לשכת השמאים במכתב דחוף לשר פרידמן: אל תחתום על רשימת השמאים המכריעים

דורשת לא לאשר את רשימת השמאים המכריעים עליהם המליצה הוועדה המייעצת, ולדחות את הסוגייה להחלטת שר המשפטים הבא

מי שביקש הוכחה נוספת ששינויים ומהפכות לעולם לא יעברו בשקט, יכול למצוא אותה בימים אלה בענף שמאות המקרקעין. השמאים סוערים ורוגשים סביב רשימת השמאים המכריעים עליהם המליצה הוועדה המייעצת לשר המשפטים. בעוד שרבים מברכים הן על תיקון 84 שהביא לענף את המעמד החדש של השמאי המכריע, והן על טיב הרשימה שנבחרה - אחרים מותחים ביקורת קשה על הנבחרת, ביקורת שבחלקה לפחות נובעת גם ממחלוקת על נחיצות המהלך כולו, וגם מאופן הבחירה.

לשכת שמאי המקרקעין, אשר נציג שלה ישב בוועדה המייעצת - סגן יו"ר הלשכה אוהד דנוס, הלכה הכי רחוק שאפשר נגד המלצות הוועדה. באמצעות בא כוחה, עו"ד אילן בומבך, פנתה במכתב חריף ומנומק לשר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, בבקשה להימנע מאישור רשימת השמאים המכריעים עליהם המליצה הוועדה.

ראיונות של רבע שעה

הטענות העיקריות אותן מעלה עו"ד בומבך הן לפגם בסמכותה הפורמאלית של הוועדה המייעצת, בכך שקיבלה החלטות, קיימה דיונים ופרסמה שורת הבהרות עוד לפני שקיבלה מינוי רשמי ב-18.12.08; הליך סינון המועמדים נעשה ללא חשיפת הקריטריונים לבחירה ואלו פורסמו רק בדיעבד, וחלקם - כך נטען - היו פגומים; וכן רשימת 44 המועמדים הסופיים לא פורסמה ברבים כמתבקש.

כך כותב עו"ד בומבך לשר: "הוועדה המייעצת פעלה במסלול דו שלבי לשם בחירת השמאים המכריעים. היא החליטה על הליך סינון ראשוני מבלי שהיא חושפת לציבור את הקריטריונים המנחים אותה. החלטה זו התקבלה, לפי מיטב ידיעת מרשתי, הרבה לפני הפרסום ברשומות (על מינויה). לאחר מכן היא החליטה לראיין 44 שמאים, וזאת היא עשתה בתוך יומיים בלבד (12-13.1.09).

"ביום 15.1.09, עוד טרם יבשה הדיו על החלטת ההמלצה של הוועדה המייעצת, פורסם לראשונה בעיתון "גלובס" כי הוועדה המייעצת בחרה 10 שמאים, וכן בחרה להמליץ על עוד 10 שמאים נוספים שימונו בהתאם לצורך או במידה שיפרוש שמאי מהעשירייה הראשונה. כמובן, שחשיפת עיתון "גלובס" נודעה לציבור עוד לפני שכבודו חתם סופית על רשימת השמאים, ועוד לפני שרשימה זו פורסמה ברשומות".

עוד טוען בומבך, כי בכל הנוגע לסוגיית פרסום השמות טרם הבחירה הסופית, פנה יו"ר לשכת השמאים, ארז כהן, אל יו"ר הוועדה המייעצת, שרית דנה, וביקש לפרסם את 44 השמות, לצורך עדכון ציבור השמאים ולצורך פנייה לציבור לשם קבלת מידע רלוונטי נוסף לגביהם, בטענה שלוועדה המייעצת אין כל אפשרות לקבלו. פנייתו לא נענתה.

בומבך כותב עוד, כי למיטב ידיעת לשכת השמאים, ההמלצות שמסרו השמאים המועמדים לוועדה לא נבדקו כלל, וחלק מחברי הוועדה המייעצת ערכו בדיקות "עצמאיות" על אותם 44 שמאים שהגיעו לשלב הסופי.

לשכת השמאים לא מסתפקת בביקורת על הליך הבחירה, ומבקרת גם את תוצאותיו: "לאחר פרסום רשימת השמאים המכריעים בעיתון "גלובס", למדה מרשתי כי 9 מתוך 10 השמאים שנבחרו הינם מאזור ת"א. השמאי הצפוני היחידי הוא אריה אריאל, המצוי בעשירייה השנייה בלבד. כמו כן, בין 20 השמאים אין כל ייצוג למגזר הערבי, למרות ששוק המקרקעין במגזר הערבי מאופיין בסוגיות שמאיות ומחירים מיוחדים". לעניין היעדר שמאי מכריע ערבי יצוין, כי בין 44 המועמדים הסופיים היו שני שמאים ערביים, עאטף עאלם ומטר עומאר, שלא נבחרו.

