צרות של עשירים: מה עושים עם סכום כסף גדול שמגיע בפתאומיות?

לא כל יום מתלבטים לגבי ניצול נכון של 250 אלף שקל שהגיעו לידינו במפתיע. ובכל זאת - אם זה אכן קורה, צריך לדעת איך להשקיע אותם נכון. "גלובס" פנה ליועצים לכלכלת משפחה, לבנקים הגדולים ולבתי השקעות, וגייס שורה של עצות מועילות לרווק בן 30, למשפחה באמצע החיים ולזוג גמלאים - שנפל עליהם רבע מיליון שקל

פרופיל 1: רווק בן 30, ללא נכסים יוצאי דופן

* כסף עושה כסף

בחברת "יבולים" לייעוץ ואימון כלכלי ליחידים ועסקים מציבים יעד מספרי ברור: להפוך את הסכום של 250 אלף שקל למיליון שקל בתוך 10-15 שנים. לצורך כך, אומר מנכ"ל החברה גיל אורלי, אסור לגעת בכסף לפחות ב-10 עד 15 השנים הראשונות, כי כסף עושה כסף; יש לחסוך בנוסף לפחות 20% מההכנסה נטו (כדי להתעשר); יש להשקיע בקורס להשקעות (או נדל"ן או שוק ההון), וכן לבנות תוכנית כלכלית בעזרת יועץ כלכלי ולהציב יעדים ל-15 השנים הבאות: "בנה עוגת השקעות, ומדי חודש הוסף לתיק ההשקעות שלך את החיסכון החודשי בשאיפה להשיג תשואה רב שנתית מעל הממוצע".

נוסף לאפיקים המנייתיים מציע אורלי להשקיע בדירה קטנה בארץ, בתוספת משכנתא: "בהשקעות מסוג כזה ניתן להגיע לתשואה נאה של כ-8%-11% (לאחר המינוף). אפשרות נוספת היא להשקיע בפרויקטי נדל"ן, באמצעות מועדוני משקיעים, ניתן להצטרף לקבוצות משקיעים ולהשקיע או בפרויקטים שונים כהלוואות מזנין או בעסקאות נדל"ן. רוב העסקאות האטרקטיביות כיום הן להשקעות במזרח אירופה, כשמדובר על תשואות דו-ספרתיות אטרקטיביות ביותר עם סיכון בהתאם".

* פתיחת עסק / כניסה לשותפות

נקודת מבט שונה מעט מציע אורי היימן, מנכ"ל חברת אוצר לייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים קטנים, אורי היימן: "250 אלף שקל (מקצתו, חלקו או כולו) יכול להיות סכום רלוונטי לפתיחת עסק או כניסה לשותפות עסקית. זאת יכולה להיות השקעת חייו של המקים, הן במונחים כלכליים והן במונחים של התפתחות אישית".

בעדיפות שנייה הוא מציב רכישת נדל"ן מניב להשקעה. "כדאי לקחת כמה שיותר מימון", הוא מציין, "ובלבד שהתקבולים משכר הדירה יהיו גבוהים מתשלום המשכנתא".

ומה לגבי שוק ההון? "250 אלף שקל הם סכום גבולי. בתי ההשקעות המובילים לא מקבלים אנשים עם הון שכזה. לכן הייתי בונה תיק השקעות עם יועץ ההשקעות בבנק וקובע פגישה עם היועץ על בסיס דו חודשי במטרה לבחון את הביצועים. גם אז, לא לשכוח להתמקח על העמלות".

* שוק ההון: קח סיכון

"בשל גילו הצעיר ומצבו המשפחתי", אומר אהרון ברוכי מענף מחקר שוק ההון בבנק לאומי, "אופק ההשקעה של משקיע כזה הוא ארוך (10 שנים ומעלה), ומאפשר נטילת סיכון ברמה גבוהה יחסית. מסיבה זו נמליץ על בניית תיק השקעה שיכלול מרכיב מנייתי גבוה של למעלה מ-40%. שאר הסכום יוקצה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות ברמות סיכון שונות או לחילופין יפוזר בין מכשירים פיננסיים (תעודות סל, קרנות נאמנות וכדו') המאפשרים השקעה באגרות אלו. בהחלטה על מידת הנזילות והסיכון בתיק יש לקחת בחשבון, מעבר להתייחסות הרגילה להעדפות המשקיע ולסיכונים הכרוכים בהשקעה בניירות ערך, גם תוכניות עתידיות כמו הקמת משפחה, רכישת דירה וכיו"ב".

