הנקראות ביותר

"גלובס" מציג את כוכבות הסטארט-אפ העולות של המשבר בישראל - שאפילו עכשיו צומחות בעשרות אחוזים

קשה להתווכח עם עוצמת המשבר הכלכלי, אבל למרות זאת - אצל מספר חברות המצב אפילו טוב מתמיד: ההכנסות צומחות דרמטית ולקוחות חדשים מצטרפים

ציפינו שיהיה יותר גרוע. הרי המשבר הנוכחי כבר מזמן הגיע גם להיי-טק המקומי. אבל, למרות פיטורי העובדים, הצמצום במשכורות ואפילו סגירת חברות, לא הכול שחור. אמנם הדולרים בקופות הקרנות מתאדים במהירות וקשה מאוד לגייס הון לחברה פועלת, שלא לדבר על הון לחברה חדשה. אבל, יש גם לא מעט חברות, שלמרות המשבר, ואף לעתים בגללו, חוות את תקופה טובה במיוחד, תקופה של גידול משמעותי בצבר ההזמנות למוצרים ואפילו ברמת ההכנסות. בבדיקה ש"גלובס" ערך, סומנו 14 חברות, שדווקא הרבעון האחרון של 2008 ותחילת 2009 היו התקופות הטובות בתולדותיהן.

אורי קירשנר, שותף בקרן ההון סיכון גיזה, אומר שכשהוא מסתכל על הפורטפוליו של הקרן, הוא לא רואה הרבה מאוד נפגעות ישירות מהמשבר. לדבריו, "המשבר בשוק הריאלי, למעט תחום התוכנה הלא קריטית, לא מורגש ברוב החברות. תמיד יש צרות בחברות מגובות הון סיכון והמשבר לא כל כך החריף את הצרות הרגילות. ציפינו שיהיה יותר גרוע".

*אז אפשר לפרסם אזעקת הרגעה?

"לא, כי המשבר משפיע מאוד בתחום הפיננסי. קשה לגייס כסף לחברות ובוודאי קשה למכור חברות, שלא לדבר על הנפקה ראשונה. חברה שיוצאת לגייס היום הון, נופלת על תזמון אומלל".

*אתה רואה חברות שמרוויחות מהמשבר?

"הדוגמה הכי בולטת בפורטפוליו שלנו, היא זו של חברת אלטיר, שרשמה ב-2008 הכנסות בהיקף של 5-10 מיליון דולר, אחרי ש-2007 לא היו לה הכנסות כלל. למרות הקשיים, מצבה טוב מאחר שהיא פונה לשוק מעניין ורוב לקוחותיה הם במזרח. בתחום התקשורת פלאש נטוורקס ממשיכה לצמוח ומוכרת מעל ל-20 מיליון דולר בשנה".

*אילו תחומים נפגעים יותר?

"בתחום התוכנה אנחנו רואים ירידה של עד 20% בהיקף המכירות. העסקאות נעשות לאט יותר, אבל אנחנו לא יכולים לדווח על עסקאות שנעלמו מהאופק. אנחנו צופים צמיחה מוגבלת בתחום זה ב-2009, אך מצד שני לא נראה קריסה מוחלטת.

"בתחום האינטרנט המצב סביר. אלה לא חברות יקרות. בתחום זה כנראה כל החברות שלנו ישרדו ואולי חלק מהן אף יצליחו. גם בתחום מדעי החיים אנחנו לא רואים כרגע האטה בשוק. החברות מתקדמות בצורה רגילה ואני מניח שב-2009 יהיו לנו כמה חברות בתחום שיהיו מעומדות למהלכים אסטרטגיים".

*ואיך כקרן אתם מתמודדים?

"אנחנו עומדים להאיץ את קצב ההשקעות. אם התכוונו להשקיע ב-4 חברות בשנת 2009, כנראה נשקיע ב-6 חברות. אנחנו רואים הרבה הזדמנויות מעניינות".

