מי ינווט את מערכת החינוך?

יובל שטייניץ לא לבד. את הצל של ראש הממשלה לא מרגיש רק שר האוצר החדש אלא גם שר החינוך, גדעון סער, שנכנס לפני כשבועיים לתפקידו. בנימין נתניהו הוא קודם כל איש של כלכלה, כך הוא מוכר לכל, אך בחודשים האחרונים הוא גילה יותר ויותר עניין בנושא החינוך. באוגוסט האחרון הוא אף הציג תוכנית מקיפה בתחום והצהיר כי את הרפורמה שעשה בשוק ההון, הוא מתכוון ליישם גם במערכת החינוך.

"נתניהו ואנשיו נפגשו איתי כמה פעמים והתייעצו איתי", אמר לפני כחודש וחצי בשיחה עם "גלובס" פרופ' דן בן-דוד, ראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל וחבר סגל בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "התרשמתי מהרצינות ומהידע האישי של נתניהו בתחום החינוך. הוא אישית התעמק בחומר וזה משהו שהרשים אותי", אמר בן-דוד, שמחקריו אף שימשו את נתניהו בתוכנית הרפורמה שלו בחינוך. "אני מקווה שמי שיחזיק בתיק החינוך זה מישהו שיעבוד בצמוד ובהסכמה מלאה עם ראש הממשלה", הוסיף בן-דוד.

שושני חוזר

נתניהו אם כן מנווט את החינוך למקום שהוא רואה לנכון וסער נכנס למעשה לתבנית מוכנה מראש. נתניהו יודע מה הוא רוצה מתחום החינוך ולאן נושבת הרוח. לא סתם התגייס אתמול (א') ד"ר שמשון שושני חזרה לתפקיד מנכ"ל משרד החינוך. שושני, ששמו הוזכר לפני הבחירות כמועמד חיצוני לשר החינוך, היה אחד היועצים הבכירים של נתניהו בנוגע לרפורמת החינוך שיזם.

בשיחה עם "גלובס" לפני הבחירות דחה על הסף שושני אפשרות לחזור לכסא המנכ"ל ("זה דבר שלא בא בחשבון") אך ביבי כנראה לחץ עליו לקבל את התפקיד כדי לעזור ביישום הרפורמה. ממרום ניסיונו (שתי קדנציות ושלושה שרי חינוך) שושני ראה שנתניהו רציני בעניין החינוך והבין שלמרות ההצהרות, הוא חייב לחזור, אפילו בגילו המתקדם (72).

אז איפה זה משאיר את גדעון סער? עדיין לא ממש ברור. בדומה למינוי העצמי כשר-על לאסטרטגיה כלכלית, נתניהו כבר הצהיר כי יעמוד בראש קבינט חינוכי שיסלול את הדרך לשיפור ההישגים של תלמידי ישראל. בפועל, מדובר בהתווית הדרך החינוכית והכלכלית של הממשלה. סער ושטייניץ אמנם לא יהפכו לבובות בידיו של ביבי אך התמרון במשרדם לא יהיה קל. יש דרך, יש כיוון, עכשיו צריך בעיקר למלא אחר ההוראות הכלליות.

ללכת בין הטיפות

גם סער וגם שטייניץ מקורבים לנתניהו. לכן, מצד אחד, הם מחויבים לו וירצו ללכת בדרך שבה הוא מאמין. מצד שני, הם צריכים להוכיח את עצמם בתפקיד הראשון שלהם. שטייניץ, מכורח הנסיבות והמשבר הכלכלי, כבר התחיל לשחות במים העמוקים, סער עדיין מתאקלם. הוא צריך להוכיח שהוא יכול גם להוביל ולא רק להיות מובל על ידי הרפורמה המתוכננת של נתניהו.

אבל סער לא צריך לקפוץ מעל הפופיק. הוא לא צריך להראות בכוח שהוא בעל הבית בתחום החינוך כי הוא לא ממש רוצה לריב עם הבוס הגדול. לכן, סער יצטרך ללכת בין הטיפות: להצדיק את עצמו ואת מעמדו כשר החינוך אבל גם להקשיב בכובד ראש להנחיותיו של ביבי. *