מנכ"ל אוסקר גרוס ל"גלובס": "לא מעודד לחשוב שאותם אנשים שהכניסו אותנו למשבר אמורים להוציא אותנו ממנו; פולסון אשם אישית בהידרדרות השוק"

עכשיו בשווקים: קריסה בבורסות אסיה ; ירידות חדות בבורסות אירופה ובבורסה של תל-אביב ; הדולר מזנק ; מייקל שאול, בראיון בלעדי ל"גלובס": "לא מן הנמנע שהנפט יגיע שוב ל-30-40 דולר לחבית" ; "אני בלונג על הדולר בטווח הקצר ובטווח הארוך. הכסף מתחיל לחזור לארה"ב, שהיא השוק הטוב ביותר להשקיע בו כעת" ; "לא אופתע אם בישראל יפרוץ משבר נדל"ן"

תוכנית החילוץ האמריקנית טרם יצאה לפועל במלואה, ובציבור האמריקני כבר פתחו במשפט שדה למציאת האשמים במשבר הנוכחי העובר על המעצמה הגדולה בעולם, בינתיים. מחוץ לבורסה בוול-סטריט מתקבצים עשרות אזרחים מודאגים ומפנים את האצבע המאשימה לעבר האישיות המרכזית האחראית, לדעתם, למצבם הנוכחי. כותרות שלטי המפגינים מכריזות על "פולסון השועל", תוהות מהיכן יביא את ה"כסף לביטוח בריאות", ומלוות בקריאות מודאגות המבטאות את החשש, כי המשבר עתיד לזלוג מתעשיית הכסף של וול-סטריט לחברה האמריקנית כולה.


"זה לא מעודד לחשוב שאותם אנשים שהכניסו אותנו למשבר הנוכחי הם אלו שאמורים להוציא אותנו ממנו. מדובר בשערורייה של ממש כאשר העומד בראש מחלקת האוצר האמריקני, הנרי פולסון, זה שאמור לסדר כעת את הבלאגן, היה במסגרת תפקידו בגולדמן זאקס, התומך הנלהב והאגרסיבי ביותר בשמירה על דירוג האשראי ללא פיקוח. הוא האשם העיקרי, באופן אישי, במצב אליו הידרדר השוק בעקבות המכשירים הפיננסים האלו", אומר בראיון בלעדי ל"גלובס", מייקל שאול, מנכ"ל בית ההשקעות אוסקר גרוס.

ממרומי משרדי החברה הממוקמים בלב מנהטן, מרגיש מייקל שאול בנוח עם הביקורת הנוקבת שלו על התעשייה בוול-סטריט ועל המערכת הפיננסית בכללותה, שכן במבט לאחור, התבררו שתיים מנבואות הזעם שלו כמדויקות: הוא חזה את הזינוק במחירי הנפט לפני למעלה משנתיים, טרם הזינוק של הנפט לרמת ה-80 דולר לחבית, ולפני מספר חודשים צפה את התיקון האגרסיבי והתרסקות מחיר הנפט, מהשיא שקבע ביוני האחרון ברמת ה-147 דולר, אל מתחת לרמת ה-90 דולר לחבית. הוא בז להתלהבות של התעשייה בוול-סטריט סביב האג"ח מגובות המשכנתאות, סירב לקחת חלק בחגיגות הרכישה וההנפקה של אג"ח אלו, ולדעתו, כולם אשמים במשבר הנוכחי: "המכשירים המסוכנים כמו ה-CDO's נקנו בדיוק כפי שנמכרו, מדובר באשמה של המערכת כולה".

לשאול יש עוד הרבה מטעמים מסוג זה, ואת ביקורתו הוא לא חוסך גם כשהוא יוצא מגבולותיה של ארה"ב, ובייחוד בכל הקשור להחלטות הריבית של יו"ר הבנק המרכזי באירופה, ז'אן קלוד טרישה, טרם החלטתו על הורדת הריבית בקרב מדינות האיחוד. "אני לא יכול לכנות את מהלכיו של יו"ר ה-ECB אחרת מאשר אידיוטיים, ואני לא מבין איך עד עכשיו הוא לא פוטר. מנהיגותו הציגה את הסוג הגרוע ביותר של עקשנות, אשר הביאה לכרסום העצמאות של הבנק המרכזי על ידי התערבות הממשלות באירופה. המשבר הנוכחי רק מחדד את הפער הברור בין מדיניות הפד האמריקני שנוקט בכל הצעדים הדרושים על מנת לבלום את התדרדרות, לבין העמדה המוטעית שאימץ טרישה".