גם אבי קרבס, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון הציבורית תעוזה, מדווח שאצלו יש חברות שמסתדרות לא רע עם המשבר: "ביונס תגייס סכומים מאוד גדולים והסיבה היא שמאחוריה עומד יזם כמו אלפרד מאן, שייתן למשקיעים ערבות אישית. גם חברת פרסי הצליחה לגייס הון מהמשקיעים הקיימים, ויש לנו עוד חברה בסין, שקיבלה הזמנה מהבנק הרביעי בגודלו בסין".

קרבס גם יוצא בקריאה לקרנות שלא לעשות טעויות בגלל הלחץ מהמשבר: "אצל הרבה קרנות יש תפישה שגויה. הכי גרוע עכשיו זה לשבת על הגדר ולחכות ולראות מה יהיה. כל אחד צריך להבין שהמשבר לא יימשך לנצח, והקרנות צריכות למצוא אקזיטים עתידיים".

*מה לגבי החברות של תעוזה, איך הן מתמודדות?

SuperDerivatives

תחום פעילות: תוכנה * שנת הקמה: 2000 * מנכ"ל: דוד גרשון * מספר עובדים: 420 * משקיעים: אקסל פרטנרס, פלנוס, סם סומך ולואיס רניירי * גיוסי הון: 15 מיליון דולר

חברת SuperDerivatives דיווחה על הצטרפות של שלושה לקוחות חדשים וצמיחה משמעותית ברבעון האחרון ביחס לרבעון המקביל ב-2007. בדצמבר 2008 רשמה החברה עלייה של 83% בהכנסות. כל זה כאילו המשבר הגדול עובר מעל ראשה. בחברת המחקר IVC מעריכים את היקף המכירות של החברה ב-2007 ב-150 מיליון דולר, ושהיקף ההכנסות ב-2008 היה גבוה יותר.

החברה, שהוקמה בשנת 2000, מפתחת פתרונות תמחור והערכות שווי של נגזרים פיננסיים. למרות השוק הבעייתי, ד"ר דוד גרשון, מנכ"ל החברה, אומר ש-2008 הייתה שנה טובה לחברה וש-2009 צפויה שלא להיות שחונה: "חשבו שחברה כמונו תסבול מאוד, כמעט שהספידו אותנו. אבל הצלחנו, בין היתר בגלל שהמגזר הפיננסי נפגע. נכון שהלקוחות רוצים לצמצם עלויות, אבל כולם מבינים ששורשי המשבר נבעו מאי ודאות לגבי דיווחי חברות על שווי הפורטפוליו שלהן ושיש צורך בחישוב בלתי תלוי. זה אחד התחומים שלנו ואנחנו שחקן משמעותי בשוק הזה".

*אז המשבר יצר פוטנציאל צמיחה לחברה?

"בהחלט, כי גם אם בעבר מוסדות פיננסיים ניסו לפתח מערכות דומות לשלנו בעצמם, היום האגו נמחק והם מחפשים את המוצר הכי זול לתמוך בעסק שלהם".

*איך אתה מסביר את הקפיצה במכירות בדצמבר?

"נבואות הזעם אולי היו מוקדמות מדי. באוקטובר היה קיפאון מלא, בנובמבר התחילו להתעשת ואז בדצמבר נזכרו שהעולם לא נסגר ושצריך להמשיך לעבוד. אנחנו למשל התחלנו עסקה בקיץ עם לויידס. בספטמבר היינו בטוחים שהעסקה מתה, אבל היא לא. לפי דעתי, העולם חזר להיות נורמלי. בעולם החדש מבינים שאמנם יהיו גלי פיטורים ויהיה מאוד קשה, אבל ממשיכים. כבר לא צריך לדאוג שגולדמן זאקס יפשוט רגל".

*איך תיראה השנה הבאה?

"הרבעון הראשון יהיה משונה ואחר כך העניינים יתחילו לחזור לעצמם. החברה צפויה להמשיך לגדול ב-2009 בקצב דו-ספרתי משמעותי. ברור שפחות ממה שצפינו, אך בקצב משפיע רצון".

