מאמנים, קחו אחריות

יש לשנות את שיטת התמחור כלפי המאומנים, בדרך של תמחור המושפע מהתוצאות האישיות והעסקיות. רק כך המאמן לוקח אחריות ישירה ולא עקיפה לתוצאות האימון

הגיעה העת לומר את האמת בפשטות: מאמן עסקי צריך לקחת אחריות על מעשיו ועצותיו הן ברמת התכנים והן ברמת התמחור מול הלקוחות. ברוב המקרים, לאחר שהייעוץ העסקי הסתיים נותר המאומן עם התובנות שקיבל ונדרש לבחור את הנתיב הנכון לו. בחירה בנתיב הלא נכון עשויה לגזור את גורלו של הארגון או החברה. האם, במקרה שכזה, למאמן העסקי, יש חלק בבחירה הלא נכונה שביצע המאומן, והאם הוא צריך לשאת באחריות לתוצאותיה לפחות במימד התגמול שלו?

התשובה לגישתי היא - בהחלט כן. 11 עמודי מוסף "גלובס" הערב הוקדשו בשבוע שעבר לנושא הקואוצ'ינג, דבר שמצביע יותר מכל על כך שהקואוצ'ינג, או אימון בעברית, הפך לחלק אינטגרלי מההוויה הישראלית. מטבע הדברים, במקום שבו יש ביקוש יש גם היצע, אולי אפילו עודף היצע. כיום, כל מי שרוצה בכך, יכול להיות מאמן - בקלי קלות. אין כללים ברורים, אין אתיקה מקצועית, אין כללי 'עשה ואל תעשה'. איש הישר בעיניו יעשה.

הבעיה מתחילה בנקודת הממשק עם המאומן. יש מצבים בהם נפגוש את המאומן ברגע קריטי בחייו המקצועיים ובחיי החברה. הוא יודע שהוא זקוק לשינוי ואנחנו אלו, על פי תפישתו והבנתו, שאמורים לנווט אותו אל עבר המקום הנכון לו ולחברה. הוא עלול לראות בהמלצותינו אורים ותומים ולפעול כפי שהמלצנו לו. לכן כדאי מאוד שנדע על מה אנחנו מדברים בתחומים בהם הלקוח עוסק ולא רק בתחום פיתוח והנעת אנוש - זו האחריות שלנו כלפיו.

כאן המקום לשאול את השאלה: האם פסיכולוג יכול לבצע ניתוחי לב? הוא אמנם ד"ר, אך חסר את המיומנות המתאימה לבצע ניתוחי לב והוא איננו מתיימר לעשות כך. המאמן איננו פסיכולוג. בעוד שהפסיכולוג לרוב מתחקר את עברו של המטופל ונכנס לנבכי נפשו, על מנת לפתור את בעיותיו כיום, המאמן דווקא מתייחס להווה ולעתידו של המאומן, המקום אליו הוא שואף ובו הוא רוצה להיות.

המאמן גם איננו יועץ - הוא איננו מגיע עם תוכנית עבודה ומנחה את המנהל כיצד לפעול על פיה. תפקידו של המאמן הוא לעזור לו לנווט את עצמו אל המקום האישי והעסקי הנכון לו ולעסק שלו. לפיכך נשאלת השאלה בענייננו: האם מאמן עסקי חסר ניסיון ניהולי מעשי יכול להשיא עצות לעסקים? התשובה לכך לדעתי ברורה וחד משמעית - בהחלט לא. המאמן מהווה כיום מעין תחליף לספת הפסיכולוג או ליועץ האישי הצמוד. המאומן מספר לו ה-כ-ל. יחדיו הם בוחרים את הנתיב, אך האם המאומן היה עושה זאת בלב שלם - לו ידע שהמאמן שלו רוכש את הניסיון הניהולי - על גבו? המאומנים שהם מנהלים בכירים לרוב אינם ואסור שיהיו שפני ניסיונות. החלטה לא נכונה, שהתבססה על האימון שעבר המנהל, עלולה להוביל להתמוטטותו הכלכלית של העסק. הקלישאה הידועה על כך שאין חכם כבעל ניסיון - נכונה שבעתיים בעולם העסקים. תרומתו של נווט עסקי בעל ניסיון ניהולי עשיר לעסק, גדולה עשרות מונים מתרומתו של מאמן החסר ניסיון ניהולי.

הנווט העסקי ראוי וחשוב שיהיה בעל הבנה עסקית מעמיקה של תהליכים שלמים וכוללים בארגון ומחוצה לו בנוסף ליכולת ולהבנה בפיתוח אנוש וזאת לא מהתיאוריה אלא מהעשייה בפועל.

לגישתי, הרשות המחוקקת צריכה לפעול למיסוד מוסד האימון, ממש כפי שהדבר בא לידי ביטוי במוסד עריכת הדין. כך ניתן יהיה לקבוע סטנדרטים ברורים שיגדירו את תפקידיו של המאמן, זכויותיו וחובותיו כלפי מאומניו.

אך כל עוד הדבר איננו ממוסד, יש צורך לעשות שימוש בכוחות השוק ולשנות את שיטת התמחור כלפי המאומנים, בדרך של תמחור המושפע מהתוצאות האישיות והעסקיות. רק כך המאמן לוקח אחריות ישירה ולא עקיפה לתוצאות האימון. "

הכותב הוא מנווט עסקי, המאמן חברות ומנהלים בשיטת Heartsell.