"משרד האוצר כבד"

במבט על המצב הנוכחי בו נמצאת ארה"ב ועל אופן ההתנהלות של מקבלי ההחלטות בה, מבקש שאול להבחין בין פעולות הממשל בהובלת פולסון ותוכנית החילוץ עליהן יש לו ביקורת רבה, לבין מהלכי הפד. "למרות שאני חושב שמדובר בבעיה שהשוק לא יכול לפתור בעצמו, מתנהל משרד האוצר בכבדות ובאופן מסורבל. לא ברור לי בדיוק איך מנגנון התמחור של התוכנית הזו אמור לעבוד בפועל, ואם בכלל תהיה לכך השפעה מהותית". את פעולותיו של הפד רואה שאול באור חיובי: "בשלושת השבועות האחרונים הגדיל הפד את המאזנים שלו (Balance Sheets) בכ-570 מיליארד דולר ל-1.5 ביליון דולר מ-900 מיליארד דולר בהם עמדו בספטמבר האחרון, כך שבזמן שכולם היו עסוקים באישור תוכנית החילוץ, הפד כבר לחץ על הכפתור, הוא כבר הזרים כסף לשווקים, וסופג את הנכסים המסוכנים מתוך המערכת".

שאול סבור כי המשקיעים נמצאים עדיין במצב של פאניקה, שאחד משלביה הוא הכחשה כי עשוי להתרחש שינוי אמיתי. אך עם זאת, הוא סבור כי "הפד יוסיף, ללא קשר לתוכנית החילוץ, להזרים כספים לשוק עד שנראה יציבות במערכת האשראי, למשל כאשר מחירי הסוופ ירדו.

"הכוונה ביציבות היא מצב שלא יהיה גרוע יותר ממה שאנו עדים לו כעת, אך אנשים צריכים להבין שתהליך שכזה לא קורה ביום אחד. להערכתי מדובר בפרק זמן של כחצי שנה, כאשר הבעיה העיקרית תהיה ירידה משמעותית בנכונות של גופים פיננסים להלוות אשראי לסקטורים וחברות בעייתיים בכלכלה.

"אנחנו צפויים להגיע למצב שבו האשראי יהיה זמין רק לאותם גופים שיוכיחו שהם לא באמת זקוקים להלוואה באופן הכרחי. הבעיה תהיה עבור אותן החברות אשר זקוקות לאשראי כעניין של חיים או מוות. חברות שכאלו לא יוכלו לקבל הלוואה מסחרית לבנייה בארה"ב במשך חמש השנים הקרובות, כך שלמעשה התחום של הנדל"ן המסחרי אשר זקוק לאשראי כאוויר לנשימה, יגיע להערכתי למצב של התכה מלאה".

התערבותו המאסיבית של הפד ותוכנית החילוץ של הממשל האמריקני כבר שינו את פני התעשייה הפיננסית בוול-סטריט. בתוכנית הבוקר "Good Morning" המשודרת בשידור חי בכיכר הטיימס סקוור, כבר היטיבו לתאר את המצב בפתיחת המהדורה כשהודיעו: "Wall Street will never be the same".

"קרנות גידור ייעלמו"

מייקל שאול (42), עובד באוסקר גרוס כבר כ-12 שנה, ועבר בה לא מעט תפקידים. למרות התקדמותו המהירה הספיק לחוות לא מעט משברים, אך הפעם הוא סבור כי השינוי אשר עובר על וול-סטריט הוא הכרחי, "התעשייה הפיננסית בארה"ב צועדת לעבר שוק עם רגולציה מוגברת, בו ייסחרו מוצרים פשוטים שיאפשרו למשקיעים דרכי השקעה פשוטות יותר, ושקיפות יתרה בין קונה למוכר".

בנשימה אחת מונה שאול את המכשירים והדפוסים שנעלמים עתה ואלו שעתידים להיעלם בתעשייה, לטובת דפוסי השקעה פחות מתוחכמים ממה שהכרנו, אך ידידותיים יותר למשתמש: "שוק השימוש במינוף במטרה להגדיל את התשואה מהחזרים קטנים ייעלם, וכך גם השוק של מכירת ה-Volatility ליצירת יציבות.