למרות זאת, גם סופרדריביטיז התיישרה עם ה"מצב". בנובמבר היא פיטרה 80 עובדים ובינואר הודיעו על קיצוץ של 10% בשכר העובדים. את הגלולה המרה המתיקו בהבטחה לעובדים, שאם החברה תעמוד ביעדיה, הם יקבלו משכורת 13. *

N-trig

תחום פעילות: מסכי מגע של מכשירים ניידים * שנת הקמה: 1999 * מנכ"ל: עמיחי בן דוד * מספר עובדים: 135 * משקיעים: פלנוס, ספארק פאנד, אורום ונצ'רס של מוריס קאהן, לידר אחזקות וספארק קפיטל * גיוסי הון: 27 מיליון דולר

אחרי שרשמה ב-2008 הכנסות בהיקף של 40 מיליון דולר, כך לפי הערכות, חברת N-trig הצליחה לרשום עם פתיחת השנה הישג נוסף, כשהשלימה סבב גיוס הון של 24 מיליון דולר, כאשר מיקרוסופט מובילה את ההשקעה לצד המשקיעים הקיימים.

אנ-טריג, שהוקמה לפני עשור ומעסיקה כיום 35 עובדים, גייסה עד היום כ-75 מיליון דולר. לכאורה, היא הייתה יכולה להיחשב לפצועה קלאסית, לאור היקפי הגיוס הגדולים והעובדה שרק ב-2007 היא הוציאה מוצר ראשון לשוק. אבל היא לא. אז בינתיים איך נראית 2009 מבחינתה של אנ-טריג? לא רע בכלל.

לחברה מוצרים המתבססים על טכנולוגיות ה-DuoSense וה-Multitouch, המשלבים יכולת להפעלת מחשבים במגע ובעט על המסכים. במובנים רבים, אנ-טריג שואפת להכחיד את השימוש בעכבר המחשב.

מיקרוסופט, שהשקיעה בחברה, גם חתמה על הסכם לשילוב הטכנולוגיה בחלונות 7. חוץ ממיקרוסופט, לחברה יש גם לקוחות מכובדים נוספים, כמו Dell ו-HP, שכבר מוכרות מחשבים שמוצריה של החברה הישראלית מוטמעים בהם.

*ייתכן שהמשבר חולף מעליכם?

שרון ברזיק כהן, מנהלת הכספים של החברה: "מצבנו באמת טוב יחסית. המשקיעים מאמינים בנו והצטרפו לסבב הנוכחי, שזה לא טריוויאלי בזמן המשבר. במהלך השנה שעברה החברה רשמה עלייה משמעותית ברמת המכירות ואנחנו מצפים לרשום עלייה נוספת גם בשנת 2009".

*אנשים לא יקנו פחות מחשבים ב-2009?

"למרות הקטנת התחזיות הכלליות. אנחנו מקווים שכבר השנה נוכל לדווח על לקוחות חדשים. אנחנו מדברים עם כל ה-OEMs המשמעותיים בעולם, ובהחלט צופים עלייה במכירות. גייסנו הון בין היתר כדי לאפשר לתחזיות הייצור שלנו להתממש".

בימים אלה, אנ-טריג מגייסת עובדים חדשים לחברה. לדברי ברזיק כהן, אין מדובר בגיוס המוני, אך בימי המשבר, כל טיפה נחשבת.

Oversi

תחום פעילות: אינטרנט * שנת הקמה: 2004 * מנכ"ל: דוד טולוב * מספר עובדים: 50 * משקיעים: סטייג'וואן, כרמל, סיסקו, סימנס ו-SMAC * גיוסי הון: 9.3 מיליון דולר

חברת Oversi מספקת פתרונות Caching והפצת תוכן מבוסס טכנולוגית P2P. מוצרי החברה מסייעים לספקי שירותים להציע פס רחב יותר ללקוחותיהם על גבי התשתיות הקיימות, לשפר את ביצועי הרשת ולדחות השקעות בהרחבת תשתיות.

