המשטרה: להעמיד לדין את מנהלי הבנק למסחר והדירקטורים בגין הפרת אמונים

המליצה להעמיד לדין את רוב המנהלים והדירקטורים בבנק בגין אחריותם לאי-מניעת המעילה של אתי אלון

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את רוב המנהלים והדירקטורים בבנק למסחר, בגין אחריותם לאי-מניעת מעילת הענק שביצעה אתי אלון ב-2002. ביאחב"ל נחקרו 21 מנהלים ודירקטורים בדרגים שונים בבנק, שמילאו תפקידים שונים בשנים שלפני המעילה, ובראשם היו"ר שמיל ובר, המנכ"ל משה ליבוביץ, הסמנכ"ל אמיר פרג, מנהלי מחלקות ועוד.

ככלל, למעט דירקטורים שכיהנו תקופה קצרה בלבד בדירקטוריון, סבורה המשטרה שניתן לייחס למעורבים השונים עבירות הנעות בין הפרת אמונים של נושא משרה בתאגיד, לבין עבירות קלות יותר של אי-קיום הנחיות בנק ישראל ועבירות על פקודת הבנקאות (אי-ניהול ספרים כדין ועוד). תיק החקירה יועבר בימים הקרובים למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

גורמים המקורבים לחקירה אמרו ל"גלובס", "הממצאים באשר להתנהלות הבנק חמורים מאוד. הרושם הוא שהבנק התנהל כמו חנות מכולת, כפי שהגדירה אחת הפקידות". לדבריהם, החקירה העלתה שורה של כשלים, שהתבטאה באי-קיום נהלים והנחיות וכן בעובדה ש"בדו"חות התגלו אינדיקציות רבות שהיו אמורות להדליק אצל המנהלים נורה אדומה ולגרום להם לחקור את העניין. מדובר במחדל ברמה פלילית".

הבנק למסחר קרס ב-2002 בעקבות המעילה של אלון, ששימשה כמנהלת מחלקת ההשקעות בבנק, וגנבה ממנו 250 מיליון שקל במשך 5 שנים. אלון הורשעה לאחר שהודתה שגנבה את הכספים כדי לכסות את חובות אחיה, עופר מקסימוב, בשוק האפור בגין הפסדיו מהימורים, והשניים נידונו ל-17 שנות מאסר.

250 מיליון שקל

חקירת אחריות הדירקטורים והמנהלים החלה ב-2006, אחרי שירד העשן מהחקירה העיקרית של אלון ושותפיה, ולאחר שהתברר מחומר הראיות שכנראה לא היו לאלון שותפים מתוך ההנהלה. חומר החקירה הועבר לפרקליטות, כדי לבחון אפשרות לייחס להנהלה עבירות של אחריות מנהלים בתאגיד, וזו הורתה לפתוח בחקירה.

ביאחב"ל נדרשו למיין מאות קלסרים ואלפי מסמכים, לנתח ישיבות הנהלה של הבנק ופרוטוקולים של דיונים של פורומים שונים. בחקירה הגלויה נחקרו 21 חשודים, דירקטוריון, מנכ"ל וסמנכ"ל ומנהלי מחלקות שונים.

במקביל לחקירה הפלילית הגיש הכנ"ר ב-2005, מתוקף תפקידו כמפרק הבנק למסחר, תביעה אזרחית בסך כ-271 מיליון שקל נגד 35 גורמים בטענה לאחריותם לקריסת הבנק. בין הנתבעים היו אלון, אחיה עופר מקסימוב ואביהם אביגדור מקסימוב (נגדם ניתן פסק דין המחייבם לשלם את הסכום הנתבע); יו"ר הבנק ומי שהיה בעל השליטה בו, שמיל ובר; המנכ"לים לשעבר, אלי אונגר ומשה ליבוביץ; דירקטורים ונושאי משרה בכירים לשעבר; ומשרד רו"ח קסלמן, שביקר את דו"חות הבנק ובמסגרת הסכם פשרה שילם 23 מיליון שקל.

במסגרת ההליך האזרחי מסתמנת פשרה עם 22 דירקטורים ונושאי משרה, לפיה חברת הביטוח שביטחה אותם, ניו המפשייר אינשורנס (חברה-בת של AIG), תשלם כ-2.5 מיליון דולר לסילוק התביעה נגדם. לפי ההסכם המתגבש, אחריותם למעילה תוכחש, אולם כל אחד מהם ישלם מכיסו כמה מאות אלפי שקלים, ובסך הכל כ-3 מיליון שקל.