עץ שיקמה מימי עמוס הנביא צומח ליד נתניה

צוות בראשות מנהל יחידת הפיקוח הארצית של הקק"ל, עמיקם ריקלין, זיהה בישראל 150 עצים בני מאות שנים

מיפוי העצים העתיקים ביותר בארץ. זוהי המשימה שנטלה על עצמה הקרן הקיימת. לא סתם עצים של כמה עשרות שנים, אלא כאלה שניטעו לפני מאות ואלפי שנים, מהסוג ששיני הזמן וגרזיני הכורתים לא יכלו להם.

עד היום הצליח הצוות בראשות מנהל יחידת הפיקוח הארצית של הקק"ל, עמיקם ריקלין, יחד עם מספר חוקרים נוספים, לזהות 150 עצים, אך לדעתם יש עוד הרבה יותר עצים שטרם זוהו.

לפי שעה הם עוברים בארץ, בודקים, אוספים אינפורמציה מיערנים ומאזרחים המדווחים על עצים ותיקים. בתוכניתם, לא רק למפות את העצים, אלא גם לבדוק אותם ולטפל בהם נגד מזיקים, חיפושיות, מחלות ושאר גורמים המתנכלים לעצים.

בתוכניתם שיתפו גם גורמים ברשות הפלשתינית ובירדן מתוך תקווה לזהות כמה שיותר עצים ולסמנם. מאוחר יותר, כך הם מקווים, יוכלו להקים יער שהוא כולו צאצאיהם הישירים של עצים אלה, שזכו לאריכות ימים. יער זה ישמש כמאגר גנים לעצים מוצלחים במיוחד ששרדו היסטוריה ארוכה, וישרוד אף הוא עוד שנים רבות מאוד.

לדברי ריקלין, המין האנושי משקיע משאבים רבים בחקר ארכיאולוגי ובפענוח של כתובות, אך במקביל אינו נותן את הכבוד הראוי לעצים, למרות שאלה יכולים לספר לנו רבות על ההיסטוריה האנושית והאקלימית.

כך למשל, אין כמו עצים כדי לספר לנו על האקלים ששרר על-פני האדמה במשך אלפי שנים, על השינויים שחלו בו, על שנים שחונות ועל שנים גשומות, והאם כל אלה אכן מושפעים ממעשה ידי אדם.

איך בודקים את גילו של העץ? על-פי שיטה אחת - דנדרו (עץ ביוונית) כרונולוגיה, סופרים את טבעות הגזע, ומגיעים לגילו הנכון של העץ. לשיטה זו יש מגבלות. הראשונה נובעת מכך שלא כל העצים יוצרים טבעות. בעוד שלאורן טבעות ברורות ושיטתיות, גזע השקמה והאלון אינן יוצר טבעת בכל שנה. השיזף אינו יוצר טבעות כלל, ולכן עלול לבלבל את החוקרים המיומנים ביותר. השיטה אינה מחייבת, כמובן, לכרות את העץ. כל מה שצריך לעשות הוא לקדוח קדח עגול בגזע, ולספור את הטבעות.

שיטה נוספת היא באמצעות בדיקת איזוטופים, הבודקת את התנהגות הפחמן. שיטה זו היא יקרה, 400 דולר לבדיקת עץ אחד. עובדה שמונעת את השימוש בה, לפי שעה.

השיטה הבדוקה ביותר היא בדיקת קוטר הגזע, עובדה המעידה על גילו של העץ. כך למשל, קוטר גזעו של אלון תבור בן 100 שנה הוא 50-60 ס"מ. אם מתגלה עץ שקוטר גזעו 1.77 מטר, סביר להניח שמדובר בעץ מבוגר במיוחד.

עץ כזה, למשל יש ליד קריית טבעון. לא רחוק משם צומחת לה אלה אטלנטית, שקוטר הגזע שלה 2 מטר. לדברי ריקלין, כשחלק מתושבי קיבוץ אלונים, ביקשו לעזוב את המשק, בראשית שנות ה-50, הם קיימו את ההתייעצות הגורלית בנשוא זה לצילה של האלה. אך גם שיטת זו מתעתעת לעיתים, שכן לעיתים עץ מגיע לממדים גדולים במיוחד בשל מיקומו ליד מקור מים. עץ אחר יכול להיות זקן פי כמה, אך בעל ממדים צנועים יותר, וזאת בשל תנאי מצוקה.

עצי זית עתיקים ביותר נמצאים בגת שמנים בירושלים. בדרום הארץ צומחים כמה עצי זית שהיקף גזעם 11 מטר, והקוטר 3 מטר. להערכתו, את ההיסטוריה של עצים אלה צריך לחפש בתקופה הביזנטית, לפני 1,500 שנה.

בעין קנייה שבשומרון צומח אלון שקוטר הגזע שלו 2.20 מטר. בסמוך לנתניה צומחת שיקמה, שלדעת ריקלין ניטעה במקום בתקופת הנביא עמוס.

גם אורנים, כך מתברר, זוכים לאריכות ימים. ליד הגן הבהאי בחיפה, נטוע עץ אורן שקוטר גזעו 1.45 מטר. באזור רמאללה נמצא אורן שקוטר גזעו 1.15 מטר. בעוד שהאורן ליד הגן הבהאי נמצא ליד מקור מים, האורן מרמאללה אינו מפונק כל כך. רק בדיקה מדעית תגלה מי ותיק יותר.

העצים ששרדו בדרך כלל את תהפוכות ההיסטוריה, היו אלה שניטעו קרוב למקומות מקודשים, בין השאר קברים קדושים. הקרבה לאתרים אלה הצילה את העצים, לא אחת, מידי כורתים, ובמיוחד הכורתים הטורקים.

כך למשל, האלה הארץ ישראלית, הנטועה ליד קברו של יונתן בן עוזיאל, קיבלה מעמד של קדושה. רווקים ורווקות הבאים להתפלל לזיווג בקבר, קושרים בדים על העץ, כחלק מהפולחן המקומי.

ליד קלעת נמרוד נטועים עצי אלון עתיקים, שגם הם קבלו מעמד של קדושה בזכות קברו של נבי אות'מן. האגדה מספרת, שאיכר שעבר בסמוך, גדע ענף מאחד האלונים שצמחו במקום כדי להפוך אותו למחרשה. כשהתחיל לחרוש את שדהו נדבקה ידו למחרשה. רק כשהשיב את העץ למקומו, הצליח לנתק את ידו ממנה.