"מודל קרנות הגידור הגיע לשיא מחזור ההשפעה שלו במחצית 2008, הבועה של קרן של קרנות גידור פשטה את הרגל, ומעולם לא הייתה בעיניי בעלת חשיבות כלשהי לשוק. אני צופה כי קרנות גידור רבות ייעלמו מהנוף, ובכך יתחדד עוד יותר הפער בין הקרנות הגדולות לקרנות קטנות כמו אוסקר גרוס למשל. אנחנו נחזור למתכונת שראינו ב-2003, של קרנות גידור פשוטות יותר, בעלות אסטרטגיה אחת מובילה, המתמחות בתחום מסוים. סביר להניח כי לא נחזה עוד בהשקה יחצ"נית רועשת ובגיוסים של מיליארדי דולרים.

"הבנקים הגדולים לא ייעלמו מהנוף הפיננסי והם יצליחו לשרוד את המשבר, ולמרות זאת הרווחיות שיציגו לא תהיה קרובה בכלל למה שהייתה ב-2007. אך השינוי המשמעותי ביותר יבוא לידי ביטוי במשכורות שיספקו בנקי ההשקעות, כאשר משכורת שנתית של 5 מיליון דולר תהפוך לדבר יוצא דופן. המשכורות שהתרגלו אליהן בוול-סטריט היו מנופחות מידי".

"הכסף יחזור לארה"ב"

שאול סבור כי דווקא המשבר הנוכחי אשר התברר כבעיה גלובלית ולא אמריקנית מקומית, מעלה מחדש את חשיבותו של השוק האמריקני. "עד לפני 5-6 שנים הופנה כסף מהשוק האמריקני החוצה, לעבר שווקים אחרים, דבר אשר הפך את שוק ההון האמריקני לשולי ביחס לשוק העולמי. אך ההפסדים הכואבים שספגו המשקיעים בשווקים המתעוררים, שהתגלו כמאכזבים, יחד עם ההפסדים בשוק הסחורות, מפנים כבר כעת את הכסף חזרה לארה"ב".

*מה פירוש הדבר מבחינתו של הדולר?

"אני בלונג על הדולר בטווח הקצר ובטווח הארוך. אם היינו עורכים בדיקה, רק ביוני האחרון, לגבי ההערכות ביחס למגמה של הדולר, סביר להניח שרוב האנליסטים היו אומרים לך שהמטבע האמריקני עשוי להיחלש, אבל הדולר הציג התרוממות של מעל 15% ביחס לאירו, וזינוק דרמטי עוד יותר ב-12 השבועות האחרונים, מול המטבעות של השווקים המתעוררים.

"בשנים 2005-2007 היינו מאוד ביקורתיים לגבי מדיניות הריבית של הפד אשר הסבה נזק לשוק, אבל ב-2008 הוכיח בן ברננקי כי המהלכים בהם בחר התבררו כנכונים, ומעבר לכל הוא הבהיר כי הוא הבנק המרכזי היחיד בעולם שיעשה כל שיידרש על מנת לבלום את הידרדרות הדולר. זאת, בניגוד מוחלט לטרישה אשר סירב לראות את כל הסימנים הברורים בשטח להורדת ריבית, כמו היחלשות הנדל"ן, ירידת הנפט והמוסדות הבנקאיים שנעלמים. במרחב האירו עשו ההפך ממה שנעשה בארה"ב, כאשר הצילו מוסדות טרם הפחתת הריבית.

"לכן, להערכתי השוק הטוב ביותר להשקיע בו עתה הוא ארה"ב וזאת בשל ארבע סיבות עיקריות: ארה"ב הייתה הראשונה להיכנס למשבר ולכן סביר להניח כי תהיה הראשונה לצאת ממנו, המדיניות המוניטארית בה נקט הפד הייתה אגרסיבית יותר משאר העולם, העולם מושקע בארה"ב בחסר, ולבסוף, המשקיעים צריכים לזכור כי הדולר הוא חבר ולא אויב".

*מהן, אם כן, ההמלצות שלך למשקיעים בשוק האמריקני?

"מדד ה-S&P אשר נפל למעלה מ-30% ב-12 החודשים האחרונים, נמצא בדרך לתיקון כלפי מעלה, והדבר יבוא לידי ביטוי גם במדדים אחרים כמו בסחורות ובשווקים המתעוררים, אך מדובר על ראלי בטווח הקצר בלבד, ועל כן אני מזהה פה הזדמנות מכירה, לנצל את העלייה ולהיפטר ממניות הקשורות במדדים אלו (שווקים מתעוררים וסחורות), לפני הירידות הבאות.

"באוסקר גרוס אנחנו ממליצים לקנות מניות של בנקים אשר סביר להניח כי ישרדו את המשבר. באופן כללי, הייתי מתרחק ממניות הקשורות בתחום המותרות (Luxury), כמו מלונות למשל".