ברבעון האחרון, החברה דיווחה על עלייה של 100% בצבר ההזמנות. ב-2008 כולה אוברסי רשמה צמיחה בהכנסות בהיקף של 300%. אוברסי היא כנראה דוגמה שגם חברות קטנות יכולות להמשיך לצמוח בשעת המשבר. דוד טולוב, המנכ"ל, מלין על הפסימיות הכללית. לדבריו, "כשכדור השלג התחיל להתגלגל, חברות סטארט-אפ נקראו לקצץ ולפטר. אין ספק שיש חברות שזה מה שעליהן לעשות, אבל יש חברות שמצויות במצב אחר לגמרי. המשבר מביא איתו הזדמנות בלתי רגילה ואסור לוותר עליה".

*גם אצלכם הרגשתם לחץ?

"יש לנו מועצת מנהלים תומכת, אבל היו מצמוצים ושאלות".

*איך זה שהתחמקתם מהמבול?

"היום הפס רחב אינו לוקסוס. אם יציאה לסרט עולה לזוג אמריקני 100 דולר, שירות פס רחב עולה 30 דולר לחודש. זה רלוונטי למשבר ולא צפויה ירידה במספר המשתמשים. מצד שני, ספקי התקשורת, הלקוחות שלנו, צריכים להתייעל. הם מעדיפים לקצץ בפרויקטים ענקיים, ובפתרונות כמו שלנו כנראה שלא תהיה פגיעה, אולי אפילו יקרה ההיפך".

*איך אתם מתאימים את עצמכם למצב?

"צמצמנו בכוח האדם, ברמות השכר וערכנו גיוס פנימי קטן. מבחינת הפעולה בשוק, ב-2007 מכרנו תחת הסיסמה של חיסכון בפס סרט, ב-2008 הדגשנו את חווית המשתמש וב-2009 אנחנו חוזרים לבסיס - לחיסכון בעלויות".

טולוב אומר שלמרות שהחברה הייתה יכולה להגיע להכנסות מהירות יותר, היא מתמקדת בלקוחות הגדולים. לדבריו, "יש לנו אסטרטגיה עם סיכון ואנחנו מקווים שהיא תשתלם. כבר ב-2008 חווינו צמיחה מואצת, יש לנו פי 2.5 לקוחות מאשר ב-2007 וכל הלקוחות מ-2008 רוצים להגדיל את היקפי השימוש. אנחנו גם מתכננים להשקיע ב-2009 בבניית המוצרים העתידיים".

*מה הצפי ל-2009?

"במצב לא משברי היינו יכולים לצאת לגיוס גדול, אבל עכשיו צריך לחסוך, למרות שאנחנו פועלים בשוק שימשיך לגדול".

סיבידיה

תחום פעילות: פתרונות לאבטחת הכנסה של ספקיות התקשורת * שנת הקמה: 2001 * מנכ"ל: אלון אגינסקי * מספר עובדים: 120 * משקיעים: באטרי ונצ'רס, כרמל, היפריון, Stage One וסטאר ונצ'רס * גיוסי הון: כ-25 מיליון דולר

חברת סיבידיה מייצרת ומשווקת פתרונות אבטחת הכנסה ושלמות מידע בתחום התקשורת. הפתרונות, שפונים לספקי התקשורת הסלולרית, הנייחת וה-Triple-play, אמורים לסייע לאחרונים למצות את פוטנציאל הרווח.

כשספקי התקשורת בעולם נתקלו במציאות הקשה, זה מה שהם החלו לחפש. במחצית השנייה של 2008, הכנסות סיבידיה זינקו ב-80%. אלון אגיסנקי, המנכ"ל, חושב שזו רחוקה מלהיות יד המקרה. לדבריו, "כיום יש שלוש קבוצות של פתרונות לעולם התקשורת: תשתית, שהיא אסטרטגית אך תמיד יקרה; שירותים שיביאו משתמשים חדשים; וקיצוץ בעלויות על-ידי התייעלות. ענקי הטלקום רוצים להתייעל וזה מה שהמוצרים שלנו עושים".

*המשבר האיץ את הצמיחה שלכם?