"שאלת הבסיס היא האם לפני אותו רווק עומדות הוצאות מיידיות (כמו חתונה, רכישת דירה וכו') או שאפשרית מבחינתו השקעה ארוכת טווח", אומר אורנן סולומון, סמנכ"ל השקעות בהראל פיננסים. "אם הוא עומד בפני שינוי הסטטוס המשפחתי או רכישת נכס נדל"ן, מן הראוי להשקיע התמורה באפיק סולידי לחלוטין כגון אג"ח צמוד או שקלי ואולי סכום מסוים במטבע חוץ במידה ורכישת הנכס צמודה למט"ח. "אם הוא אינו זקוק לכסף ויכול להשקיע לטווח ארוך,

לפניו אפשרויות אטרקטיביות ביותר שבבסיסן אחזקה מנייתית ניכרת - על ידי השקעה ישירה במניות או באמצעות קרנות נאמנות ותעודות סל. עוד אפשרית אחזקה באגרות חוב לטווח ארוך - ממשלתיות או קונצרניות (תוך פיזור ראוי) המאפשרות קבלת ריבית מועדפת בשל פרק הזמן. צפוי שתיק השקעות כזה לאורך השנים, יביא ללקוח תשואה ריאלית משמעותית ביותר".

"ישנה אמרה הקובעת שתיק השקעות של לקוח צריך להחזיק רכיב מנייתי המורכב מ-100 פחות גיל המשקיע", אומרים בבנק הפועלים. "על בסיס הנחות אלו, ננסה להתמקד בעיקר ברכיב המנייתי של הלקוח (כ-70%): ההשקעה המנייתית תתחלק ביחס של 70% חו"ל ו-30% בארץ. יתרת הכסף תושקע במזומנים כדי לייצר נזילות ותתגלגל במק"מ לשנה מדי שנה. היתרון הוא בתשואה העודפת שהוא מייצר על פני הפיקדון והנזילות הגבוהה שלו".

בבית ההשקעות פריזמה מסכימים לחלוקה המדוברת. "משקיע בגיל 30 רצוי שישקיע חלק מהותי של לפחות 60%-70% באפיק המנייתי", אומר רפאל גוזלן, מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה. "בתוך אפיק זה רצוי לתת משקל של כ-1/3 לארץ ושל כ-2/3 לחו"ל (ובכך לקבל חשיפה למט"ח דרך סל מטבעות). את יתרת האחזקה ניתן לשייך לרכיב האג"חי השקלי והצמוד הקונצרני במח"מ בינוני-ארוך".

פרופיל 2: משפחה באמצע הדרך

האם כאשר מדובר במשפחה שלה שניים או שלושה ילדים, הכנסה חודשית סבירה ומשכנתא לעוד 10-15 שנה, הצעד הנבון הוא להחזיר משכנתא?

בהראל פיננסים סבורים שכן: "בעוד שעלות ריבית המשכנתא אינה מוכרת לצורכי מס, תיאלץ המשפחה לשלם מסים על השקעותיה בגין הרווח הריאלי. יתרה על כן, למשכנתא מצטרפות עלויות נוספות כגון: ביטוח חיים, ביטוח מבנה וכו', המגדילות את העלויות העקיפות של הלוואה זאת.

לעניות דעתנו, ניסיון להפקת רווחים נטו הגבוהים מעלות המשכנתא, תוך נטילת סיכונים מועטים, היא גבולית למדי".

גיל אורלי נחרץ פחות: "יש לשקול כיסוי חלקי של המשכנתא. לרוב המסקנה תהיה לא לעשות זאת, אולם לעתים צמצום המשכנתא הכרחי כמו במקרים של גירעון חודשי או משכנתא גבוהה מדי". גם כאן הוא ממליץ "לחסוך בנוסף לפחות 10% מהכנסתכם נטו, כדי להיערך לפרישה מכובדת ולסייע לילדים ללמוד ולהקים בית; להשקיע בקורס להשקעות, נדל"ן או שוק ההון; לבנות תוכנית כלכלית בעזרת יועץ כלכלי ולהציב יעדים ל-15 שנים הבאות".

