מגדלי המים בתל אביב: הזמן פסח עליהם

אייקון ישראלי: לדברי האדריכל אדר סקר ממשרד סקורקא אדריכלים, "המרחב הבנוי מהווה כמעט בכל רגע נתון מראה לפני החברה החיה בו. שינויים אלה במרחב מהווים עדות לשינויים הערכיים העוברים על החברה. עם זאת, ועל בסיס אותו רציונל, המרחבים שנשארו מחוץ לתהליך ההשתנות מעניינים ומעידים לא פחות על אותו תהליך. מגדלי המים של תל אביב-יפו הם דוגמא מסקרנת לאי השתנות, על אף המיקום האטרקטיבי שלהם".

סקר מציין, כי במהלך שנותיה הראשונות של תל אביב הוקמו כתשעה מגדלי מים, הממפים את הטופוגרפיה הנסתרת של העיר על-פי התפתחות שכונותיה. מפעל המים שהוקם באחוזת בית הגדיר את נקודת ההתחלה של שדרות רוטשילד ואינו קיים עוד, וניתן למנות גם את המגדל ברחוב מזא"ה שתוכנן על-ידי המהנדס ארפד גוט ב-1924 ועדיין מתנשא בשכונת מונטיפיורי, המגדל ברחוב החשמל, בנווה שאנן, נחלת יצחק, בשכונת עג'מי, בקריית שלום ועד לאחרונה גם ברחוב קפלן.

"רוב מגדלים אלה, העדות לתשוקותיהם של מקימי העיר, הממוקמים בלב שכונות מגורים, הפכו עם השנים למקומות שחוקי העיר אינם חלים עליהם", אומר סקר. "אם כמגננה מכרישי הנדל"ן או למטרות שימור, כפי שנעשה בשנים האחרונות, המגדלים על המרחבים הציבוריים שלהם לא זכו לקחת חלק בתהליך השתנותה של העיר, ונותרו מחוסרי פונקציה ובלתי נגישים. הצורך לגונן על הנכסים הציבוריים הביא אותם לקיפאון". על רקע זה בולט המגדל בקרית שלום, שעבר שינוי מהותי על-ידי הקרן לתרבות של ת"א.