בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע קבע כי רשות מקומית רשאית לגבות חוב ארנונה באמצעות הליכי גבייה מינהליים (עיקולים), גם אם החוב שנוי במחלוקת והנישום עירער או השיג עליו. בסוגייה קיימות פסיקות סותרות של בתי המשפט המחוזיים, והיא טרם הוכרעה ישירות בעליון.
חברת "ע.ס.מ עפר סלילה מאגר מים" חויבה ב-11.5 מיליון שקל ארנונה בגין כריית חול בתחום המועצה האזורית אשכול. היא סירבה לשלם סכום כלשהו בטענה לחיוב רטרואקטיבי ובנימוק כי חברת האם שלה ולא היא מחזיקה באתר. המועצה, שיוצגה ע"י עוה"ד גדי רוקח ושמואל לנקרי, הטילה עיקול מינהלי בסך 3 מיליון שקל על חשבונות הבנק של החברה, מחשש שבתום ההליך המשפטי יהא תיאלץ "לרדוף אחרי החול", משום שהחברה אינה מחזיקה עוד באתר.
פקודת העיריות
באמצעות עו"ד שלומית סלע טענה החברה, כי החלטת המועצה לעקל אינה סבירה משום שהחוב שנוי במחלוקת, לאור ערר שהגישה לוועדת הערר. לדבריה, השופט שמואל ברלינר מהמחוזי בחיפה פסק בעבר שיש לעכב הליכי גבייה מינהליים עד לתום בירור ההשגה או הערר.
סגן הנשיא, השופט ניל הנדל, דחה את העתירה והבחין בין הליכי גבייה הננקטים מכוח פקודת המסים גבייה (המאפשרת לנקוט הליכים דרסטיים הרבה יותר) לבין הליכים מכוח פקודת העיריות. לדבריו, "אכרזת המסים" (תקנות של שר האוצר) אוסרת במפורש לנקוט בהליכי גבייה של חוב שלא הוכרע סופית, אולם היא תקפה רק להליכים מכוח פקודת המסים (גבייה).
הוא דחה את בקשת החברה להחיל אכרזה זו על פקודת העיריות. "החסר בפקודת העיריות מלמד על היפוכו של דבר", קבע. "כפי שהמחוקק מצא לנכון לומר את דברו בצורה מפורשת בדין האחד, כך היה עליו לפעול, אם זו היתה כוונתו, בדין האחר".
שמירת יציבות
סעיף 300 לפקודת העיריות קבע בעבר כי החובה בתשלום ארנונה קיימת גם אם הוגשו ערר או השגה שטרם הוכרעו. בשנת 68' בוטלה הוראה זו ונקבע ש"החייב בתשלום ארנונה ישלם אותו במועדו". אלא שהנדל דחה את מסקנת העותרת, לפיה ביטול ההוראה מעיד שאין עוד חובה לשלם ארנונה המצויה בערעור.
"היעלה על הדעת כי הוראה בדין לפיה על החייב בתשלום ארנונה לשלם אותה במועדה, מלמדת כשלעצמה שקיומו של הליך מינהלי תלוי ועומד מעכב את הליכי הגבייה?", תהה. "היה והמחוקק מעוניין לאמץ גישת העותרת, היה עליו לעשות זאת מפורשות".
לפי הנדל, דווקא מאחר ש"בנושא מיסוי וארנונה חשוב לשמור על יציבות יותר מהרבה תחומי משפט אחרים, מוטב שקביעה לפיה הרשות והעירייה אינן יכולות להטיל עיקול מינהלי תיעשה באופן ברור על-ידי המחוקק".
בניגוד לפסיקתו המהפכנית של השופט גדעון גינת מהמחוזי בחיפה (שנחשפה בשעתו ב"גלובס" ולא אומצה עד כה על-ידי אף שופט), לפיה לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על הרשויות לנקוט בהליכי תביעה רגילים בטרם יפנו להליכי גבייה, קבע השופט הנדל שחוק היסוד אינו מונע שימוש בהליכי גבייה אלא שעל הרשות לערוך בקרה עצמית על פעולותיה ולוודא את סבירותן. (עת"מ 214/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