לא כולם, מסתבר, מצדדים בשבירת הלוואות. "הנטייה הראשונה של רוב האנשים לומר - "שיכסו את המשכנתא", אומר היימן. "ברוב המקרים סילוק המשכנתא לא יביא לחיסכון הכספים שיתפנו מדי חודש אלא ישמשו לצריכה שוטפת ולכן עדיף לפנות לכיוון אחר. במידה שהמשפחה הספיקה לצבור חובות והלוואות, זאת ההזדמנות לחסל הוצאות קבועות כמו הלוואות ותשלומים ולנצל את ההזדמנות לטובת מהפך כלכלי - מצניחה לצמיחה. עם זאת חשוב לא לכסות את כל המינוס - חובה להשאיר את חרב המינוס על הצוואר ולכסות אותו בכוחות עצמכם; אין לכך תחליף".

בעדיפות שנייה מציב היימן רכישת נדל"ן מניב - עם אפשרות לרכוש דירה לכל ילד. "גם כאן יש לשמור על כלל תזרים המזומנים החיובי", הוא מזכיר, "כשההכנסות משכר דירה גבוהות מתשלום המשכנתא".

עדיפות נוספת היא הקמת עסק או שינוי קריירה: "מניסיוני, בהרבה מאוד מקרים בשלב זה בחיים אחד מבני הזוג או שניהם מגיעים למיצוי במקום העבודה, בעיסוק או במקצוע. סכום זה יכול להוות רשת ביטחון כלכלית לשינוי קריירה או לפתיחת עסק".

* שוק ההון: ללכת על סולידי

ומה לגבי שוק ההון? בפריזמה ממליצים למשפחה כזו להשקיע כ-30%-40% באפיק המנייתי, כשבתוכו משקל של כ-1/3 לארץ וכ-2/3 לחו"ל. את יתרת האחזקה ניתן לשייך לרכיב האג"חי השקלי והצמוד הקונצרני במח"מ בינוני-ארוך.

בלאומי מדגישים כי "משפחות בשלב חיים זה מתמודדות לרוב עם רמת הוצאות קיום גבוהה יחסית ועם צורך לממן אירועים בלתי צפויים או חד-פעמיים. בשל כך על התיק המומלץ להיות מאוזן, ולכלול מרכיב של נזילות. לאחר בדיקת אפשרות לסגירה חד-פעמית של המשכנתא בעלות סבירה, נמליץ להשקיע את שאר הסכום בתיק בעל טווח השקעה בינוני (2-7 שנים) אשר הרכבו ייקבע בהתאם לאירועי חיים צפויים בעתיד המשפחה (כמו למשל מימון לימודים לילדים, החלפת רכב, שמחות משפחתיות וכדו').

התיק יכלול מרכיב של נכסים נזילים (בשיעור של עד 20% מהתיק), מרכיב מנייתי של עד 25%, ושאר התיק יוקצה להשקעה בנכסים סולידיים יותר, כמו אג"ח ממשלתיות או קונצרניות בעלות דירוג השקעה גבוה, או מכשירים פיננסיים המאפשרים השקעה באגרות אלו".

גם בפועלים מסכימים שבתחילה יש לבחון את נושא פירעון המשכנתא או מיחזורה. "אם נצא מנקודת הנחה כי המשפחה החליטה על בניית תיק השקעות", אומרים יועצי הבנק, "נמליץ על רכיב מנייתי - כ-30% מחולק ביחס של 15% מקומי ו-15% חו"ל; 20% צמוד מדד, ו-45% שקלי מחולק על פני מק"מ, שחר וגילון. ניתן להעשיר רכיב זה על ידי פיקדון מובנה המאפשר חשיפה לרכיב המנייתי ללא סיכון קרן ההשקעה. את יתרת הכסף ניתן להשקיע ברכיב המט"חי על ידי תעודת סל בארץ הנותנת חשיפה למטבע בתוספת ריבית כגון ליש"ט, ובנוסף אג"ח זרה במטבע אירו מדורגת גבוה מסקטור התשתיות או הצריכה הבסיסית".

פרופיל 3: זוג שפרש לגמלאות

"לפני הכול", ממליץ גיל אורלי, "בדקו את מצבכם הפיננסי לטווח ארוך, שכן היקף ההוצאות עולה עם הגיל. לאחר תכנון כלכלי, מומלץ להשקיע את הכסף בהשקעה סולידית לטווח ארוך ולמשוך מדי חודש רק את הריבית (פחות שיעור עליית המדד, המסים ועמלות ניהול התיק כדי שהערך הריאלי של תיק הנכסים לא ישחק). מניסיוננו בעבר, פנסיונרים שמושכים רק את הריבית ולא נוגעים בקרן בערכה הריאלי ימשכו מתיק סולידי של 250 אלף שקל הכנסה חודשית מריבית בסכום ממוצע של כ-1,100 שקל לחודש.

