הידיים ידי דוד - הראש ראש גליה. או שלא. הכול תלוי רק בדוד ברודט. זה המבחן שלו כיו"ר הבנק של הציבור. זה המבחן של הבנקאות הגדולה, הריכוזית והתאוותנית, כפי שהיא נתפסת על ידי צרכניה - גם באופן שבו היא מקיימת "ועדות איתור" לתפקידים בכירים.
ברודט ייבחן בשאלה, האם ועדת האיתור שהוא עומד בראשה לבחירת המנהל/ת הבא/ה של לאומי, שיתיישב על כסאה של גליה מאור, היא כיסוי- ישבן, סוג של עלה תאנה - או הליך הוגן והגון, שבא באמת לשרת את הבנק הענק והמרכזי הזה. זה גם מבחנו האישי, כמי שפגם וכתם לא דבקו בו.
כל זה, לא קשור כלל לאלה שהגישו, יגישו ובעיקר לא יגישו את מועמדותם לתפקיד. האתגר הוא למי יפנה ברודט, בבקשה להתמודד על תפקיד המנכ"ל. השאלה העוד יותר כבדה, היא האם יתייחס אליהם כמועמדי-אמת, או כמועמדי קש, שמשתמשים בהם לעסקי יחצנו"ת. צריך לומר: זה לא קשור לרקפת רוסק עמינח. נכון שהיא גודלה, חונכה וטופחה בבנק להיות יורשת הממלכה - במהלך ארוך, מתוכנן היטב, בליווי מהצד של כמה מבכירי אריסטוקרטיית הכסף. אבל אפילו זה לא צריך להיות אחד השיקולים. לא בעדה, לא נגדה.
רוסק עמינח חריפה, יעילה, מוכשרת ועוד כמה סופרלטיבים. מצד שני, חסר לה מה שמכונה מיילג'. אותו ניסיון אישי, אותן נפילות וכישלונות, שמהם לומדים את השיעורים של החיים. אילו הייתה מנוסה יותר, וזחוחה ומתלהבת פחות, לא היה עולה בדעתה לעלות על מטוסו הפרטי של עידן עופר בדרך לחתונתו, אפילו שהוא חברה הקרוב. היא גם לא הייתה מעזה להצטלם מצחקקת ומאושרת לצד עוד כמה יפהפיות, במעגל הזוי סביב כסאו של סמי עופר המנוח.
שאלת השימוש בכוח
אבל, אפשר שלמרות זאת, היא-היא הראויה מכולם. בתנאי שזה לטובתנו - לא לטובתה, ולא לטובת קבוצת ידידיה הטובים והנאמנים. את זה ברודט יצטרך להחליט. הוא גם יצטרך להחליט אם הוא, ואחרים בבנק, יכולים לעבוד איתה. אם תתקיים בבנק עבודת צוות ראויה ונכונה. כשברודט היה יו"ר בנק המזרחי, היה ויקטור מדינה מנכ"ל. מדינה ריכוזי, סמכותי, בוטה, שמתחבר לאן שצריך. ברודט ניסה לעבוד איתו, אבל אחרי כן - פשוט הלך. אגב, אחרי שברודט עזב את האוצר והצטנן, התערבו בנקאים בכירים בכל הצעת עבודה שהוצעה לו ומנעו אותה. זו הייתה נקמתם על "ועדת ברודט" מ-1995, שעשתה סדר חדש וכואב באחזקות הריאליות של התאגידים הבנקאיים.
ברודט איש יסודי, איש של שיתוף, מתרחק מיריבויות, מקוקטיילים ומפתיחות-סגירות של תערוכות, בארץ ובעולם. הוא איש עבודה. נחשב למנכ"ל הטוב ביותר שהיה באוצר. מהבודדים שידעו ורצו לשתף את כולם בהכנת תוכניות העבודה. ישיבות בראשותו מנוהלות ברצינות ובהקפדה. הוא מכבד סמכויות, יודע להעריך יכולות ובעיקר לתאם בין כולם. מצד שני, הוא מרחיק עצמו מאנשים מניפולטיביים. אפשר שלוקח לו זמן לקלוט אותם, אבל עם פני הפוקר הכבדים שלו - הם אפילו לא מרגישים כשזה קורה. כשנכנס ללאומי, הוא קלט מיד שהכוח הוא בידיים של גליה מאור. אחרי שנה וחצי - הכוח עבר לידיו. איך ישתמש בו?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
