה מקיר אל קיר.

הממשלה הסירה מעליה כמעט כל אחריות על האזרח, והיא איננה יכולה להמשיך לנהל כך את המדינה.

על מחאות האוהלים, הסטודנטים והרופאים המתמחים להתאחד יחד, עם כל יתר גילויי המחאה, ולדרוש את שינוי השיטה ואת שחיטתן של הפרות הקדושות.

עלינו ליצור מהפכה אזרחית משמעותית, שתשנה את שיטות העבודה הנהוגות היום מן היסוד, ותאפשר לציבור לחיות בכבוד מפרי עמלו, תוך קבלת שירותים חברתיים חיוניים, בסיסיים ואיכותיים מזרועות המדינה.

הכותבת היא ד"ר למדיניות חברתית, בכירה לשעבר במשרד הרווחה