לגימה אחרונה ופרידה

הקריירה המוזרה שלי כטבח ביועזר בר יין, מדריך יין ביקבים ולאחרונה גם מבקר היין של העיתון שאתם קוראים, הורכבה בחלקים גדולים שלה מהרצון להוריד את היין לרחוב. "אתה עושה מיין בית זונות", אמר לי פעם תלמיד באחד הקורסים שלי וגרם לי אושר גדול.

חשבתי שזו תעודת כבוד עבורי.

את היכולת להגחיך כך את תיאורי הדומדמניות והאוכמניות אני חייב כמובן לדניאל רוגוב.

אבל אני, וכל תעשיית היין המקומית חייבים לאיש שהלך הבוקר לעולמו הרבה יותר.

אני, וכל שאר אנשי התעשייה הקטנה הזו, חייבים לדייוויד ג'רוף, כן, זה היה שמו האמיתי של איש המסתורין הנצחי הזה שאפילו את גילו איש מעולם לא ידע, את פרנסתנו. לא פחות.

מפני שבלי דניאל-דייוויד רוגוב-ג'רוף, איש לא יכול היה לצחוק על דומדמניות מפני שאיש לא היה יודע שיש טעם כזה ביין. איש לא יכול היה לתת ליין ציון כזה או אחר מפני שאיש לא עשה זאת לפניו. איש לא יכול היה לכתוב על הפופיק שלו ועל חוויותיו במסעדה החדשה שנפתחה, מפני שלא היה לו את רוגוב שהיה שם לפניו והסביר למה כדאי היה להוסיף עוד קצת מלח או לטגן עוד שתי דקות.

דניאל רוגוב המציא את כולנו. הוא המציא את ביקורת המסעדות המודרנית בישראל כפי שאנו מכירים אותה כיום - היו מבקרי מסעדות לפניו אבל איש לא היה רציני כמוהו, גם לא בזמנו וכנראה גם לא אחריו. הוא המציא את ביקורת היין, איש לא עשה זאת לפניו ואיש לא יעשה זאת טוב כמוהו אחרי לכתו. הוא נתן ליין הישראלי את הבמה לעמוד עליה ובזכותו מבקרי יין כמו יו ג'ונסון ורוברט פרקר האגדיים מכירים גם הם כיום בערכו של היין הישראלי שאיש לא שמע עליו לפני רוגוב.

נכון, הוא לא בישל ולא התסיס ענבים. אבל הוא הציג לנו את הסטייקים ובקבוקי הקברנה סוביניון של הטבחים והייננים ובלעדיו, בעולם שכולו תקשורת, הם לא היו קיימים. וגם לא אני, קולגה צעיר ופושטק.

היה שלום איש המסתורין שלנו, מר "אל תשאלו אותי בן כמה אני", מיסטר "עפיצות וטאנינים מהודקים". מבקר היין והאוכל הכי חרוץ שהיה כאן מעולם, האיש ששתה 20 יינות ביום, 365 ימים בשנה ועבד עד הרגע האחרון, והסכים שיערכו לו לפני כמה ימים ערב זיכרון בעודו בחיים משום שיותר מאשר הכיר בערך עצמו ידע גם לצחוק על עצמו ועל הדומדמניות האלה שלו יותר טוב מכולנו, שידע שיין ואוכל הם בסך הכל...יין ואוכל, ושמה שחשוב זה להיות בן אדם, הומניסט, איש ספר ותקליט וכן, גם מסעדה טובה וסיגריה נצחית וכוס יין לפעמים.