השופטת דרורה פלפל דחתה על הסף בקשה לייצוגית: "עורך הדין לא הכין שיעורי בית"

פלפל, שנחשבת ל"אבירת התובעים הייצוגיים", נקטה בצעד חריג כשדחתה על הסף בקשה לתביעה ייצוגית שהגישה א.ר. לייזר ליין נגד SAP Manage ; "הבקשה אינה נוקבת בגובה התביעה, בחברי הקבוצה או בסעדים המבוקשים"

סגנית נשיא המחוזי בתל-אביב, השופטת ד"ר דרורה פלפל, שנחשבת ל"אבירת התובעים הייצוגיים", נקטה בצעד חריג כשדחתה על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית, וחייבה את התובע ב-35 אלף שקל הוצאות. "הלכה פסוקה היא כי בית המשפט רק לעיתים נדירות וחריגות ידון במסגרת כזו בדחייה על הסף", ציינה, "ברם נראה לי כי זה המקרה המתאים".

מדובר בתביעה בסך 100 מיליון שקל שהגישה א.ר. לייזר ליין נגד חברת SAP Manage, הנציגה הישראלית של ענקית התוכנה הארגונית SAP, בטענה שתוכנת "מנהל" להנהלת חשבונות שהיא משווקת איטית מאוד, בעיקר כשהיא מופעלת ברשת.

SAP ביקשה לסלק התביעה על הסף, ובאמצעות עוה"ד אמיר איבצן, חגי נצר ומיכל שחר ממשרד איבצן-נצר-וולצקי טענה, שקיימת תביעה זהה שלייזר ליין הגישה נגדה בבית משפט השלום לפני כשנה, שטרם הוכרעה. לדבריה, מדובר בתוכנה היסטורית שכבר ב-2002 שיווקה הופסק וכי לייזר ליין משתמשת בה כבר שבע שנים במהלכן אף רכשה רישיונות נוספים לתוכנה.

השופטת פלפל ציינה כי הבקשה אינה נוקבת בגובה התביעה, בחברי הקבוצה או בסעדים המבוקשים. כששאלה בדיון את בא-כוח התובעת, עו"ד ארז כהן, מכוח איזה סעיף חוק מוגשת התביעה, הוא הותיר זאת לשיקול דעת בית המשפט. "העניין מתייחס לעוול שנעשה להרבה מאוד לקוחות", הסביר. "אני לא חושב שסעיפי חוק כאלה או אחרים הם המסגרת הנכונה לכמת את הדברים, אלא צריך סעד של בימ"ש והתייחסות, ולזה מרשתי מנסה להגיע".

דרישות הדין

פלפל פתחה את החלטתה בצורה לא שגרתית: "יש שיר ששר שלמה ארצי, שעלה בראשי למקרא הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, שמילותיו הן: 'פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם, ומתחיל ללכת'. ובאנלוגיה לענייננו: קם אדם בבוקר, מרגיש שהוא מקופח (ואולי גם בצדק) ושנעשה לו עוול (ואולי גם לחברים בלתי ידועים שלו) נוסע לעבודתו, חולף בדרכו ליד בית המשפט; ואז מבליח בראשו רעיון, מדוע לא להגיש תובענה ייצוגית, בשם העם".

פלפל רתחה על שהתובעת לא יידעה אותה שמתנהלת תביעה זהה בשלום ("כלום אין זה מרוקן מתוכן את התובענה?"), וכן על שלא הגישה חוות דעת מומחה שיצביע על איטיות התוכנה, ובמקום זאת כתבה בתביעה: "מן הראוי שתיבדק התוכנה בצורה מעמיקה על-ידי מומחים מתאימים".

לדבריה, "המגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית אמור להציג בפני ביהמ"ש סט של עובדות שמתייחס לחוק זה או אחר, שמאפשר להגיש תובענה ייצוגית. את 'שיעורי הבית' צריך עוה"ד להכין, ולהצביע על מקור משפטי שמאפשר התדיינות מעין זו. בסיטואציה מעין זו, חוות דעת מומחה אודות איטיות נטענת של תוכנה ישנה יחסית, היתה רלוונטית. הטלת הכדור לכיוונו של ביהמ"ש אינה מקובלת, ולו גם מהטעם שתובענה ייצוגית הינה תובענה רצינית, שאמורה להעיד על בדיקה, מחקר, בחינה ושיקול דעת בהגשתה".

היא דחתה את התביעה על הסף, משום שלא ענתה על דרישות הדין בדקדקנות ושאינה מתאימה להתנהל כייצוגית. (ת.א. 2648/07).