מנכ"ל מנורה-מבטחים פנסיה, יהודה בן אסייג: "דור של גמלאים עניים עומד בפתח - המחאה הבאה תהיה שלהם"

הדברים נאמרו בדיון בנושא פנסיה במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" יו"ר שקל מאיר אוזן: "מעמד הביניים קרא לצדק חברתי, אבל צריך להילחם גם על הפנסיה - המעמד הזה ייפגע מאוד בפנסיה שלו"

"היום בעולם מדברים על כך שגיל הפרישה צריך להיות 70 פלוס לכולם - גם לגברים וגם לנשים. הנשים צריכות להיות הראשונות לדרוש השוואה של גיל הפרישה, כי הורדת הגיל פוגעת קודם כל בהן", כך אמר עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", בפאנל בנושא פנסיה בהנחיית כתב הביטוח של העיתון, רון שטיין.

לדברי שריג, "מצב הנשים בעייתי: הן עובדות פחות שנים, בין היתר משום שבדרך כלל הן מגדלות את הילדים; הן מרוויחות פחות שכר וחיות בממוצע יותר שנים. התוצאה היא פנסיה הרבה יותר נמוכה מהפנסיה הגברית ומהפנסיה הראויה. צריך לטפל בזה כמה שיותר מהר, ובמקביל נשים צריכות לדרוש שכר שוויוני שיאפשר להן להגיע לפנסיה ברמת חיים סבירה".

אביגדור קפלן, יו"ר כלל ביטוח, הדגיש כי "צריך להסתכל על גיל הפרישה האפקטיבי ולא רק הנורמטיבי, והוא 50 פלוס. אנשים בני 55 שלא עובדים זה אסון למדינה. אני בטוח שהרבה מאוד מהמבוגרים רוצים לעבוד, הבעיה היא שאין להם איפה. המדינה צריכה לטפל בכשל הזה".

שריג אמר כי החיסכון הפנסיוני הממוצע, עומד על "60% מהמשכורת האחרונה במקרה הטוב ו-40% מהמשכורת במקרים אחרים. צריך לזכור שבממוצע רק שני שלישים מהשכר מבוטחים. אנשים לא מספיק מודעים לכך שהשיעורים שהם צריכים לחסוך מאוד גבוהים, במיוחד עם עליית תוחלת החיים, ואנחנו פועלים להעלאת המודעות".

יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה-מבטחים פנסיה, התריע כי "דור של גמלאים עניים עומד בפתח. המחאה החברתית הבאה תהיה כנראה של אותם גמלאים. יש משתנים שונים שצריך לטפל בהם: הפער הגדול בין שנות הצבירה לשנות הפרישה, התשואות בשוק ההון, הקשיים ביכולת להגיע לצבירה סבירה. הטיפול צריך להיות ברגולציה נכונה ובצעדי שוק, שאנחנו כמנהלים צריכים להוביל, כדי שהעתיד יהיה קצת פחות טרגי". הוא אף קרא לשינוי מבנה הטבות המס הפנסיוניות: "חלק מהאנשים נוטה לדלג על הפרשות במשך כמה שנים וצריך לאפשר להם להפקיד כסף לחיסכון עבור התקופה הזאת".

מאיר אוזן, יו"ר סוכנות הביטוח שקל, אמר כי "מעמד הביניים יצא לקריאה לצדק חברתי וזה מאבק נכון, אבל צריך להילחם גם על הפנסיה. המעמד הזה ייפגע מאוד בפנסיה שלו. יש אנשים שעובדים בשיעורי תחלופה גבוהים, יש הפסקות בעבודה וצריך לאפשר לחסוך סכומים יותר גדולים בשנים היצרניות, עד תקרה מסוימת שהמדינה תקבע".

"חינוך פיננסי - מהיסודי"

קפלן דיבר על ההוצאות הרפואיות הגדולות בגיל השלישי ואמר: "לא הייתי פוסל לאפשר חיסכון לצורך הוצאות רפואיות, תוך מתן הטבות מס. במידה מסוימת זה גם יכול להוות תחליף לחלק מהביטוחים הרפואיים הפרטיים".

