תקדים: מתווך לא מורשה בעסקה אקראית זכאי לדמי תיווך

ביהמ"ש: "עסקת אקראי" תיבחן במבחן איכותי ולא כמותי, ולכן "יכול ופעולת תיווך בין אנשי עסקים תיחשב כ'עיסוק' ע"י מבצעה, גם אם מדובר בעסקה אחת"

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע, בהחלטה תקדימית שניתנה בדעת רוב, כי מי שתיווך בעסקת נדל"ן באופן אקראי זכאי לדמי תיווך, גם אם אינו בעל רישיון תיווך ולא התקיימו שאר הדרישות הפורמליות בחוק המתווכים (הזמנת השירות נעשתה בכתב, מראש והיא כוללת את כל פרטי הנכס). זאת, משום שלא חל עליו חוק המתווכים הנוגע למי ש"עיסוקו בתיווך".

שופטי הרוב קבעו כי "עסקת אקראי" תיבחן במבחן איכותי ולא כמותי, ולכן "יכול ופעולת תיווך בין אנשי עסקים תיחשב כ'עיסוק' על-ידי מבצעה, גם אם מדובר בעסקה אחת". כך גם עסקה אקראית שמעצם טיבה מבוצעת בדרך-כלל על-ידי מי שמקצועו מתווך מקרקעין, עשויה להיחשב כ"עיסוק בתיווך".

כל השופטים הסכימו, עם זאת, שכאשר אדם עוסק בתיווך ואינו בעל הרישיון, הוא אינו יכול לקבל דמי תיווך, גם לא מכוח עילה אחרת, כגון עשיית עושר ולא במשפט.

המחוזי קיבל ערעור על החלטת השלום, שסילק על הסף תביעה לדמי תיווך בסך 1.66 מיליון שקל של חיים טרכטנברג נגד אפריקה-ישראל למגורים. טרכטנברג טען שהפגיש את מנכ"ל אפריקה מגורים, יורם קרן, אותו הכיר מפעילותו בקניה, עם בעלי קרקעות גדולות בראשל"צ. לדבריו, סוכם שיקבל 500 דולר ומע"מ עבור כל יחידת דיור שאפריקה תרכוש.

למרות שאפריקה רכשה 650 יח"ד, טען, החברה הציבורית התכחשה לסיכום בטענות שונות. אפריקה מצידה הכחישה סיכום כזה וטענה, בין היתר, שלפי החוק טרכטנברג לא זכאי לדמי תיווך, משום שאינו בעל רישיון. מסיבה זו סילקה שופטת השלום דליה מארק-הורנצ'יק את התביעה על הסף.

מהות העסקה

טרטנברג עירער ובמחוזי נחלקו דעות השופטים בשאלת מטרת חוק המתווכים. השופטים ישעיהו שנלר ורות לבהר-שרון סברו, שהמחוקק ביקש לקבוע כללים למי שעיסוקם בתיווך, מבלי שהחוק יחול על מי שמבצע עסקת אקראי במקרקעין.

"המחוקק בא להסדיר את מקצוע התיווך ועניינו בהסדרת זהות העוסקים במקצוע", נפסק. "אין עניינו של החוק באיסור על פעולת תיווך לכשעצמה, אלא באיסור עיסוק במקצוע התיווך, כדי שהעיסוק בתיווך לא יהיה פרוץ". בין היתר, הם למדו זאת מכך שנדחתה הצעה לקבוע בחוק שהאיסור לעשות עסקת תיווך יחול גם על מי שאין עיסוקו בתיווך.

באשר לסיווג העסקה כאקראית ציינה לבהר-שרון, כי "לא סכום העסקה, גבוה ככל שיהיה, הוא שיקבע את מהותה. לפיכך, יש מקום לשמוע ראיות לגבי מהות העסקה, התנאים שקבעו הצדדים ושנויים במחלוקת, וכן פרטים מדויקים לגבי עיסוקו של המערער".

אי-נוחות מוסרית

השופט ד"ר קובי ורדי, בדעת מיעוט, סבר כי מטרת חוק המתווכים היא לאסור על כל מי שאינו בעל רישיון תיווך לתווך, גם כשמדובר בעסקת אקראי. "כל פעולת תיווך נכנסת לגדר חוק המתווכים ולא משנה אם היא אקראית או חד-פעמית אם לאו", ציין.

ורדי ציין כי התוצאה בתיק מותירה תחושת אי-נוחות מוסרית. "אם אכן תתבררנה העובדות בכתב התביעה כנכונות יוצא מכך שאפריקה מגורים, חברה ציבורית גדולה העוסקת במקרקעין, האמורה לדעת את פרטי חוק המתווכים כולל האיסור לבצע פעולות תיווך על-ידי מי שאינו מתווך, התקשרה בהסכם לא חוקי עם אדם שביצע פעולת תיווך לא חוקית", ציין.

לדבריו, הלקוח כאן אינו "צד חלש להסכם תיווך שיש להגן עליו, כמו לקוח פרטי בודד או עולה חדש, אלא חברת בנייה גדולה המתקשרת לכאורה בהסכם בלתי חוקי שהוא בטל". אולם, לפי ורדי האינטרס מתאזן משום שאפריקה הבטיחה לטרכטנברג תשלום מסוים לפנים משורת הדין אם העסקה תצא לפועל, ומשום שקיים האינטרס של "מניעת תופעות של 'חאפרים'" בתיווך.

התיק הוחזר לשלום, כדי שייקבע האם מעמדו של טרכטנברג היה כשל עוסק בתיווך. (ע"א 3252/05).

מהי "עסקה אקראית"?

* המבחן איכותי ולא כמותי (מספר העסקאות או סכומן)

* יש לבחון את מהות העסקה, תנאיה ועיסוקו של ה"מתווך"

* גם עסקה אחת בין אנשי עסקים יכולה להיחשב כלא אקראית

* עסקה שמטיבה נעשית בדרך כלל ע"י מתווך - לא אקראית