ביה"ד: ועד עובדים אינו יכול לטרפד הסכם קיבוצי שנחתם בין המעביד להסתדרות

השופט חיים ארמון ציין כי לפי חוקת ההסתדרות, נושאי תפקיד ביצועי באיגודים המקצועיים השונים בהסתדרות, מוסמכים לחתום על הסכמי עבודה קיבוציים. באיגוד המקצועי בהסתדרות מופעלת סמכות באופן היררכי, כך שחתימת נציג האיגוד הארצי על הסכם קיבוצי, מספיקה גם כאשר לנציג מקומי של האיגוד המקצועי יש התנגדות להסכם. לכן, מרגע שמחזיקת תיק תנובה בהסתדרות חתמה על ההסכם, אין משמעות לכך שהנציג האזורי - יו"ר ההסתדרות במרחב העמקים - התנגד לו.

השופט ארמון הוסיף כי כבר לפני 30 שנה צפה בית הדין הארצי לעבודה האפשרות ש"מחר" תועלה טענה שמי שחתם על הסכם קיבוצי בשם ארגון העובדים אינו מוסמך לחתום, ולכן קבע כבר אז שקבלת טענה כזו "עלולה למוטט את מערכת יחסי העבודה".

ארמון הבהיר כי הבירור בעניין הסמכות הפנימית לחתום בשם ארגון העובדים על הסכם קיבוצי אמור להיעשות בתוך ארגון העובדים פנימה. "אם התובעים סבורים שהם לא זכו לייצוג הוגן ע"י ההסתדרות (ואין אנו קובעים או רומזים כך) - הם זכאים לנקוט הליכים משפטיים כנגד ההסתדרות", ציין.

השופט הוסיף כי הנוהג לפיו על הסכמים קיבוציים רבים חותמים בשם העובדים לא רק הארגון היציג (כמו הסתדרות מקצועית ארצית) אלא גם ועד העובדים הנוגע בדבר, "אינו מביא לכך שאם מי מבין חברי הוועד מתנגד - יהיה בכך כדי לפגום בתוקפו של הסכם קיבוצי שנחתם כדין".

זאת, לדבריו, משום שחתימת ועד העובדים "באה רק מטעמים פנימיים, כביטוי לכך שהארגון היציג פעל על דעת הוועד, וכדי שהוועד יראה עצמו כקשור בהסכם", אולם "אין באותו נוהג כדי להעניק לוועד עובדים סמכויות ומעמד שאין לו". (עב' 2154/05).