עו"ד אילן בומבך: "להותיר עו"ד זר לבדו כמייצג לקוח בישראל זה מרחיק לכת ולא ראוי"

משרדי עורכי-דין רבים הפועלים בזירה הבינלאומית הכריזו בגאווה באחרונה על צירופם של עורכי-דין זרים לצוות המשרד. באותה נשימה, ועם כל הכבוד לרכש הזר החדש, נאלצו אותם משרדים להודיע כי עד שלא יעבור עורך-הדין הזר את מבחני לשכת עורכי-הדין בישראל הוא לא יוכל לייצג את לקוחותיהם ולספק להם שירותים משפטיים מלאים. לכן, הבהירו, לפחות בשלב הראשון, ישמש עורך-הדין הזר כיועץ לדין הזר הרלבנטי בלבד.

היום מתברר שהפתרון לבעיה הזו של המשרדים קרוב מתמיד. תזכיר חוק חדש שמפיץ משרד המשפטים, במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים לשנת 2009, פותח את שערי שוק עריכת-הדין הישראלי לעורכי-דין זרים, ומאפשר להם, בכפוף לתנאים מסוימים, לתת שירותים משפטיים בארץ בלי לעבור התמחות והסמכה של לשכת עורכי-הדין בישראל.

חוק לשכת עורכי-הדין במתכונתו הנוכחית מייחד שורה של פעולות בתחום השירותים המשפטיים - בהם גם ייצוג בבתי המשפט ובפני גופים מנהליים, הכנת מסמכים משפטיים ומתן ייעוץ משפטי - רק לעורך-דין שהוסמך לעריכת-דין בישראל. מעבר לכך, אוסר החוק על עורכי-דין לשתף בהכנסותיהם את מי שאינו עורך-דין. המשמעות: עורך-דין ישראלי אינו יכול לעסוק במקצוע כחלק ממשרד עורכי-דין זר, ועורך-דין זר אינו יכול להיות שותף במשרד עורכי-דין ישראלי.

כניסת חברות

החסמים האלה בחוק, כך על-פי התזכיר, מגבילים את התחרותיות בשוק עריכת הדין באופן משמעותי. בעיקרי התזכיר צוין כי הסרת חסמים המונעים מזרים כניסה לשוק עריכת-הדין היא חלק בלתי נפרד מהמהלכים לפתיחתו של המשק הישראלי לפעילות כלכלית בינלאומית. עוד נכתב, כי כניסת חברות בינלאומיות לתחומי פעילות ריאליים ופיננסיים תקדם באופן משמעותי את הכלכלה הישראלית.

על מנת לפתוח את שוק עריכת הדין הישראלי לעולם ולהתאימו להתפתחות הסחר הבינלאומי בשירותים בכלל ולפתיחת השווקים של שירותי עריכת-הדין בפרט, מוצע בתזכיר, לאפשר לעורכי-דין זרים לתת שירותים משפטיים בישראל בכל הנוגע לדין המדינה שבה הוסמכו ולמשפט הבינלאומי, בתנאי שהם בעלי רישיון לעריכת-דין ממדינה זרה, ובעלי ניסיון מעשי של שנתיים בעריכת-דין או בתפקיד שיפוטי במדינה הזרה. בנוסף, הם יידרשו לעבור בחינה בדיני האתיקה החלים על עורכי דין בישראל.

על-פי התזכיר, גם אם יעמוד בכל התנאים הנדרשים, עדיין יחולו מגבלות שונות על עורך-הדין זר. בין היתר, הוא יהיה רשאי לעסוק בדין זר בלבד ולא בדין הישראלי; הוא לא יוכל לייעץ או לייצג בשאלה הנוגעת לבוררות; הוא לא יהיה רשאי לבצע פעולות שיש בהן מרכיב של ייצוג מול ערכאות שיפוטיות, גופים מעין שיפוטיים וערכאות מנהליות ולא יהיה רשאי לייעץ או לחוות דעתה בנוגע לדין הישראלי ולנסח בשביל אדם אחר מסמכים משפטיים שעליהם יחול הדין הישראלי.

שינוי מהותי נוסף שמוצע בתזכיר: עורכי-דין ישראלים יוכלו לשתף בהכנסותיהם עורכי-דין מחו"ל. "על רקע הגידול בתנועה של נותני שירותים בשווקים הבינלאומיים קם, לא אחת, הצורך לקבל בישראל ממי שהוסמך לעריכת דין זר, שירותים משפטיים בדין של המדינה שבה הוסמך, על אף שלא התקבל כחבר הלשכה בישראל. התנועה של עורכי-דין זרים צפויה לגדול עוד יותר עם פתיחת השערים לכניסה של משרדי עורכי דין זרים לישראל", נכתב בתזכיר.

