מתרחב הקרע במחאה; שמולי: "קולות רדיקליים מבקרים את הקו המתון שלנו"

מנהיגי המחאה החברתית הציגו היום (ג') מתווה ראשוני לתוכנית כלכלית-חברתית המבוססת על פתיחת תקציב המדינה. התוכנית הוצגה במסיבת עיתונאים משותפת ליוזמי המחאה ולצוות האקדמאים המלווה אותם, מול משכן הכנסת. "אנו נמצאים כאן שלושה ימים אחרי ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. חצי מיליון איש מצפים לשינוי כלכלי חברתי ולא לפירורים. אנו לא נסתפק באקמול. אנו דורשים שינוי עומק שיתקן את נזקי הקפיטליזם החזירי", אמרה מנהיגת המחאה, דפני ליף. לדבריה, "כל פתרון אמיתי חייב להתבסס על תקציב חדש, תקציב חברתי לישראל. אנו נמצאים מול בניין הכנסת. היא זו שחייבת לעמוד בציפיות. היא 'הוועדה' שבחרנו. זה עניין של רצון ושל החלטה".

לפתוח את התקציב

פרופ' יוסי יונה, העומד בראש הצוות המקצועי המלווה את תנועת המחאה, אמר כי "המפגן האחרון הוכיח שלא מספיק כיבוי שריפות, הציבור רוצה שינוי מבני. אנו אומרים בפירוש: אין כאן אוטופיה. אנו לא ממשלה ולא אוצר. כל תפקידנו זה להראות שזה כן אפשר. לכן אנו מציגים היום תוכנית מקצועית, אחראית, רצינית וגם אני מרשה לעצמי לכנותה פטריוטית, שנולדה מתוך אהבה לארץ ישראל ולאזרחיה". לדברי יונה, התביעה הראשונה בתוכנית היא "תביעה ודרישה שהיא הכי סבירה והגיונית: פתיחת התקציב".

פרופ' יוסי זעירא, מבכירי המאקרו-כלכלנים בארץ, שרטט את מתווה התוכנית: העלאת מס החברות מ-24% לכ-31%, ביטול כל פטורי המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, המעניק פטורים בסך כ-6 מיליארד שקל בשנה ("אין היום טעם לסבסד בעלי חברות"), יצירת מדרגת מס חדשה ליחידים - 50% מס שולי מ-40 אלף שקל, ועוד מדרגה של 55% מס שולי למשתכרים יותר מ-80 אלף שקל בחודש. כמו כן, הוצע להעלות את המס על רווחי הון ועל דיווידנד לכ-30%.

לדברי זעירא, העלאות המסים הללו צריכות להיעשות בהדרה, לאורך שלוש שנים, בעיקר כדי להעניק לחברות תקופת הסתגלות. בסופן, ייכנסו לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל בכל שנה. לדבריו, בטווח הארוך, ניתן יהיה להגיע לסכומים גבוהים יותר. עוד אמר זעירא כי שינויים נוספים במערכת המס, מעבר לאלו שהוא הציע כעת, חייבים להיעשות במסגרת רפורמה מעמיקה וכוללת במערכת המס בישראל.

השקעה בדיור

בעניין הדיור הציבורי, טען זעירא כי צריך לבצע השקעה גדולה חד-פעמית, לאור ההזנחה בתחום. "ההשקעה הממשלתית ירדה מ-1.5% מהתמ''ג לחצי אחוז בלבד. זה יצר פיגור עצום וזה מחייב השקעה מידית של כ-2% תוצר (כ-17 מיליארד שקל - א"פ) כדי להתחיל את השיקום. את ההוצאה הזו לא נממן מהגדלת המסים אלא מהגדלת החוב הציבורי. החוב שלנו הוא במצב מצוין, אנו יכולים להגדיל אותו בכשתי נקודות אחוז".

