סונול תובעת מרשות המסים השבת מס על רכישת דלק בגין חובות אבודים

סונול, המיוצגת בידי עו"ד זיו שרון ממשרד אלתר, טוענת כי על פי חוק הבלו היא משמשת כסוכן גבייה בלבד מהצרכן הסופי, שעליו מגולגל המס, והוא החייב בתשלומו. לדבריה, במצב זה, היא רק מסייעת בגביית המס, אך אינה החייבת האמיתית וככזו אין להשית עליה מס שלא נגבה באמת. לטענתה, הדבר נובע הן מחוק הבלו והן מהפסיקה.

גישת רשות המסים "המענישה" אותה, לטענתה, אינה הגיונית, אינה צודקת, אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, תכלית החקיקה, השכל הישר ומנהג דרך ארץ.

סונול מציינת כי הפגינה סבלנות, והתחשבה בקשיים האובייקטיביים שניצבו בפני רשות המסים (מלחמה בצפון, פרשת המינויים ברשות המסים, קבלת תגובת הפרקליטות וכדומה), כדי לאפשר לה לגבש תשובה בהתאם להוראות בית המשפט העליון. ואולם לדבריה, למרות שהפגישה הראשונה בנושא עם נציגי רשות המסים נערכה כבר באוקטובר 2004, לא חלה התקדמות בעניין המחלוקת. משסירבה הרשות להשיב לה את החוב האבוד, מציינת סונול, לא נותרה לה ברירה אלא להגיש תביעה.

תשלום מראש

סונול מתארת בכתב התביעה את אופן החיוב במס על הדלק. בהתאם לשיטת המס הקבועה בחוק, עם משיכת הדלק ממתקני הניפוק (דוגמת בתי הזיקוק), נמדדת כמות הדלק הנמשכת על-ידי סונול כסיטונאי, והיא מעבירה בתוך 10 ימים, את המס בו תתחייב בעתיד ממכירת כמות הדלק שנמשכה על-ידיה ממתקן הניפוק.

סונול מוכרת את הדלק האמור לצרכנים הנכנסים אל תחנות הדלק שבבעלותה, לזכיינים המפעילים תחנות דלק וכן לגופים מסחריים ותעשייתיים אחרים (מפעלים, ציי רכב וכדומה). המכירה לגופים מסחריים ותעשייתים לא נעשית במזומן, ופעמים רבות אין היא נעשית במסגרת תחנות הדלק אלא מחוץ להן, ואז מקבלים רוכשי הדלק תקופת אשראי ארוכה, כמקובל בשוק (אצל סונול מדובר בתקופה של שוטף פלוס 90 ואף למעלה מכך). סונול מדגישה כי תקופה זו כמעט שאינה ניתנת למו"מ מול הלקוחות.

לטענת סונול, חלק מהלקוחות, באופן טבעי, לא עומדים בהסדרי התשלומים שנקבעו איתם, ולמעשה סונול מממנת מכיסה מס על דלק, שבגינו מעולם לא גבתה תשלום ולא תגבה. במילים אחרות, טוענת סונול, המדינה מקבלת בפועל בלו, שהיא אינה זכאית לו. בנוסף לכך, מציינת החברה כי אין ביכולתה לתמחר את מחירי הדלק על מנת שיגלמו גם את החובות האבודים הנוצרים לה, זאת בשל כוחות השוק.