גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' יחיעם ימיני מדגדג את פיל מדעי הסביבה

לקרן וולף המעניקה פרסים למדענים, נוספו השנה שני פרסים בתחום מדעי הסביבה התורם

כדי להסביר את הלך המחשבה שלו, הולך פרופ' יחיעם ימיני 220 שנה אחורה, אל תיאוריה של הכומר הכלכלן תומס מלתוס שפורסמה בשנת 1798 והתפרסמה בשם "על עקרון האוכלוסייה". מלתוס גילה חוק טבע שעל-פיו אוכלוסיית העולם גדלה בטור הנדסי, בעוד שאמצעי המחיה גדלים בטור ליניארי-חשבוני. כלומר, המשאבים של כדור הארץ הולכים ואוזלים בעוד האוכלוסייה גדלה באופן בלתי מבוקר והתוצאה ברורה.

210 שנים אחרי כן, זה בדיוק מה שמדאיג את ימיני. ימיני הוא פרופסור למדעי המחשב, מתגורר בניו-יורק וחבר בסגל ההוראה של אוניברסיטת קולומביה, שם הוא מוביל מחקר בתחום טכנולוגיות הרשת במעבדה שהקים. הוא גם יזם סדרתי של חברות טכנולוגיה, שהמפורסמת בהן היא קומברס טכנולוג'י. ימיני היה אחד ממייסדי החברה - תחת השם אפרת - לצידו של גיסו, קובי אלכסנדר, אחיה של ד"ר שאולה ימיני - אז, אשתו של ימיני.

ימיני אינו מוכן לדבר על רעייתו לשעבר, ולא על אחיה שנמלט לנמיביה או על גורל החברה שהקים יחד עימם. אבל הוא כן מוכן לדבר בראיון בלעדי ל"גלובס" על מה שהוא רואה כהשקעה במיזם חדש: במקביל לעיסוק המסורתי שלו במיזמי טכנולוגיה, הוא מעניק פרסים למדענים צעירים שמפתחים טכנולוגיות מבטיחות בתחום האקולוגי.

הפרסים שלו ניתנים במסגרת קרן וולף, שפועלת מ-1978 ומעניקה פרסים למדענים צעירים. השנה ניתנו לראשונה במסגרת הקרן שני פרסים בתחומי מדעי הסביבה, אותם תרם ימיני. לא מדובר בסכומי עתק: שני פרסים של 10,000 דולר כל אחד, אבל ימיני רואה בכך יותר מכסף. "אני אוהב את המעבר הדו כיווני בין אקדמיה לתעשייה, מכיוון שזו הצורה שבה המחקר האקדמי יכול להשפיע על העולם", הוא מסביר.

העיקרון שמנחה את ימיני הוא חיפוש דרך לייעל את השימוש במשאבי הטבע מבלי לפגוע במחזור הטבע. "מה שמלתוס לא חזה הוא שהמהפכה התעשייתית תדחה את הקץ, כי היא תאפשר את פיזור האוכלוסייה למקומות שבהם יש משאבים, וכך תאפשר ניצול יעיל יותר שלהם", הוא אומר ומפרט: "קצב גידול האוכלוסייה היום הוא בערך פי 10 ממה שהיה לפני 200 שנה, אבל קצב גידול המשאבים המיוצרים מתקרב לנקודה בסקאלה שבה אנחנו מתחילים להשפיע על מחזור הטבע".

להתערב במחזור הטבע

לדבריו, "כשאנחנו משפיעים על דבר אחד, נוצר אפקט דומינו: פליטות פחמן דו-חמצני משפיעות על התנהגות המים, מה שמוביל לאסונות ולאבידות בגוף ובנפש. כפי שהמהפכה התעשייתית יצרה פיתוחים מדעיים מדהימים וטכנולוגיות חדשות, אנחנו זקוקים לפיתוחים מדעיים משמעותיים כדי שייווצרו מקורות חליפיים לאנרגיה, שיטות לייצור יעיל יותר של מים ושימוש יעיל במשאבי הטבע מבלי לפגוע בתהליכי המיחזור".

לאיזו רמה של יעילות אנחנו צריכים לשאוף?

"אנרגיית השמש מגיעה למקורות שונים דרך התא החי ויש תאים שיודעים להשתמש ביותר מ-60% מהאנרגיה לטובת תהליכים פנימיים, כמו בצמחים. היעילות שלנו בניצול השמש נמוכה בהרבה. יש מקום לחשוב שביום מן הימים תהיה לנו ליד הבית סוללה - מעין חבית מלאה בבקטריות - שתדע לנצל ביעילות את אנרגיית השמש, אולי על-ידי סוכרים, והיא תוכל לספק לנו את כל צורכי האנרגיה הביתיים. ויש כבר כמה התחלות בנושא, כמו סוללות מיקרו-ביולוגיות. לסוני יש סוללות כאלה שמניעות צעצועים. אלה התחלות צנועות שיכולות לצמוח, אבל לשם כך דרוש מחקר מדעי.

"החלטתי לנסות לדגדג את הפיל, ולעזור בדרכי לכך שייווצרו קפיצות דרך מדעיות מהותיות. רק קפיצות דרך מדעיות כאלה יצליחו לקדם אותנו ליעד של המשך החיים באיכות גבוהה תוך שמירה על כדור הארץ".

