רובינסון וזילכה ישלמו לחברת תקשורת מלוקסמבורג כ-12 מיליון שקל על הפרת הסכם

חברת התקשורת רומניווסט טענה כי השניים הפרו הסכם לרכישת מניות של קרדינל-קום ; מדובר במכה כואבת לרובינסון, בעל השליטה בקבוצת מילומור, שנאלץ להזרים לה באחרונה כ-5 מיליון שקל מהונו האישי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב חייב את אנשי העסקים (והשותפים לשעבר) פרדי רובינסון ויגאל זילכה לשלם כ-11.88 מיליון שקל לחברת התקשורת ROUMANIVEST מלוקסמבורג, משום שהפרו הסכם לרכישת מניות. במקביל, נדחתה התביעה הנגדית של רובינסון וזילכה נגד החברה.

מדובר במכה כואבת לרובינסון, בעל השליטה בקבוצת מילומור ,שנאלץ להזרים לה באחרונה כ-5 מיליון שקל מהונו האישי כדי לאפשר את הקפאת ההליכים נגדה. עם זאת, הונו עדיין מוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים.

רובינסון וזילכה היו שותפים בעיקר בתחום הקזינו. בין היתר, היתה בבעלותם חברת קולאל תקשורת. רומניווסט מחזיקה במספר חברות תקשורת ברומניה, המפעילות תחנת טלוויזיה ותחנת רדיו, ובעל המניות העיקרי שלה הוא הישראלי מרסל אברהם. באמצעות עוה"ד גדעון וינשטוק ויוחאי סופר תבעה רומניווסט מהשניים ומקולאל 12.5 מיליון שקל, בטענה כי הפרו הסכם לרכוש ממנה 82.5% מהמניות של חברת קרדינל-קום, תמורת 2.5 מיליון דולר.

רובינסון התחייב בהסכם לסלק את חובותיהם של אברהם ורומניווסט בסך 10.3 מיליון דולר, לשלם לחברה כ-2.5 מיליון דולר ולהשקיע במערכת החברות בקבוצת רומניווסט לפחות 5 מיליון דולר במשך 3 שנים.

בתביעה שכנגד טענו רובינסון וזילכה, באמצעות עוה"ד רן וטל רוטמן, כי הם פטורים מתשלום יתרת הסכום לאחר שאברהם הוליך אותם שולל, כשהתברר שחובותיו גבוהים ב-2.1 מיליון דולר מכפי שהצהיר. לדבריהם, אברהם הבריח נכסים מקבוצת התקשורת ולמעשה מכר להם חברה ריקה מתוכן. "הוא הבריח 4-5 מיליון דולר וזה נעשה בצורה פלילית", טען רובינסון בעדותו.

הסכם חוקי

השופטת נורית אחיטוב דחתה את טענת רובינסון וזילכה, לפיה ההסכם שנחתם אינו חוקי, בנימוק שהדין הרומני אוסר העברה של למעלה מ-49% ממניות חברת תקשורת. נקבע כי הדין אינו אוסר העברה כזו, אלא רק קובע סנקציה בגינה (עלולה להביא לביטול רישיון השידור).

עוד נקבע כי רובינסון וזילכה ייחסו לאברהם מעשים פליליים, אך לא עמדו בנטל ההוכחה המוגבר להוכחתם. בנוסף, הם נמנעו מהעדת שני עדים מרכזיים. הם אף לא הוכיחו שאברהם לא ביצע רה-ארגון בקבוצת התקשורת, כפי שהתחייב בהסכם.

אחיטוב דחתה טענות נוספות של רובינסון וזילכה לאי-גילוי מצד אברהם בנוגע לפרטים שונים בהסכם. כן נפסק כי הם ידעו מה מצבה הכלכלי של הקבוצה, הגם שהשופטת תמהה כיצד ויתרו השניים על ביצוע בדיקת נאותות. "כיצד ייתכן שאותם מצגים (של אברהם) עליהם נסמכו אינם מוצאים ביטוי מפורש באף אחד משני ההסכמים שחתמו, ומדוע לא צויין באופן דומה כי הקונים/הנתבעים לא ביצעו 'בדיקת נאותות'? מצופה מאנשי עסקים סבירים, וכזאת עולה גם מהמסמכים שהחליפו ביניהם הצדדים, כי הקונים/הנתבעים יבצעו בדיקת נאותות", ציינה.

לפיכך חויבו רובינסון וזילכה לשלם את יתרת 2.5 מיליון הדולר לפי ההסכם, בערכם שלפי ימי התשלום שננקבו בחוזה. (ת.א. 1385/03).