מבחן דרכים: קוואסאקי וורסיס - הפרחח שבפנים

ה-650KLE הוא אופנוע שימושי ונוח שיודע גם ליצור כיף מוטורי ; בעקבות קיצוץ המחיר יצאנו למבחן דרכים מעודכן

זאת הייתה שעה מושלמת להיות על שני גלגלים: שמש שוקעת, אוויר צלול ומזג אוויר מושלם. גם הכביש, 431, הוא מהסוג הכי משובח שאפשר למצוא בישראל; מסלולים רחבים, אספלט בתולי ומעט מאוד תנועה. הצלע השלישית הייתה קוואסאקי KLE 650 וורסיס שהרגיש כמו הכלי הכי מתאים לסיטואציה הזאת, והנה ההסבר. 431 הוא כביש חוצה פרברים וערי שינה, כביש שמחבר נסיעה עירונית לבינעירונית, כביש שבצידו האחד האספלט המחורבן של איילון ובשני, האספלט הגרוע לא פחות של איזור מודיעין.

הוורסיס נתפר בדיוק לסביבת הנסיעה המשתנה הזאת ומתמודד איתה בקלות וביעילות. זה לא כל הסיפור כמובן: למרות ש-431 הוא כביש די ישר דווקא עליו נפלה עלי ההארה ביחס לוורסיס; הוא ידידותי ומנומס כלפי הרוכב ביום יום אבל אם רק תבקש הוא ישמח לחשוף צד אחר באופיו, מתפרחח, אולי אפילו קצת חוליגני במובן החיובי של המילה. אני אוהב את הז'אנר הזה, אוהב שב-DNA של אופנוע יש גם כמה גנים שהמטרה שלהם היא כיף מוטורי טהור ונטול חשבונות, במיוחד אם המחיר ברמת השימושיות המשמימה אך חשובה, לא גבוה מדי. אבל בואו נעצור לרגע ונתחיל בהתחלה.

קוואסאקי וורסיס

המחיר ירד? סיבה למבחן

לפני מספר שבועות הודיעה יבואנית קוואסאקי, מטרו, כי היא מוזילה מספר דגמים. מחירו של הוורסיס ירד לקצת פחות מ-61 אלף שקל, עילה מצוינת לצאת לרכיבת מבחן עדכנית. רגע לפני הסטרטר, ולמרות שלא בטוח שצריך, נוסיף כי הוורסיס הוא בעצם סוג של הכלאה בין אופנוע כביש לאופנוע דו שימושי. מאבא כביש הוא קיבל את המנוע והשילדה, מאמא שטח את מהלך המתלים הארוך ואת תנוחת הישיבה. השילוב הזה אמור לתת פתרון לאותה קבוצה גדולה של רוכבים שבעשרים השנים האחרונות רכבו על דו"שים מסיבות של נוחות גרידא אך נאלצו לשלם את מחיר יומרות השטח של האופנוע, גם אם אלה הצטמצמו לאורך השנים. קוואסאקי אמנם לא המציאה את הז'אנר, אך הוורסיס הוא בכל זאת סוג של פרשנות מקורית בתחום.

בחנייה אין הרבה הפתעות. שנתיים וחצי אחרי שהחל להימכר בישראל הוורסיס עדיין נראה עדכני ונאה. בירוק כהה או שחור הוא מכובד להפליא, אבל לטעמי דווקא הירוק-רעל של קוואסאקי, צבעו של אופנוע המבחן, הוא הצבע הנכון עבורו. הפנס הקדמי, שנראה כאילו נמס באיזה ציור של דאלי והוחזר לפס הייצור, נותר לא מובן כשהיה, שלא לומר ממש מכוער.
על המושב אני מוצא שהוורסיס לא נמוך עם גובה מושב של 84 ס"מ, וגם שלוח השעונים פרקטי אך רחוק מלהרשים בעיצובו - שעון סל"ד אנלוגי גדול, לוח דיגיטלי קטן למהירות ולמד דלק, ושורה של מנורות אזהרה. איכות ההרכבה נראית טובה אבל ההרגשה היא שהפלסטיקה יכלה להיעשות מחומרים שנראים ומרגישים קצת יוותר איכותיים. עוד חיסרון קטן אך מציק הוא שאין לוורסיס סבל. כן, נכון, לארגז יש המון חסרונות אבל גם כמה יתרונות יומיומיים שמהם אי אפשר להתעלם.

לחיצה על המתנע מעירה את שני הצילנדרים המוזרקים ומקוררי הנוזל לחיים (649 סמ"ק, 63 כ"ס ב-8000 סל"ד ו-6.2 קג"מ ב-6800 סל"ד), וממלאת את האוויר בניסור בס מחוספס וזועף. תאמינו לי, את האופנוע הזה לא הייתם מקבלים לשום תזמורת נוער. בכל אופן, אני משחרר קלאץ' ויוצא לדרך.

קוואסאקי וורסיס

מחייך בסיבובים

63 כוחות סוס כנראה לא יצליחו לעקור שום הר אבל לוורסיס הם בהחלט מספיקים. ההסבר הוא בהשטחה של עקומת המומנט עד כדי כך שבכל סל"ד מעל 2000 יש לרוכב את התחושה שלרשותו שפע של כוח. יותר מזה: הדחף ליניארי לחלוטין, ואם נתרגם את זה לעברית, אז ב-3000 סל"ד וב-8000 התחושה היא שהאופנוע מספק את אותו הדחף בלי להתעייף, בלי פיקים עצבניים וגם בלי בורות. אחת המשמעויות על הכביש היא שממש לא חייבים לשחק הרבה עם ההילוכים. ברכיבה עירונית זה די נוח, במיוחד אם מביאים בחשבון שתיבת ההילוכים של הוורסיס לא מי יודע מה נעימה לתפעול.

בתוך העיר הוורסיס לא מתקשה להתמודד עם התנועה. למרות 180 הקילוגרמים שלו הוא אינו מרגיש כבד, ויחד עם היגוי קליל וזווית צידוד טובה הוא מסתדר באופן סביר גם עם תנועה עומדת. מחוץ לעיר המצב רק משתפר: מהלך המתלים הארוך בולע את המהמורות (פעולתו של האחורי גסה, אבל הקדמי מפצה על כך), מיגון הרוח יותר מסביר וכל העסק הרמוני ומתקתק. ואז מגיע הכביש היותר מאתגר ומתברר שהשיפור יכול אפילו להשתפר: הוורסיס רק רואה את הסיבובים ומתחיל לחייך, ולא לוקח הרבה זמן ואתה מחייך אחריו. זה לא רק עניין של יכולת מרשימה כמו הנכונות שמשדר של הוורסיס להשתעשע. הברקסים אגב - שני דיסקים קדמיים חצי צפים ואחד אחורי, עובדים למופת.

והנה הגענו לשורה התחתונה. יש משהו מאוד קוסם בנוסחה שמציע הוורסיס, בשילוב של שימושיות ופאן, של קלות רכיבה ויכולת מרשימה. תוסיפו לזה את המחיר המקוצץ ותקבלו חבילה שבהחלט ראויה לתשומת לב.