"לא מחאה של מפונקים"

פרופ' אביה ספיבק, מראשי הצוות המקצועי, הגן על מנהיגי המחאה וטען כי ניתן לפתוח את התקציב: "זו לא מחאה של ילדים מפונקים שלא מבינים כלום. הכלכלנים מסבירים שאי אפשר כי זה או תותחים או חמאה. הם גם מאיימים שנגיע מהר מאוד למצב של יוון. אז אנו באים, עם הניסיון שלנו באוצר, בבנק ישראל ובשאר מוסדות המדינה, עם כל כובד סמכותנו בעניין, ואומרים: אפשר וצריך להרחיב את התקציב ואת ההוצאה. איך? ניתן להעלות מסים ולממן את גידול ההוצאה. בכך לא יגדל הגירעון, אפילו לא בשקל".

בשיחה עם "גלובס" הבהיר ספיבק כי טרם גובשו החלופות הסופיות, והן יוצגו לציבור כבר בשבוע הבא. הוא ביקש להבהיר כי הצוות יציג כמה חלופות בכל תחום ותחום, אך הוא לא יחליט או ימליץ על איזו מהן, כי את זה "הציבור יחליט. אנו לא כמו אגף התקציבים".

"יש בשטח קולות קיצוניים ורדיקליים עם ביקורת נוקבת ואף גרוע מזה לקו המתון שאנו הסטודנטים רוצים להוביל", אמר איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, בהופעה חריגה בפני ועדת טרכטנברג, שביטאה את הקרע בתנועת המחאה. "אנו רוצים להביא פיתרונות אמיתיים, והפתרונות הללו חייבים לבוא מהממשלה. אותי אף אחד לא בחר כדי לספק פתרונות או להציע הצעות - זו אחריות של הממשלה. עדיין יש תהייה או שניים לגבי מה מנדט הוועדה, אבל זה כבר לא רלוונטי. הדברים ייבחנו במסקנות. חובת ההוכחה היא על הוועדה.

"הציבור מותש"

על הציפיות מהוועדה, אמר שמולי: "אנו רוצים תוכנית מדידה כדי שבכל רגע נתון נוכל להבין אם אנו מתקדמים או נסוגים. המסקנות הללו לא צריכות הכשר ממני או מכל מוביל מחאה אחר, אלא רק מהציבור, וזה יבוא לידי ביטוי בסופר, במעון של הילד שלי או בשכר הדירה שאני משלם. אם אתם תביאו פתרונות גם בזמן המיידי, אז הפתרונות ייחשבו ראויים וטובים. אם הדברים לא יורגשו, אז אני חושב שגל המחאה יתפרץ ובעוצמה גדולה יותר".

היום התגלה צד שלישי לפילוג - אנשי השטח, בהובלת יגאל רמב"ם. בשיחה עם "גלובס", אמר רמב"ם ל"גלובס": "אנחנו, נציגי המאהלים מהשטח, ניסינו לשתף פעולה עם דפני ליף וסתיו שפיר, אבל הן לא רצו לדבר איתנו ולהוריד את הכוח שלהן. לא הצלחנו להגיע להסכמה עם הנהגת המחאה. אנחנו רוצים מאבק ארוך טווח מהשטח, ולא בתקשורת. הכנו תוכנית עבודה מפורטת עם נציגים מכל הארץ".

עמדתם של אנשי השטח דומה לזו של שמולי והסטודנטים - הם בעד הידברות עם הממשלה ולא פוסלים מראש את ועדת טרכטנברג. "אנחנו ריאליים ויודעים שהתקשורת לא תהיה שם כל הזמן, והציבור מתחיל להיות מותש מכל עצרות המחאה - הוא לא ייצא שוב לרחוב", אמר רמב"ם. לדבריו, נציגי השטח רוצים - להפעיל לחץ על הכנסת כי היא זו שבסופו של דבר תכריע ותקבל או לא תקבל את המלצות ועדת טרכטנברג. לגבי האוהלים - אנחנו רוצים שכל מאהל יקבע את מה שנכון לו - אנחנו לא רוצים שהאוהלים יהיו רק אוהלי שינה. ביום חמישי נצא עם תוכניות מפורטות ונציג מה אנחנו רוצים - יהיה כנס פעילים מיוחד.