גם לימיני ברור שלדגדג את הפיל זה לא מספיק והוא שואף לעודד קפיצות דרך מדעיות בתחום האקולוג. הוא סבור שתנאי ראשון והכרחי לקפיצת דרך מדעית הוא שממשלות ישקיעו תקציבים משמעותיים במחקר מכוון. "ממשלות משקיעות הרבה במחקר הסרטן, למשל, והדבר הביא לקפיצות דרך משמעותיות בתחום. כך קרה גם בתוכניות חלל, שדרכן נוצרו הרבה טכנולוגיות אחרות. אין מאמץ ממשלתי מכוון כזה לתחום הטכנולוגיות הסביבתיות - העולם הפדרלי עוד לא בנה תשתית כדי שהמחקרים יבוצעו", הוא אומר.

לטענתו, יש הבדל עצום בסדרי הגודל של ההשקעות השנתיות בסרטן, חלל, או אנרגיה אטומית לעומת מחקר מדעי-טכנולוגי בנושאים סביבתיים. "בשנות ה-90 קבוצה של ביולוגים העלתה את האפשרות שניתן לפצח את הגנום. הגופים שבדרך-כלל מממנים פרויקטים מהסוג הזה לא הסכימו לתמוך במחקר הזה והפנו את הכסף למטרות אחרות. דווקא משרד האנרגיה בבריטניה הסכים לתמוך בנושא וזה איפשר קפיצת דרך חשובה מאוד. ואז זה קרה, וכולנו נהנים מפירות אותה פריצת דרך. המחקר חייב להיות מכוון", הוא טוען.

התערבות לצורכי פיתוח מדעי

ואם הממשלות לא עושות די בהקצאות תקציבים ייעודיים, ימיני מנסה לתת סכום מסוים בעצמו כדי לקדם את תחום מדעי הסביבה. ככלל, הפרסים שהקרן מחלקת נחשבים ליוקרתיים - והם נחשבים למקום השני בעולם אחרי פרס הנובל. למרות הילת היוקרה, יש הבדל גדול בתקציב: בפרס נובל מועסקים עשרות אנשים והפרויקט נשען על כסף גדול, בעוד שבפרס וולף מדובר במעט אנשים ובהון צנוע - 14 מיליון דולר בלבד, שמתוכם ניתן להשתמש רק ברווחים (התשואות על ההון המושגות באמצעות השקעה או ריביות מפקדונות) לחלוקת פרסים וכיסוי הוצאות הקרן.

הקרן מעניקה פרסים בשני סדרי גודל: האחד, הוא פרס קרן וולף למדעים שעומד על 100 אלף דולר לכל מדען. השני, הוא פרס למדענים צעירים בארץ בתחומי מדע שונים בסך של 10,000 דולר - או פחות. שניים כאלה תרם כאמור ימיני.

הסטטיסטיקה היא מרשימה למדי: רבע מחתני פרס קרן וולף זכו בהמשך בפרס נובל. "לפני כמה שבועות הענקתי פרסים במדעי הסביבה בפעם הראשונה, תחום שלא היה קודם בקרן. בבחירת הזוכים אני לא מעורב, יש ועדה של הקרן שזה תפקידה", הוא אומר. "את הפרסים הענקתי לשני מדענים צעירים שמייצגים בדיוק את מה שאנחנו רוצים שיקרה".

זוכה אחת היא ד"ר עינת צחורי-פיין מהמרכז הוולקני, מרכז מחקרי שממומן בכספים ממשלתיים, "וזו דווקא דוגמה טובה לתמיכה ממשלתית במחקר", הוא אומר. המחקר שלה נוגע להדברת מזיקים מבלי לפגוע בשרשרת המזון של הטבע.

הפרס השני ניתן לד"ר אבנר רוטשילד מהטכניון. הוא עוסק בהפרדת המרכיבים של דו-תחמוצת-הפחמן, כלומר בהפרדת החמצן מחד-תחמוצת-הפחמן, כדי לשחרר אותו בחזרה לאטמוספרה ולמחזר את חד-תחמוצת-הפחמן לאנרגיה. "התהליך שרוטשילד פיתח מאפשר הפחתה משמעותית של רמת הטמפרטורה הנדרשת, וזה הערך המוסף שלו. זו דוגמה לאיך ניתן באמצעים לא אורגניים להשתמש ביעילות באנרגיית השמש וליצור דלק אלטרנטיבי. שני המחקרים מראים איך מחקר אקדמי בסיסי יכול להפרות תעשייה שלמה", מסביר ימיני. *

עוד כתבות

הדולר היה השנה מקלט בטוח ופתאום איבד גובה / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

שני המטבעות האלו נחשבים למקלט בטוח, אז למה אחד צונח והשני ממריא?

הין היפני בשפל של 34 שנים והדולר מתחזק מול כל המטבעות ● קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי: "הין במגמת פיחות חדה, במקביל להחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית לטריטוריה חיובית, הדולר התחזק על רקע נתוני מאקרו טובים"

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: מנכל נייס קיבל אשתקד תגמול בעלות של כ-90 מיליון שקל

עיקר התגמול של ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, והרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר ● מדור חדש

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן