מהאוהלים לוועד הפועל: אנשי המחאה יתמודדו מול עיני בבחירות להסתדרות

מה שהחל כרומן קצר במיוחד עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, צפוי להפוך בקרוב לעימות חזיתי: ל"גלובס" נודע, כי מובילי המחאה החברתית בקיץ האחרון - בהם סתיו שפיר, יגאל רמב"ם ואלון-לי גרין - מגבשים רשימה חדשה, שתתמודד בבחירות הקרובות להסתדרות, ואף תציב מועמד משלה, ראש-בראש מול עיני. שפיר, כך מתברר, הצטרפה להסתדרות לפני כשבועיים, ולכן לא תיכלל בספר הבוחרים.

אנשי המחאה, שמזוהים ברובם עם מפלגת חד"ש, יקימו את הרשימה על הפלטפורמה הקיימת של סיעת חד"ש בהסתדרות, הנחשבת לסיעה היחידה בארגון שאינה חברה בקואליציה הרחבה במיוחד, שממנה נהנה עיני עד היום. אל אנשי המחאה חברו עובדות סוציאליות, החברות בארגון "עתידנו", שהובילו באופן חסר תקדים את ההתנגדות להסכם הקיבוצי שעליו חתמה ההסתדרות בתחילת 2011, בעבור איגוד העובדים הסוציאליים. המאבק הזה נגד ההסכם, נתפס כטראומה אישית של עיני, והיווה את אחד הסימנים הראשונים להיחלשותו בזירה הציבורית.

"איחוד כוחות"

דמות צבעונית במיוחד היא זו של גרין, שהתפרסם לפני כחמש שנים כשניסה להקים ועד עובדים בסניף קופי בין ברחוב אבן גבירול בתל אביב, ופוטר מעבודתו. עיני זיהה אז את הפוטנציאל בסיפור של גרין, והעמיד את ההסתדרות כולה לטובת מאבקו, תוך שהוא מבטיח להעמיד לטובת העניין עד מיליון שקל. בסופו של דבר, גרין הוחזר לעבודתו - וההסתדרות חתמה על הסדר קיבוצי ברשת כולה. גרין המשיך להיות פעיל בהסתדרות, אבל לא הסתיר את ביקורתו על התנהלות הארגון, והעומד בראשו.

מחר (ו') יתקיים בת"א כנס ראשון של יוזמי הרשימה החדשה, וגרין מסביר את המסר המרכזי, שהוא ועמיתיו יבקשו להעביר: "הרעיון, הוא ליצור איחוד כוחות בין שורה של פעילים, כדי לבנות בעזרת מערכת הבחירות הקרובה הסתדרות יותר חברתית, אמיצה ודמוקרטית".

גרין מסביר מדוע מוטב להצטרף להסתדרות, במקום לארגונים אחרים כמו "כוח לעובדים". לדבריו, "הרבה אומרים לנו, שכוח לעובדים קרוב יותר לתפיסת העולם שלנו, אבל אנחנו אומרים, שההסתדרות היא הארגון החברתי הגדול ביותר, ואני לא רוצה לוותר - לא על הארגון הזה, ולא על 700 אלף החברים בו.

"אני לא מאלה, שאגיד על ההסתדרות שהיא 'כמו הטייקונים'. אני נגד הגישה, שרוצה לחבוט בגדולים באשר הם. אנחנו בעד ועדים חזקים, לא נגדם. לכן, אנו רוצים לשפר את ההסתדרות מבפנים, להפוך אותה למקום שדואג לכולנו".

ולמרות הגישה החיובית כלפי ההסתדרות, גרין מטיח ביקורת קשה על העומד בראשה: "לזכותו של עיני, הוא אמנם הגדיל את מספר חברי הארגון והקים ועדים חדשים, אבל הוא לא היה צריך לקחת חלק בהרכבת הקואליציה הכי קפיטליסטית בישראל, בתקציב אנטי-חברתי ובהסכמים שיפריטו בעתיד את הנמלים ומשק החשמל. ההסתדרות צריכה לדבר גם על חינוך, על בריאות ועל רווחה. זו הסיבה, שלמחאה החברתית יש כיום מקום בתוך ההסתדרות".