"אם אתם פורשים צעירים, בגיל 50-70, שיקלו לא למשוך את הריבית ותוך 10 עד 12 שנה הסכום שעומד לרשותכם יכפיל את עצמו ותוכלו ליהנות מקיצבה כפולה. הסיבה לכך היא שעם השנים הצורך הכלכלי של הפורשים הולך ועולה, ובגיל צעיר פורש יכול גם לצמצם בהוצאותיו ולעתים להשיג הכנסה מעבודה חלקית נוספת".

מי שמרוצה מרמת החיים שלו יכול פשוט ליהנות מהכסף ולנצל אותו לצורך סיעה ארוכה, בית גיל הזהב, מתנה לילדים וכו'.

היימן: "אחד המאפיינים המובהקים של הגיל השלישי הוא הצורך בפנסיה חודשית כחלופה למשכורת, ובמקביל בנזילות הכספים. לזוג שאינו מכניס מספיק פנסיה חודשית, הייתי ממליץ לנצל את הכסף כדי להעלות את רמת החיים, באמצעות השקעת הכספים בשוק ההון ובניית תוכנית המאפשרת משיכת כספים על בסיס חודשי/רבעוני. עדיפות שנייה היא נדל"ן המניב קצבה חודשית (חשוב להתייחס לסוגיות מיסוי). הכי חשוב להבין שחסכתם כל החיים בשביל הרגע הזה - הגיע הזמן ליהנות באמת".

* שוק ההון: סיכון נמוך, רווחיות גבוהה

"לזוג גמלאים נמליץ להשקיע בתיק ברמת סיכון נמוכה בעל טווח השקעה קצר יחסית (עד שנתיים)", ממליצים בבנק לאומי, "מאחר שלרוב אין באפשרותם ליצור מקורות הכנסה נוספים וכן ייתכנו הוצאות בלתי מתוכננות אשר מקורות ההכנסה הנוכחיים אינם מספיקים לכסות - כמו הוצאות רפואיות, סיוע לבני משפחה וכדו'. מסיבה זו נמליץ על תיק השקעה אשר בו המרכיב העיקרי (מעל 75%) יהיו נכסים הניתנים למימוש תוך זמן קצר, כמו אגרות חוב ממשלתיות בעלות טווח קצר לפדיון (עד 3 שנים), או מכשירים פיננסיים המאפשרים השקעה באפיקים אלו. המרכיב המנייתי בתיק המומלץ יהיה נמוך - עד 10%".

בהראל פיננסים מציעים: "תיק ההשקעות צריך להיות ברובו באגרות חוב שקליות ו/או צמודות למדד - המבטיחות שמירת ערכו הריאלי של הכסף. יש להיזהר מהשקעה במט"ח במסגרת אותם מרכיבים סולידיים. רבים נוטים לחשוב בטעות, כי ההשקעה במטבע חוץ היא סולידית, אך לא כך היא. הניוד המלא של מטבע החוץ בישראל ושינוי שער החליפין אינם מבטיחים עוד שמירת ערך הכסף במונחים של מטבע מקומי".

"זוג שפרש לגמלאות", אומרים בבנק הפועלים, "ישקיע ברמת סיכון נמוכה לטווח השקעה ארוך (עד כמה שניתן), ללא צורך מיידי בכספים. בהנחה שהזוג זקוק לתוספת הכנסה חודשית, ניתן להשקיע ב-3 אגרות חוב שקליות מסוג גילון, המחלקות ריבית אחת לרבעון בתשואה של כ-4.6%; בהנחה שהזוג איננו זקוק לתוספת הכנסה חודשית, יכלול תיק ההשקעות רכיב מנייתי של כ-10% מחולק ביחס של 5% מקומי ו-5% חו"ל, 50% שקלי מחולק על פני מק"מ וגילון ו-40% צמוד מדד שיושקע באג"ח ממשלתיות מסוג גליל בעלות מח"מ בינוני.

בפריזמה מדגישים את נושא הסיכון: "רמת החשיפה לאג"ח מקומי צריכה להיות גבוהה מאוד (80-90%), ברובה צמודה למדד ובחלקה לא צמודה, במח"מ קצר בכדי להבטיח הצמדה לסל הצריכה והכנסה קבועה. עם זאת, בהתאם לשנאת הסיכון ניתן להוסיף לצורכי פיזור התיק חשיפה של עד 10% לרכיב המנייתי".