בתחום הנדל"ן מבדיל שאול בין נדל"ן למגורים (Home Builders), אותו הוא רואה באור חיובי, לבין נדל"ן מסחרי, שלגביו הוא צופה, כאמור, משבר נוסף. "כמה שזה עשוי להישמע מוזר, בתחום נדל"ן המגורים אנחנו במצב סביר ועוד רחוקים מהתחתית. שוק הבתים החדשים שונה במקצת, הוא בעל דינמיקה אחרת, בעיקר משום שבית מתומחר במקרה זה על פי ערך הקרקע. אך הירידה של כ-25% במלאי הדירות החדשות מסמנת עבורנו את התחתית של שוק זה, דבר המוסיף לעניין שאני מוצא בו".

שאול מזכיר כי לפני ארבע שנים כשמחיר הנפט עמד סביב ה-40 דולר, ניהלו נגדו דיון נוקב, כאשר היה בין הבודדים שצפו כי מחירו יזנק לעבר ה-80 דולר.

"הרבה טיעונים מנסים לחזק את ההתרוממות של הנפט כמו ההתרחבות הדמוגרפית הסינית או המכוניות הגדולות של האמריקנים, אבל כשאני רואה את הנפט מזנק ל-147 דולר ביוני האחרון, אני מבין שמדובר במתכון בטוח להתרסקות. הנפט כבר צנח אל מתחת ל-89 דולר, ואני סבור שימשיך במגמה הדובית בירידה בטווח של 50%-80% מהשיא שקבע ביוני, כך שלא מן הנמנע שייגע שוב ברמת ה-30-40 דולר לחבית".

"לא אופתע אם בישראל יפרוץ משבר נדל"ן"

מייקל שאול רואה את השוק הישראלי כחלק מהחבילה הגלובלית של יתר שוקי העולם, ועל כן הוא צפוי, לדעתו, לעבור את אותם קשיים. עם זאת, הוא סבור כי "לסקטור הפיננסי בישראל חשיפה גדולה יותר למשבר העולמי ממה שדווח עליה עד כה באמצעי התקשורת".

"רוב השווקים, וביניהם גם ישראל, יאבדו לפחות שחקן פיננסי אחד חשוב במהלך המשבר. אין בבשורה זו דבר מפתיע, זה פשוט בלתי נמנע. אך יש לזכור שאפשר לאבד שחקן לא רק בדרך של פשיטת רגל, אלא בכל מיני דרכים אחרות, כמו רכישה, מיזוג בכוח או הלאמה ממשלתית".

הדבר נכון מבחינתו של שאול גם בתחום הנדל"ן הישראלי, "לא אופתע אם גם בישראל יפרוץ משבר נדל"ן". להערכתו, הבעיה העיקרית של חברות הנדל"ן הישראליות היא חשיפתן הגלובלית לשוק מגורי היוקרה, וזאת כאשר חברות אשר נקטו באסטרטגיה שמרנית יותר, ישרדו את המשבר, לעומת חברות בעלות מינופים גבוהים אשר ימצאו את עצמן בעתיד הקרוב מאוד בבעיה קשה.

יחד עם זאת, מפנה שאול ביקורת ספציפית לגבי התנהלותו של שוק ההון הישראלי בתקופה האחרונה, בייחוד בכל הנוגע למשקלה הגדול יחסית של חברת הדשנים הישראלית במדדים המרכזיים בבורסת אחד העם. "השוק הישראלי אשר איפשר לחברת דשנים לתפוס חלק כה גדול מבחינה יחסית במדד ת"א 100, עשוי להיקלע לבעיה בתקופה הקרובה, כאשר הסקטור החקלאי כולו צפוי לספוג ירידות כואבות.

"כבר הרבה זמן שמספרים לנו את הסיפור על אוכלוסיית העולם שגדלה, ועל כן צורכת יותר מזון שפירושו מבחינה כלכלית, התפתחות הסקטור החקלאי יחד עם תעשיית הדשנים. אך כמה שהסיפור הזה נכון תיאורטית וקל להבנה, ככה רבה מידת הסיכון שבו, שכן הוא גורם להערכת יתר של חברות הקשורות בסקטורים אלו.

"אני דווקא סבור שהסיפור המעניין בישראל הוא התחום הטכנולוגי, שנראה כי אצלכם מגלים בו עתה פחות עניין מבעבר. בישראל חל מחקר ופיתוח מעמיק בתחום טכנולוגיית הסוללות, ביניהן גם המכונית החשמלית, ואני סבור כי לשם מכוונים פני הדברים". *