ינקי מרגלית: "מפתה לראות פה סיפור של יזם שנלחם את מלחמתו האישית, אך זה לא המצב"

גם אם הוא לא מודה בכך - ינקי מרגלית, מייסד ומנכ"ל אלדין, נערך בימים אלה לקרב על חייו ; קרן פרייבט אקוויטי אגרסיבית לוטשת עיניה לאלדין - או לחלקים ממנה - ועושה כמעט הכול כדי להשיג את מבוקשה ; ראיון מיוחד ל"גלובס"

לאורך השנים האחרונות התקיימו מספר פגישות ושיחות בינינו לבין SafeNet, כשכל צד תמיד הציע לרכוש את הנכסים של השני", כך חושף ינקי מרגלית, מייסד ומנכ"ל אלדין , בראיון מיוחד ל"גלובס". מרגלית, שהקים את אלדין לפני 23 שנים כשהיה בן 22 בלבד, עלול לעמוד בקרוב בפני איחוד כפוי עם המתחרה לעיל. קרן וקטור, קרן הפרייבט אקוויטי האגרסיבית מסן פרנסיסקו שרכשה אשתקד את SafeNet תמורת 634 מיליון דולר, מאיימת כעת להשתלט גם על אלדין. 180 מיליון דולר הוא תג המחיר שמצמידה הקרן לחברה הישראלית, די דומה לשווייה הנוכחי. אלדין, נזכיר, כבר צנחה לאחרונה לשפל של 117 מיליון דולר בנאסד"ק.

"לא הופתעתי מהניסיון של וקטור. SafeNet הרי תמיד הביעו עניין במיזוג בינינו", אומר מרגלית. "אני חושב גם שיש הרבה מאוד היגיון עסקי בלחבר בין שתי החברות. השאלה היא מי יהנה מזה, ובאיזה מחיר".

*אם כך, מדוע זה לא קרה?

"אני הצעתי להם כמה פעמים. בשמחה אקנה מהם את הביזנס - השאלה היא רק מה הערך שלו".

תזכורת קצרה. אלדין, חברת תוכנות האבטחה, נקלעה בחודש האחרון לעין הסערה. בין אזהרת רווח לקריסת המניה, נאלץ מרגלית להכיר בעובדה כי יש בעל עניין חדש בחברה, והוא לא מתכנן להיות פאסיבי. קרן וקטור, כזכור, הודיעה בתחילת אוגוסט כי הגיעה לאחזקה של 9.1% באלדין, ואף ציינה במסמכיה לרשות ני"ע האמריקנית, כי היא "בוחנת אפשרויות שונות אותן ניתן להציע לאלדין, ביניהן 'מיזוג פוטנציאלי, מכירת נכסי החברה או מימון מחדש'. אפשרויות אלו עשויות לכלול גם עסקה עם וקטור, עם SafeNet, או עם כל חברה אחרת מהפורטפוליו של וקטור".

מספר ימים לאחר מכן, חשפה וקטור את קלפיה והניחה על שולחן דירקטוריון אלדין הצעה לרכישתה לפי מחיר של 13 דולר למניה ושווי של 180 מיליון דולר. לחילופין, הציעה וקטור לרכוש מאלדין רק את חטיבת ה-DRM (ניהול זכויות דיגיטליות) תמורת 125-135 מיליון דולר. מרגלית השיב בשלילה להצעות, וקרן וקטור דרשה כינוס של אסיפת בעלי מניות מיוחדת בה תנסה להחליף חלק מחברי הדירקטוריון באלדין. אם לא די בכך, וקטור טענה בסוף השבוע האחרון לדיווח שגוי של רשימת בעלי עניין מצידה של אלדין. זו דחתה ביום חמישי האחרון את הטענות נגדה.

למרות היחסים העכורים בין שני הצדדים, גם מקורבים לקרן וקטור ול-SafeNet עימם שוחחנו, יודעים לספר על שיחות שהתנהלו בעבר בין אלדין ל-SafeNet לגבי מיזוג, אך לדבריהם, מרגלית מעולם לא היה מוכן לשקול ברצינות את מכירת החברה שהקים. "ינקי דיבר הרבה פעמים על לקנות את העסק שלנו, ואנחנו היינו שמחים למכור לו אותו - אבל זה לא רלבנטי, כי אין לו את הכסף לכך. האפשרות היחידה למיזוג בין החברות היא תחת המטריה שלנו", הם אומרים.

