לב לבייב מקים בית סוהר

א. לב לבייב בונה עוד ארמון. אחרי בית התענוגות המטורף שבנה לעצמו בלונדון, המכיל אולם קולנוע, חדר כושר, סאונה, ספא, בריכת שחייה מעוטרת במרצפות מצופות זהב ואפילו מספרה קטנה, הכל בצניעות יהודית כמובן, בונה לנו המיליארדר בית סוהר דרומית לבאר שבע.

בית הסוהר הפרטי הראשון בישראל. כמה חבל שכל מיני אנשים צרי עין נלחמים נגדו בבג"ץ ומנסים למנוע את הפרטת מערכת הכליאה בישראל - הרי ידוע שלבייב יודע לפנק. אם 'תם שואלים אותי זה הכל מקנאה, הרי ידוע שבארץ לא יודעים לפרגן.

רק 800 איש (פלילים ברמת סיכון מזערית עד בינונית) יזכו לגור בבית הסוהר, ורשימת ההמתנה מתמלאת בימים אלה. אם אתה פושע, זה המקום בשבילך: תקבל שטח מחיה של 5.3 מ"ר (לעומת 3.3 מטר לאסיר היום), תוכל ליהנות מיותר מקלחות (25%), מיותר שעות הכשרה מקצועית (20%) ומשכר של 30 שקל ליום עבודה (במקום 20 שקל בשב"ס).

אבל הכי חשוב זה הדברים שאי אפשר לקנות בכסף: שכנים טובים, אווירה נעימה, מקום שאפשר לקרוא לו "בית".

ב. העננה היחידה המרחפת בשמים הכחולים של לבייב ושותפיו (חברת מנרב) להקמת בית הסוהר הפרטי הראשון בישראל (הזיכיון הוא שלהם ל־25 שנה. שנות דור), מלבד כל מיני שמאלנים נודניקים, קשורה לפיקוח של המדינה על תנאי הכליאה. על הנייר, מדובר בחיים קשים: אם יירצח אסיר בכלא, קנס יוטל על בעלי המקום, וכנ"ל אם אסיר יברח, סוהר יותקף, חלון ינופץ וכו'.

זה לא צחוק. הרי ידוע שהפיקוח של המדינה נעשה תמיד ביד ברזל. ראו איך מפחדות ממנה הזכייניות של ערוץ 2, ראו את הפחד שמטיל הפיקוח הממשלתי על המזהמים הגדולים, על יזמי הנדל"ן המשתלטים על שטחי מדינה, על סוחרי העבדים, יבואני הזונות ולהבדיל, על בעלי בתי אבות ומוסדות סיעודיים אחרים. הרי ידוע שאף אחד לא מתעסק עם מערכת האכיפה של מדינת ישראל, שזכתה למוניטין מעולה בכל העולם - ובצדק!

אבל זה בסדר, לא צריך לדאוג, המדינה העניקה ללבייב - סוחר וסוהר - סמכויות ענישה מרחיקות לכת. הודות לתקשורת המהירה, יכול האדון לשבת על שפת הבריכה בלונדון ולהיות שקט: לסוהרים שלו מותר לירות אש חיה.

זה עולה בערך 250 מיליון שקל לבנות בית כלא. כסף קטן. הארמון בלונדון עלה לו כמעט 20 מיליון שקל יותר. אני סמוך ובטוח שהאיש ושותפיו יידעו להפיק את המרב מהמיזם החדש שלהם, ואני לא מדבר רק מבחינה יהודית־ערכית. האיש הרי צריך גם להרוויח משהו, לא?

ג. איך מרוויחים מבית סוהר? די פשוט, כמו שמרוויחים בכל עסק אחר: חוסכים בהוצאות וחותרים להגדיל את קהל היעד; משלמים פחות לסוהרים, מה שימשוך כוח אדם איכותי, מצופפים כמה שיותר אסירים (המדינה משלמת פר ראש), נותנים להם כמה שפחות אוכל ובמקביל מתחזקים לובי בכנסת שפועל למען האפשרות לכלוא עוד ועוד אנשים ולהחמרה במדיניות הענישה.

בית סוהר יכול להיות עסק טוב, עובדה שאנשי עסקים מתעניינים בזה.

ד. ואגב זה, הצחיק אותי עד דמעות ממש לקרוא את דבריו של הממונה בשב"ס על הפיקוח בבית הכלא הפרטי. הוא אמר שהם לא מגלים את גובה הקנסות, כי אם האסירים יידעו כמה עולה תלונה (על מחסור באוכל, למשל), המידע יוכל לשמש אותם כדי לסחוט את הבעלים. הו, האכזריות הבלתי נתפשת של הפקידות!

הצחיק אותי גם בכיר אחר בשב"ס שאמר ל"הארץ" כי "לא יזיק לאף אחד (כלומר לשב"ס, ד' פ') להיחשף לתחרות (...) זאת הדרך היחידה לגרום לך לשנס מותניים ולהתקדם". הו, הטיפשות הבלתי נגמרת! להתקדם לאן? הסוהר לא מבין כלום. הוא כמו עגלון של עגלת קרח שמברך על מקררים בזול. בקרוב הוא יפנה את מקומו לטובת סוהר־קבלן שיעבוד בזול, בלי הכשרה ובלי זכויות. העיקר שהוא משבח את ה"תחרות". מול מי בדיוק אתה מתחרה, כסיל?