האזרח הקטן ישלם בגדול

בומבך ממשיך ותוקף: "מרשתי מצויה בדעה, כי התנהלות הוועדה המייעצת לקתה בחוסר שקיפות משווע, כמעט מעורר תמיהה. נדמה שהוועדה המייעצת העדיפה למהר ולהחליט (אולי בשם עקרון של יעילות), אך עשתה כן תוך "ויתור" בלתי סביר על עקרונות אחרים המאפיינים את דרך קבלת ההחלטות הראויה בנסיבות דנן, ובכלל זה התעלמה מפניות של יו"ר מרשתי, ללא כל הסבר... לפי מיטב ידיעת מרשתי, 44 המועמדים הסופיים רואיינו במשך 15 דקות לערך כ"א. נדמה כי פרק זמן זה מדבר בעד עצמו...

"ההחלטה לפרסם את השמאים המצויים בעשירייה השנייה מקוממת במיוחד, שכן שמאים אלה נהנים מיום והלאה ממעמד מיוחד של שמאים "מיוחסים" אשר איכותם נקבעה בפומבי ע"י הוועדה המייעצת, אך הם ממשיכים להיות פעילים. מי ירצה לריב עם "כמעט" שמאי מכריע? מדוע שאזרח יעדיף כעת ובשנים הבאות לפנות לשמאי שאינו מצוי בעשירייה השנייה? והרי כל אותם "כמעט" שמאים מכריעים מרוויחים כעת משני העולמות, תוך אפליה ברורה מול יתר השמאים שפנו לוועדה המייעצת ומול כלל ציבור השמאים בישראל".

למרות שתיקון 84 המדובר כבר אושר ופורסם ברשומות, בומבך לא עוצר ותוקף את עצם המהלך לשינוי מעמד השמאי המכריע: "המנגנון החדש עלול לפגוע באזרח הקטן ולסרבל הליכים. אם בעבר ניתן היה להגיע להסכמה בהליך פשוט יחסית תוך שבועות ספורים, בדרך של התדיינות בוועדת הערר, כעת כל החלטה תלויה בשמאים המכריעים. לעשרה שמאים שאמורים לטפל בפניות מכל הארץ תהיה עבודה קשה ביותר. מחד גיסא, תוצף הוועדה בפניות שעל פי ההסדר הישן לא היו בסמכותה, ומאידך גיסא, לא ניתן יהיה להגיע להכרעה בהסכמה מהירה כפי שהיתה בהסדר הישן, והחלטות יידחו חודשים רבים. מכיוון שהתחלת בנייה או השלמת עיסקה תלויה בתשלום דרישת היטל השבחה, יעדיף האזרח לשלם את השומה שנקבעה ולוותר על הערר, רק כדי לא לעכב את הבנייה או את הרישום, וכן לחסוך בעלות אנשי מקצוע ובשכר השמאי המכריע".

בומבך טוען לסיכום כי מכלול הנסיבות מלמד על מחלוקת ציבורית סביב הליך בחירת השמאים המכריעים, וכי אין בנמצא "צורך חיוני של ממש" לחתום בימים אלה על רשימת השמאים המכריעים. השר פרידמן מתבקש להימנע מחתימה על רשימת השמאים המכריעים ומפרסומה ברשומות עד אשר ימונה שר משפטים בממשלה הבאה.

בשל צנעת הפרט

יצוין, כי סגנו של ארז כהן, אוהד דנוס, הגן על הליך הבחירה נגדו יצא כהן: "הדיונים בוועדה היו ענייניים ומקצועיים, ללא פניות וללא לחץ מטעם מישהו מחברי הוועדה, וברוח טובה. ניגשו 120 מועמדים מצוינים, נערך דיון וה-20 שנבחרו היו על דעת כל חברי הוועדה, אם כי הבחירה היתה קשה. לא ברורה לי הטענה לחוסר שקיפות, שכן באתר מועצת שמאי המקרקעין מפורטים הקריטריונים והמשקולות שהוענקו לכל סעיף. שמות 44 המועמדים הסופיים לא פורסמו בשל צנעת הפרט - היו כאלה (שכירים ואחרים) שאינם מעוניינים לפרסם את שמם. מהירות הבחירה וסמיכותה לראיונות היא יתרון לטעמי, והיא סייעה לחברי הוועדה להגיע לבחירה הנכונה על סמך רושם טרי מהמועמדים".

שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, אמר ל"גלובס" בתגובה: "פנייתו של עו"ד בומבך התקבלה והיא תענה".

לכתבה קודמת בעניין מינוי השמאים המכריעים, ורקע בנושא