האוצר: הגירעון ב-2009 יעמוד על 6% אך יפחת ל-1% עד 2014

ב-2010 יעמוד הגירעון על 5.5% ; בכך מקבל האוצר את עמדת בכירי הכלכלנים במשק, לרבות המלצת בנק ישראל, לבצע מהלך משולב שתחילתו עלייה בגירעון ואחריתו ירידה בו

יעד הגירעון ב-2009 לא יעלה על 6% וב-2010 יעמוד על 5.5%. עד 2014 יירד הגירעון באופן הדרגתי, כשהיעד שנקבע הוא 1%. כך עולה מהצעת תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, שפותח את חוק ההסדרים לשנת 2009-2010 והגיע לידי "גלובס".

הגירעון יפחת ל-1% עד 2014

על פי מתווה הגירעון לחמש השנים הקרובות, יעדי הגירעון הם: כאמור, 6% בשנת 2009 (כ-41.5 מיליארד שקל), 5.5% ב-2010, 3% ב-2011, 2% ב-2012, 1.5% ב-2013 ו-1% ב-2014. עוד קובע החוק החדש כי המטרה המרכזית של המדיניות הפיסקאלית בטווח הבינוני היא להביא את יחס החוב תוצר של ישראל אל מתחת לרמה של 60% תוצר עד המחצית השנייה של העשור הבא (סביב 2015).

בכך, מקבל האוצר את עמדת בכירי הכלכלנים במשק, לרבות המלצת בנק ישראל, לבצע מהלך משולב: להגדיל משמעותית את הגירעון בשנתיים הבאות ובמקביל לקבוע בחוק, תוואי גירעון פוחת מיד לאחר מכן לרמות המקובלות.

האוצר מנסה להעביר מסר לפיו מדינת ישראל מחויבת למשמעת פיסקאלית והחריגה הנוכחית היא תוצאה ישירה של המשבר הנוכחי. "המשבר הכלכלי הנוכחי מחייב מדיניות כלכלית נחושה וברורה שתמנע התגברות של הגירעון בטווח הבינוני", נכתב בדברי ההסבר לחוק החדש. "חשיבות החזרה המהירה לגירעונות תקציביים נמוכים מקבלת משנה תוקף לנוכח החוב הציבורי הגבוה של ישראל בהשוואה בינלאומית.

"הגירעונות הגבוהים הצפויים ב- 2009-2010 יביאו לבלימה בירידה בחוב ואף להגדלתו. מאידך, המשבר הכלכלי מצריך נקיטת צעדים תקציביים שימזערו את השפעתו השלילית וייצרו בסיס יציב לצמיחתו העתידית של המשק. לפיכך, על המדיניות התקציבית לאזן בין הצרכים התקציביים הייחודיים של המשק בטווח הקצר לבין מניעת גלישה לחוסר שליטה פיסקאלית".

הגידול בשיעור ההוצאה - 1.7%

יעד הגירעון, יחד עם יעד ההוצאה ויעד החוב הציבורי, הם שלושת הפרמטרים החשובים ביותר שקובעים את רמת האמינות והיציבות של המשק בעולם, דבר המכריע על דירוג האשראי של אותה מדינה ועל הריביות שהיא משלמת בגין גיוס החוב שמתבצע בשווקים המקומיים ובעיקר, בבינלאומיים.

עוד נודע כי שר האוצר, יובל שטייניץ, החליט להותיר את שיעור הגידול בהוצאה הציבורית על 1.7% כפי שנקבע בחוק. שיעור הגידול בהוצאה הציבורית או "יעד ההוצאה" מהווה את הפרמטר הפיסקאלי המרכזי בהחלטות על תקציב המדינה. לפיכך, היקף ההוצאה בתקציב 2009 יגדל ב-4.6 מיליארד שקל לעומת ההוצאה שנרשמה ב-2008.

מפלגת העבודה הייתה זו שדרשה הגדלה דרסטית בגידול ההוצאה לרמה של כ-2.5%. כאמור, השנה צפוי גירעון שיגיע עד ל-6% מהתמ''ג, כ-41.5 מיליארד שקל, בעיקר, עקב צניחה חדה של יותר מ-30 מיליארד שקל בהכנסות המדינה.

רוב הגירעון מגיע מ"צד ההכנסות" ועל מנת לצמצם את הגדלת הגירעון עוד יותר הוחלט לצמצם את "צד ההוצאה". בדו''ח בנק ישראל האחרון, כלכלני הבנק המליצו לאמץ את שיעור הגידול של 1.7% בטענה כי אימוץ שיעור גדול יותר "חושף את המשק לסיכונים גבוהים".

כתוצאה מכך, על האוצר לבצע קיצוץ של כ-9 מיליארד שקל בתקציב המדינה ולעמוד בגידול של 4.6 מיליארד שקל, שכן, ההתחייבויות העודפות עומדות על כ-15 מיליארד שקל ואין איך לממן אותן.