הייכשלו השניים בלתי אם נבחרו

עד שיבוא שינוי בציבור שבוחר במנהיגות, אין לשם מה לבוא בטענות למנהיגיו הנבחרים

בדיון בממשלה על התקציב, אמר שר הביטחון כי תקציב משרדו מנופח, בזבזני ולכן גם פוגע בביטחון. הוא ביקש לקצץ סעיפים תקציביים המהווים נטל כספי מיותר על מערכת הביטחון. ראש הממשלה, לאחר שהתאושש מההלם, אמר שהוא מברך את השר, ומקווה ששרים אחרים יילכו בעקבותיו. כך למשל, ביקש רה"מ מכל השרים בלי תיק לצאת מהחדר, ולמצוא לעצמם תעסוקה על חשבון מישהו אחר.

כך עושים כולם

מדובר, כמובן ב"דיווח" בדיוני. אבל למה? הרי האנשים שנבחרו לנהל את המדינה אמורים להיות אינטליגנטיים ואחראיים, אז למה תסריט כזה הוא כה מופרך? מכיוון, כמובן, שהאנשים המגיעים לממשלה אינם כאלה. כמעט לא משנה זהות האנשים, לאורך השנים רובם ככולם פעלו אותו הדבר. במערכת הבחירות דרישות לקיצוצים, בממשלה נהגו להיפך. למה? כי כך עושים כולם, ויותר קל לדרוש עוד מאשר להפעיל את המוח, שלא תמיד נודע מקום הימצאו.

כל זה נכון עשרות מונים לגבי שני השרים הבכירים, נתניהו וברק. אם יש להם יושר אינטלקטואלי, עליהם לשאול את עצמם איך זה שאחרי כל כישלונותיהם, אחרי שהציבור כבר הדיח אותם, שוב הם אלו שעתידנו ניתן בידם.

בארה"ב עשו שינוי

בארה"ב רצו שינוי. הביאו אדם שלא היה שייך לאף ממסד, שאינו קשור לכישלונות-עבר, שיכול להביא איתו מחשבה חדשה. אצלנו אין בעיה להציג אחד שנכשל, ביבי או ברק, כשינוי המיוחל. שניהם הוצגו לבוחרים כמוצר חדיש, אנשים שהשתנו. במקום שפוי היו משתיקים אותם ברעמי צחוק ובוז. כאן בחרו בהם שוב.

לכן, רבותיי "העם", נגד מי אתם זועקים? קיבלתם את מה ומי שרציתם. יש את הקהל של "ביבי, ביבי, ביבי", ויש את הקהל של "ברק הכי מתאים להיות שר הביטחון". שני הקהלים הללו, שהם רוב הציבור, אחראים לתוהו ובוהו בתקציב, בהתנהלות, בהנהגת המדינה.

נמאס לשמוע אותם זועקים מרה, לאחר שבמו ידיהם הביאו עלינו את שני האישים "המשתנים", וכנראה יעשו זאת שוב בבחירות הבאות. השינוי המיוחל צריך להתרחש, לכן, לא במנהיגות - אלא בציבור שבוחר אותה. כל עוד זה לא יקרה, אין לנו מה לבוא בטענות אל האנשים שנבחרו ע"י ציבור כזה. *