חנה פרי-זן, הממונה על חטיבת נכסי לקוחות בבנק הפועלים, קראה לחינוך פיננסי מגיל צעיר: "לאזרח הקטן אין מודעות. צריך להתחיל בחינוך פיננסי כבר מבית ספר יסודי. פנסיה היא אחת ההחלטות הקריטיות בחיים; על החלטות פיננסיות הרבה פחות חשובות כמו משכנתא, אנשים עושים שופינג ומתמקחים. גם קרנות ההשתלמות מהוות מקור לשיפוץ המטבח ולנסיעה לחו"ל, אבל הן מהוות רכיב מאוד משמעותי בחיסכון הפנסיוני. החינוך צריך ללמד את זה".

הדיון עסק גם בסוגיית דמי הניהול הגבוהים, הנהוגים בשוק הפנסיה וקופות הגמל. "אני חושב שדמי הניהול צריכים להיקבע על ידי כוחות השוק", אמר שריג. "ההתערבות של הרגולטור, צריכה להיות מינימלית ככל שניתן. בנקודות שבהן אנחנו חושבים שצריך להתערב, נתערב".

קפלן אמר כי "זאת גישה נכונה לא להתערב. יחד עם זאת, צריך לתת יותר תמורה עבור דמי הניהול - ייעוץ יותר מסודר, מפגש יזום פעם-פעמיים בשנה עם הלקוח. רמת השירות צריכה להיות הרבה יותר גבוהה וזה הכיוון אליו הולכת כל המערכת".

אוזן סבור כי "ההתמקדות בדמי הניהול והניסיון ללחוץ באופן אגרסיבי על הוזלתם, תפגע בסופו של דבר בלקוחות. דמי הניהול הולכים ויורדים וזה מגיע לסף מסוכן של חוסר יכולת לתת שירות לאנשים, או שהם יצטרכו לקבל שירות מאנשים יותר זולים ופחות מקצועיים. זאת לא בעיה להציע למישהו דמי ניהול נמוכים מאוד, אבל מה יקרה אחרי זה? מי ייעץ לו, מי יטפל בו? צריך להסתכל לא רק על המחיר, אלא גם על מה אדם אמור לקבל. אדם שיתנהל בתחום הפנסיוני ללא ליווי צמוד, זה כמו ללכת ליער בלי מפה ומצפן. ראיתי בכירים במשק, שעשו שגיאות שעלו להם במאות אלפי שקלים ובאובדן זכויות. לא פלא שהאנשים הכי אינטליגנטים במדינה, לוקחים יועצים צמודים לתחום ולצפות שה'עמך' יידע מה לעשות, זה לשים מכשול בפני עיוור. האנשים האלה ייפלו כל הזמן".

"התלהמות רבה בנושא"

פרי-זן אמרה כי "צריך לראות מה ניתן לעשות בטווח הקצר שיביא לשינוי. מאז ועדת בכר, עברו שש שנים ולא התקדמנו הרבה במה שחשבנו שהוא החלום הוורוד של כולם. צריך לתת לאזרחים נגישות למשהו שישפר את מצבם".

על הסדרי חוב המתבצעים בימים אלה, כמו אלה של יצחק תשובה, אילן בן דב או יוסי מימן, אמר קפלן כי "אין מצב של שוק אוטופי שאין בו נפילות של מישהו. צריך לנהל את התיק נכון, כך שיהיו מינימום מצבים כאלה וכשכבר קורה מצב כזה, צריך לטפל בו במלוא האגרסיביות המתבקשת, כדי שלא יעבדו על המוסדיים". בן אסייג טען כי "יש התלהמות רבה בנושא וצריך להיכנס לפרופורציות. הדיפולטים האלה הם פרומילים אצל חלק גדול מאיתנו. נעשה את המקסימום להביא את מירב הכסף ובסופו של דבר נישפט על התוצאה שנצליח להשיג".

שריג סיכם ואמר כי "הגופים המוסדיים מטפלים בנושא בנאמנות ובשקדנות ולא צריך להוציא דברים מפרופורציה, במובן הזה שנפילות היו, יש ויהיו. זה חלק מניהול תיק מסוכן. צריך לטפל בהם, אבל את אותם אלה שהגיעו למצב של נפילה, לא צריך להוציא להורג בכיכר השוק. הם עשו החלטה עסקית אולי מוטעית והם צריכים לשלם מחיר כלכלי על זה, אבל לא מעבר לכך".