מרגלית, שמיעט לדבר עם התקשורת מאז החל ניסיון ההשתלטות, התפנה לשיחה עימנו ביום חמישי האחרון, בדרכו חזרה מהים. לא, הוא לא יצא אל החוף כדי להתנתק מהצרות, הוא לקח את כל עובדי החברה ליום כיף בים. עובדי המחלקות השונות התחרו ביניהם בבניית רפסודות. מחלקת ה-eToken, מוצרי אימות המשתמשים, ניצחה.

"כבר מזמן לא ראיתי את עובדי החברה מלוכדים כל כך", אומר לנו מרגלית.

*אם כך, מאבק השליטה לא משפיע על המורל שלהם?

"אני חושב שזה משפיע, הייתי משקר אם הייתי אומר שלא. לעובדים אכפת ממקום העבודה שלהם, וכמובן שזה בא לידי ביטוי".

זה לא (רק) אישי

אפשר להניח שהחודש וחצי האחרון לא היה קל למרגלית. יותר ממחצית חייו עברה עליו באלדין, והוא זה שהוביל אותה מחלום של איש אחד, כל הדרך להנפקה בנאסד"ק ב-1993, ועד לאתגרים של היום. מרגלית הוא יזם של פעם, שמעולם לא עמדה לו האפשרות להיעזר בקרנות הון סיכון, ושעדיין לא הכיר את המושג "אקזיט". באופן טיפוסי למייסדי חברות היי-טק ישראליות, מרגלית הוא המנכ"ל והיו"ר, ואחד מבעלי המניות הגדולים ביותר באלדין. למעשה, אלדין היא ה"בייבי" שלו. האיש הקר ביותר בעולם לא יכול היה להימנע ממעורבות רגשית בסיטואציה שכזו. ומרגלית אינו ידוע כאיש קר.

"אני לא אגיד שהמחשבה על עצמי לא עברה לי בראש בתקופה האחרונה", מודה מרגלית. "אבל האמת היא שאם הייתי עושה את מה שטוב לי, אז אולי הייתי עושה היום דברים אחרים. אני מסתכל על החברה ועל העובדים, ולא על עצמי. זה מפתה לראות פה סיפור של יזם שנלחם את המלחמה האישית שלו, אבל זה לא המצב".

מרגלית הקים את אלדין כדי לפתח פתרונות עבור מה שנקרא "ניהול זכויות דיגיטליות" (DRM) - מוצרים לרישוי תוכנות ולהעברה בטוחה שלהן. זו הפעילות ששמה את אלדין על הכוונת של וקטור, בשל נתח השוק הדומיננטי וקצב ייצור המזומנים. מאוחר יותר, החליטה אלדין להיכנס לנישות בתחום האבטחה הארגונית, תחום שסימנה כמנוע צמיחה עתידי. במחצית הראשונה של 2008 רשמה אלדין הכנסות של 56.4 מיליון דולר, מתוכם 35.4 מיליון דולר מ-DRM. למרות האתגרים והאכזבות הצליחה אלדין להציג רווח נקי של 3.8 מיליון דולר באותה תקופה.

באסיפת בעלי מניות שדורשת וקטור לזמן, היא תנסה להכניס לדירקטוריון שלושה דירקטורים עצמאיים, שיונחו לחפש לאלדין את הרוכש שמציע את המחיר הגבוה ביותר. "אני מכיר את המועמדים ש-וקטור מציעה, והם אנשים רציניים", אומר מרגלית, "אבל לקרוא להם עצמאיים זה מוגזם. הם מייצגים את וקטור, וכל האסיפה הזו נועדה למכור את החברה. האמת היא פשוטה: יש פה מתחרה שרוצה לקנות עסק שהוא לא מצליח לנצח בשוק".

*ועד מתי אתה תישאר יו"ר ומנכ"ל?

"אני לא אשאר יו"ר ומנכ"ל לנצח. אני לא חושב שתמיד אהיה היו"ר והמנכ"ל הכי מתאימים שיש. אבל כל עוד אני מספק ערך למשקיעים, אין מניעה שהיזם יהיה יו"ר ומנכ"ל".

וקטור לא תחכה לנצח

קרן וקטור הוקמה ב-1997, ומנהלת כיום למעלה מ-2 מיליארד דולר. המקורבים לקרן, המתמחה בחברות טכנולוגיה הזקוקות למפנה אסטרטגי, טוענים בפני "גלובס" כי הם דווקא מעדיפים לבצע רכישות ידידותיות ולא להיכנס למהלכים אגרסיביים ועוינים. במקרה של אלדין, הם אומרים, לא הייתה דרך אחרת לגרום לחברה לשקול ברצינות את מכירתה.