עוד מוצע, לאפשר לעורכי-דין ישראלים לעסוק במקצועם כחברים, כשותפים או כשכירים של משרד עורכי דין זר, ולקבוע הוראות שיאפשרו למשרד הזר לקיים שלוחה בישראל.

כבר כשהועלתה הצעת התיקון לראשונה, במהלך הדיונים על התקציב, הביעה לשכת עורכי-הדין את התנגדותה הנחרצת למהלך החפוז ולהכללת התיקון בחוק ההסדרים. הלשכה סברה, כי תיקון חוק לשכת עורכי-הדין אינו דחוף, ואין לו נגיעה לתקציב 2009 ולמדיניות הכלכלית לשנת 2009.

הלשכה מתנגדת

כיום, משהתעלמו מהתנגדותה הראשונית של הלשכה, בוחנים שם את המשך הצעדים בנוגע לתיקון המוצע. מהלשכה נמסר, כי "תזכיר החוק המבקש להסדיר התנהלות עו"ד זרים בישראל הונח על שולחננו. יש לו השלכות מהותיות הן במישור האתי, הן במישור הביטוח והן במישורים נוספים. הלשכה בוחנת השלכות אלו בוועדות האתיקה, המעמד המקצוע וצוותי עבודה נוספים". למרות בחינת התזכיר לגופו, מבהירה הלשכה כי לא שינתה את עמדתה הראשונית באשר להליכי החקיקה החפוזים: "הלשכה מתנגדת להכללתו של התזכיר בחוק ההסדרים מפאת העדר הקשר הישיר לתקציב, ובשל הצורך לקיים דיון מעמיק בנושא".

בזמן שעורכי-דין רבים שואלים את עצמם מה יהיו השלכות פתיחת השוק לעורכי-הדין הזרים, מביע עו"ד אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי-הדין, חשש מההשלכות של חלק מן ההוראות המעוגנות בתזכיר. "כעיקרון, הגלובליזציה מבורכת ופותחת הזדמנויות חדשות להתרחב, והיא אכן צריכה להביא בכנפיה גם שינויים רבים בדיני האתיקה של עורכי-הדין, וכפי שמוצע בתזכיר, צריך לאפשר לעורך-דין לשתף בהכנסותיו עורך-דין זר ולאפשר למשרדי עורכי-דין לערוך שותפויות מסוגים מסוימים עם משרדי עורכי-דין בניכר", אומר בומבך ומוסיף: "עם זאת, אני חושב שהתזכיר המוצע מרחיק לכת. לא ייתכן שעורך-דין זר ייתן שירותים משפטיים בישראל, ויתחיל לייצג בבתי המשפט ובערכאות שונות בישראל לבדו, בלי שיהיה לו את הידע הבסיסי בדיני הראיות ובסדרי הדין הישראליים, גם אם הוא עצמו טוען רק בנוגע לדין הזר, אני חושב שעורך דין-זר איננו כשיר לכך".

מרחיק לכת

הדרישה שעורכי-דין זרים יעברו בחינה בדיני אתיקה ישראליים אינה מספקת בעיני בומבך. "התזכיר מנסה להתמודד עם חוסר הידע, חוסר הניסיון וחוסר בקיאותו של עורך-הדין הזר בדין הישראלי, בכך שהוא מחייב אותו להיבחן באתיקה מקצועית. עם כל הכבוד, אתיקה לבדה אינה מספיקה. כשדיני האתיקה באמתחתו של עורך-בדין הזר, הוא עדיין אינו חמוש מספיק כדי להתמודד בזירה המשפטית בארץ ולייצג לקוחות. אין לו ידיעה בסדרי-הדין המיוחדים שלנו ואין לו בקיאות בדיני הראיות שחלים".

לדברי בומבך, הנפגעים העיקריים מהצעד הזה יהיו הלקוחות: "התיקון הזה יפגע בלקוחות, כיוון שהרמה של השירות המשפטי בהכרח תרד. מה שאפשר ורצוי לעשות זה לצרף לעורך-דין מומחה לדין הזר, עורך-דין נוסף מומחה בדין הישראלי. אי אפשר לתת לעורך-דין מומחה לדין הזר את ההגה ולומר שהוא יהיה זה שיוביל את לקוחו בשיט במים סוערים שהוא לא מורגל ולא מכיר איך להתמצא בהם. להותיר עורך-דין זר לבדו, כמייצג לקוח בישראל, זה מרחיק לכת ולא ראוי. התזכיר מחטיא את המטרה. ראוי להקדיש לזה מחשבה מעמיקה נוספת ולבטל את המתכונת הזאת".