לימים, כשתיבדק לעומק הצלחת חרם הקוטג' כמחאה הצרכנית האפקטיבית הראשונה בישראל, ייתכן שהקרדיט יילך ברובו לפייסבוק, רשת חברתית שכבר הוכיחה את יכולתה להפיל משטרים במדינות עם עשרות מיליוני תושבים. אחרי מובארק ותחריר, מהי הוזלת מוצרי מזון בישראל?
אלא שהאמת שונה. היה כאן צירוף מקרים ממוזל למדי, שתחילתו ב-13 ביולי, דווקא בכלי מדיה מסורתי - העיתון והאתר של "גלובס". תחקיר ההתייקרות במחירי המזון נולד בעיתונות המודפסת וגדל לממדי מפלצת צעירה ומבטיחה באתר, עם יותר מ-30 אלף צפיות, כ-400 טוקבקים וכמעט 3,500 שיתופים בפייסבוק.
רק אז, בעקבות התחקיר, נולדה קבוצת המחאה בפייסבוק. גם היא ספק אם הייתה פורשת כנפיים, אלמלא דיווח ynet על עצם קיומה, בידיעה שזכתה ליותר מ-7,000 שיתופים. והשאר, כפי שמתעקשת הקלישאה, היסטוריה. כלי התקשורת "הרגילים" הסתערו, הרשת הוצפה בסטטוסים, הפניות והתרגשות ראשונית - ופתאום היו לאיציק אלרוב וחבריו יותר מ-100 אלף חיילים רשומים.
הוסיפו לכך הלם ואלם פייסבוקי מוחלט מצד תאגידי ענק כמו תנובה ושטראוס - וקיבלתם מתכון מנצח למחאה צרכנית. השורה התחתונה של התקדים המרתק שלפנינו גורסת, אם כן, כך: לפייסבוק עוצמה אדירה ממילא, אבל היכולת להזיז הרים עדיין גלומה בשילוב עם "העולם הישן", שבו אנשים עדיין צורכים עיתונים, אתרים ובל נשכח - טלוויזיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
