השופט צבי כספי: עו"ד עמוס מימון "חסר כל אמינות ועכבות מוסריות"

מימון, שהיה מנכ"ל בית הנשיא לתקופה קצרה, תבע את חברו לשעבר מילשטיין (שהיה יד-ימינו של ארקדי גאידמק) בטענה לחוב של 210 אלף שקל. לדבריו, ב-2005 מילשטיין לווה ממנו כספים אחרי שהסתבך בחובות כבדים. כן טען כי שילם סכומים רבים מכיסו ישירות לנושיו של מילשטיין. האחרון טען, באמצעות עו"ד דוד נרודצקי, כי הוא ביצע יחסי ציבור למימון שאמור היה לשלם לו 20 אלף שקל לחודש.

השניים סיכמו כי הם ייבדקו בפוליגרף, וכי אם תוצאות הבדיקה יהיו חד-משמעיות - הן בלבד יכריעו את התביעה. בכל מקרה אחר, הן יהוו רק ראיה אחת בתיק.

מילשטיין נמצא דובר אמת כשהשיב בשלילה על השאלה אם קיבל הלוואה כלשהי מעו"ד מימון, וכשהשיב בחיוב על השאלה האם קיבל כספים על חשבון שכר-הטרחה המגיע לו מעו"ד מימון.

מימון, לעומת זאת, התחמק במשך תקופה ארוכה מביצוע הבדיקה. לבסוף אישר השופט למימון, שלא כמקובל, להיבדק על-ידי בודק אחר מזה שסוכם, ומימון נמצא דובר שקר.

השופט ציין כי מימון לא יוכל לטעון כי הבודק השני עוין, מאחר שבמכתבו לבודק הוא ניסה לקבוע לו את שאלות הבדיקה "בניגוד גמור להליכי בדיקה ראויים", ואף פנה לבודק בשמו הפרטי "ולמעשה במעין כינוי חיבה לשמו הפרטי, באופן שיש בו אולי כדי להראות על היכרות בין בא-כוח התובע לבין הבודק".

מימון הגיש שתי בקשות ובהן טענות ביחס לבדיקת הפוליגרף ותקינותה. במקביל הגיש לנציבות תלונות הציבור על שופטים תלונה נגד כספי, "תוך הטחת השמצות אישיות פוגעניות וחסרות בסיס" - תלונה שנמצאה כלא מוצדקת. "השאלה מה ייעשה בתובע בגין השמצותיו כלפי בית המשפט תדון בפורומים אחרים", ציין כספי - ורמז כנראה כי יתלונן עליו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

כספי הסביר כי אם היה נדרש כעת לפסוק לפי ההסכמה הדיונית (שהפוליגרף יכריע בתביעה) - הרי שלא היתה לו מניעה לעשות כן "למרות הדעה שנוצרה לי על התובע", אולם מימון אינו מקבל כפשוטן את המסקנות.

"מאחר שעומדות בפניי החלטות לדיון בשאלות שהעלה מימון, בין שיש בהן ממש ובין שאין בהן כל ממש, ומאחר שהתובע נגלה לפניי כאדם חסר כל אמינות וחסר עכבות מוסריות, בהליך שאמנם קשור לתיק זה אך חיצוני לו ואינו נובע מבדיקת הפוליגרף (הכוונה כנראה לתלונה שהגיש מימון לנציבות - נ.ש.) - מן הראוי שאפסול עצמי מלהמשיך לדון בעניין", קבע כספי. (ת.א. 50902/07).