ה. לבית הסוהר הפרטי בבאר שבע עוד אין שם. אני בטוח שימצאו משהו יפה, אבל בינתיים אנחנו תקועים עם המונח "בית סוהר פרטי". מונח מטריד למדי, לפחות אותי. שלל הפירושים וההטיות למילה פרטי/פרטיות/פרט, ובוודאי בהקשר של בית סוהר, יכולה לסובב לכם את הראש אם תחשבו עליה דקה.

לא פחות חשובה היא סוגיית המיקום. אני בטוח שהייתה שם, במסדרונות השלטון, התלבטות קשה מאוד איפה לבנות את בית הכלא הפרטי הראשון בישראל. המקורות שלי בוועדה מוסרים לי שכמעט, ממש כמעט, בנו את בית הסוהר הראשון בכניסה לקיסריה, וגם הרצליה הייתה מועמדת חזקה ורמת השרון לחצה, אבל בסוף החליטו להציב את בית הסוהר ליד באר שבע. אתם יודעים, לתת איזה boost לדרום. הוא צריך את זה. נכון, זה רק בית סוהר אחד קטן, אבל זה בטוח יעשה יופי לדימוי של הדרום, לצד המפעלים ברמת חובב והכפרים הלא מוכרים. תודו שגם לכם זה עושה חשק להגשים את חזונו של הזקן.

ו. ואם וכאשר יצליח הניסוי בבאר שבע, יכול להיות שסופסוף יגיעו המקום והזמן לדון בסוגיה האם ללכת הלאה בהפרטה ולתת ללבייב - או לכל בעל הון אחר שייגש למכרז ויזכה - את הבעלות על בית הכלא הגדול בעולם: עזה.

הו, אל תגיד את זה! להפריט את הצבא, השתגעת? הרי הצבא הוא של כולנו, כור היתוך קטן וחכם וכל זה, ותדע כל אם עבריה, והטובים לטיס, וישראלי אמיתי לא משתמט - איך אפשר להפריט את הצבא?

למה לא בעצם? הרי הטיעון המוחץ שנשמע תמיד בפי קפיטליסטים קיצונים כמו בנימין נתניהו או נחמיה שטרסלר הוא שהמדינה בזבזנית ולא יעילה, שעובדיה עצלנים ונצלנים ושתוצריה בהכרח פגומים עד לא ראויים. עבורם, הפרטה היא חובה מוסרית ממש, ואם המוסר שלהם נעלה כל כך, אנא שיחילו אותו על כלל המערכות. היום שב"ס, מחר שב"כ, מחרתיים בג"ץ.

הרי אם פושטים רגע את מדי החאקי ומנערים את הקלישאות, מה ההבדל בעצם? מבחינת המדינה - כרעיון, כמהות, כישות - מערכת הכליאה והענישה חשובה לא פחות מהצבא. זה (באופן תיאורטי, לא במדינת ישראל) מופנה כלפי חוץ וזו כלפי פנים. אם המדינה מוותרת על זה, היא מוותרת על עצמה, על ריבונותה. וחמור מזה, היא מוותרת עלינו, האזרחים.

ז. הפרטת בית סוהר או "העברת סמכות שלטונית לידי גורם פרטי", אם להתחיל לסכם, היא דבר נהדר אם את/ה בעד משטר של "תאגידי ענק שמנהלים בפועל את האינטרס הציבורי", אם לנקוט בלשון העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד ההפרטה.

ולא, זה לא צחוק. בית סוהר פרטי בבעלותה ובניהולה חברה מסחרית זו ללא ספק ההפרטה מרחיקת הלכת ביותר בישראל עד עכשיו. יותר מבנק או מחברת תעופה.

ואל תגידו "זה רק מקום אחד", "זה רק בית סוהר קטן", "אלה רק פושעים", "זה קורה בדרום". ולא, זו לא "רק" הצרימה המוסרית, שחורקת באופן שמטריף את המוח כמו ציפורן על לוח שחור, מזה שבעלי ההון עושים הון נוסף (ולא קטן) מסבלם של אנשים. אז נכון: צרימה מוסרית בישראל 2008? על מה אתה מדבר, בנאדם? איזה מוסר ואיזה נעליים? כל אחד מתרכז בכסף, בהישרדות.

ועדיין, זה לא "רק" העניין הקטן הזה עם המוסר - ההשפעה של ההפרטה הזו והכרעת בג"ץ בעניין נוגעת לכל אחד ואחת מאתנו, לא רק לבעלי המניות במנרב ובאפריקה ישראל: באיזו מדינה אנחנו חיים? למי היא שייכת? למי אנחנו שייכים?

הרהור

אם וכאשר יצליח הניסוי, יגיע הזמן לדון בסוגייה אם ללכת הלאה ולהפריט את בית הכלא הגדול בעולם: עזה.

http://dror.notes.co.il