"הסביבה הכלכלית העולמית יצרה שני תרחישים שטובים עבורנו. המפעילים קיצצו משמעותית את הוצאות התשתית והשירותים חדשים, אך מחפשים פתרונות ייעול; ומנהלי הכספים וההנהלה הבכירה הפכו למחפשי ניצחונות מהירים, כדי להראות למועצת המנהלים שהם עושים התאמות למצב. אנחנו משחקים בסביבה הזאת כבר שנים, אבל היא הפכה אוהדת רק עכשיו".

*איך אתם מרגישים את זה?

"פתאום למנהלי חברות הטלקום ברמות הכי גבוהות יש זמן לפגוש אותי ולהבין את המודל העסקי שלנו".

אגינסקי אומר שהחברה עשתה שינויים במודל העסקי. לדבריו, "אנחנו לא קמים מהשולחן אם אין עסקה. אם בעבר חתמנו על הסכמים במודל הזה בשיעור של 5%-10% מהלקוחות, היום זה כבר מתקרב ל-30%-40%".

*אתם מחלקים ללא תשלום?

"לא, אבל מוכנים במקרים מסוימים לחתום על הסכם שבו אנחנו מספקים את המוצר עם תשלום מינימלי, כשהמודל הזה כולל חלוקת רווחים. אנחנו מציעים גם מודל של השכרה, או ליסינג".

*ומה יהיה השנה?

"כמובן שנגדל פחות ממה שיכולנו לגדול. אבל, בלי להישמע שחצן, אנחנו לא במצב של הישרדות, אלא לוחצים על הגז".

NexPerience

תחום פעילות: יישומיים ניידים * שנת הקמה: 2006 * מנכ"ל: ערן יניב * מספר עובדים: 25 * משקיעים: ורטקס וכרמל * גיוסי הון: 6.6 מיליון דולר

NexPerience היא חברה צעירה, בת כשנתיים, שהוציאה את המוצר הראשון שלה לשוק ברבעון הרביעי של 2008. בהכללה, חברות בשלב שלה הן האומללות ביותר במשבר הנוכחי: הם מתקשות לגייס הון, שלא לדבר על להתחיל ולמכור באגרסיביות.

מתברר שיש חברות שהן יוצאות מהכלל. זה לא שנקספיריאנס מוכרת פתאום ב-30 מיליון דולר, אבל היא לפחות מצליחה למכור והלקוחות מביעות עניין. והכי חשוב, למרות המשבר, המנכ"ל, ערן יניב, אומר: "אני לא רועד מפחד" וזה לא בגלל שהוא שאנן או שחצן.

נקספיריאנס מפתחת מערכת לבדיקות יישומים סלולאריים באמצעות האינטרנט. המוצר של נקספיריאנס הוא לא עוד סימולטור למכשירים, אלא מאפשר בדיקת יישומים על רשתות המפעילים הגדולים ובאופן חסכוני ויעיל.

*איך אתם חווים את המשבר?

"המכירות הראשונות שלנו קרו בעיצומה של הנפילה. מצד אחד, יש עסקאות שהתחלנו לדבר עליהן לפני הנפילה והן לא קרו. מצד שני, רשמנו הכנסות של כמיליון דולר ברבעון הרביעי וזה מבחינתנו הישג".

יניב מספר כי המשבר יצר באופן מפתיע הזדמנויות. לדבריו, "בכיר בחברה גדולה, המייצרת סלולרים, הביע עניין במוצר, בשל הצורך לחיסכון והתייעלות. החברה שלו עורכת בדיקה כדי לבחון אם היא יכולה לייעל באמצעות המכשיר את הבדיקות למכשירי הטלפון. זאת הזדמנות שנוצרה באופן מפתיע מהמשבר".

*כחברה אתם זקוקים לעוד הון.

"לצערי, אנחנו מצויים בניסיונות לגייס הון וזה קשה. יש עניין ויש לקוחות שיש להן קרנות. אנחנו בהחלט בוחנים את האפשרות לגייס ממשקיע אסטרטגי".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!