למרות שב-וקטור מאמינים ביכולתם להוציא לפועל את ההשתלטות על אלדין, הם גם מזהירים כי לא יחכו שנים להשלמת המהלך. "לא נישאר לכרכר סביב המניה לנצח. בשלב מסוים נתייאש וזה יחזיר את המניה למקום בו הייתה", אומרים בקרן.

בסוף יולי, כש-וקטור כבר החלה לאסוף את מניות אלדין, ולפני שהקרן הודיעה על כך בפומבי, הכריזה אלדין על הרכישה הגדולה בתולדותיה, כשקנתה ב-65 מיליון דולר חטיבה מהחברה האמריקנית סקיור קומפיוטינג. אלדין, שרוקנה את ארנק המזומנים שלה כדי לבצע את הרכישה, מקווה לחזק באמצעותה את מעמדה באבטחה ארגונית. "היינו מוכנים לשלם יותר על אלדין אם היא הייתה שומרת על המזומנים", אומרים המקורבים, "אלדין שילמה יותר מדי וקיבלה סחורה בינונית".

לאנשי וקטור גם חשוב לשלוח מסרים מרגיעים לגבי התוכניות שלהם לחברה הישראלית: "נשאיר את המשרדים בישראל ואת האנשים שעובדים בהם", הם אומרים, "אנחנו לא קונים את העסק כדי לקרוע אותו לגזרים".

אבל אתם לא מסתירים את העובדה שאתם בעיקר מעוניינים ב-DRM, ניסינו להקשות. "זה נכון", הודו ב-וקטור. "לגבי האבטחה הארגונית נקשיב להצעות, ואולי נמכור, אבל לא בכל מחיר. יש מחיר שבו נשמור את כל הביזנס", נאמר לנו.

אלא שלפחות לפי האנליסט מאניש המראג'אני, המכסה את אלדין עבור בית ההשקעות אופנהיימר יחד עם שאול אייל, וקטור מעוניינת אך ורק בעסקי ה-DRM של אלדין. "הם אפילו לא מסתכלים על שאר החלקים. הם ימכרו אותם, או יעשו להם ספין אוף ואז ימכרו את חלקם בשוק בכל מחיר שהוא", מעריך המראג'אני. "הם מעוניינים ב-DRM, שהוא פרת מזומנים מצוינת, עם נתח שוק של 50%-60% בתחום שבו SafeNet מגלה חולשה".

בימים האחרונים נסחרת אלדין במעט מעל 13 דולר למניה, ההצעה הנוכחית של וקטור לבעלי המניות. האם זה אומר שהקרן תצטרך לשפר את הצעתה? "אם אלדין תשתף פעולה, ותספק לנו את המידע הדרוש לבדיקות, זה בהחלט יעלה את הסיכוי לכך שנהיה מוכנים להעלות את המחיר", אומרים ב-וקטור ל"גלובס".

האנליסטים המכסים את אלדין משוכנעים ש-וקטור תצטרך להעלות את המחיר כדי להשלים את הרכישה. "אלדין ללא ספק שווה בשביל וקטור יותר מ-13 דולר למניה", קובע האנליסט יונתן קרייזמן מאוסקר גרוס. "יש להם הרבה יותר מה להרוויח מהעסקה מאשר לסתם פרייבט אקוויטי, בהתחשב בפוטנציאל של השילוב עם SafeNet", הוסיף.

"אם מסתכלים על הרווח למניה של אלדין, אז 13 דולר למניה זה דווקא מחיר הגיוני", אומר ג'ו מאקסה, אנליסט בכיר בבנק ההשקעות דוהארטי. "אבל אם מסתכלים על כל אחד מהמרכיבים שלה, ולוקחים בחשבון שמפעילות לא רווחית כמו ה-eSafe אפשר פשוט להיפטר בחינם, אז אלדין יכולה לדרוש מ-וקטור מחיר קצת יותר גבוה".

המראג'אני מסכים כי וקטור תצטרך להעלות את המחיר על מנת לקבל את הסכמת בעלי המניות למהלך. "15-16 דולר למניה, זה מה שאנחנו מעריכים שבעלי המניות יוכלו להשיג".

כך או אחרת, לנו נראה שמאבק השליטה באלדין נמצא רק בתחילתו. עבור בעלי המניות באלדין נקווה שהוא לא יהיה מתיש כמו זה שמתנהל בין תרו פרמצבטיקל לסאן ההודית.