שלושה מאיצים בדולר

בתנועת היחלשות השקל ירשמו גלים הפוכים ואף מעצורים, אבל היעד ברור ונגיע אליו

בשבועיים שחלפו נרשמו בשוק המט"ח בישראל מהלכים שיזמו גופים זרים ומטרתם החזרת השקל למסלול ההתחזקות שלו בשנים 2007-8. המקומיים, מצידם, מיהרו לזנק על הרכבת בטרם תאיץ ותשאיר אותם מאחור, כפי שקרה ברוב גלי התחזקות השקל בסיבוב הקודם, שמהם נהנו בעיקר הזרים.

בשבוע שעבר כתבתי שמהלכים אלו קיבלו עידוד משני דברים: הראשון, ההערכה שבנק ישראל יצמצם או יפסיק את רכישות המט"ח, והשני - ציפיה להתחזקות המטבע האירופי ושבירת רמה טכנית חשובה - 1.37 דולר לאירו, שהחזיקה מעמד בסיבוב ההתחזקות הקודם.

נכון לכתיבת שורות אלה, שני הדברים לא קרו, ואני מעריך שהתחזקות הדולר כנגד השקל תצבור השבוע תאוצה.

בנוסף לנתוני מקרו חלשים בגוש האירו, שהחזירו את הדולר למגמת התחזקות בסוף השבוע ולקבלת החותמת הרשמית לכניסת המשק הישראלי למיתון בהודעת הלמ"ס מאתמול, יש שלושה גורמים המחזקים את הערכתי זו.

  1. דברי הנגיד

    בפסגת שוק ההון של גלובס, שהתקיימה ביום רביעי שעבר, הצהיר סטנלי פישר שבנק ישראל רכש וימשיך לרכוש מט"ח על מנת לגרום לפיחות שיסייע לייצוא הישראלי המהווה 45% מהתמ"ג. לא עוד רזרבות לתקופת משבר, לא עוד סחור סחור. ישר ולעניין.

    יש בידי פישר כלים נוספים שבהם הוא יכול להשתמש לעת צרה. יש גם טקטיקות שונות שבהן הוא יכול לנקוט במסגרת אותם הכלים שבהם הוא משתמש כיום. נכון לעכשיו הוא ממשיך באותה מדיניות ולא מתרשם מגלי מכירות שקוטעים מדי פעם את מהלכו הרציף של הפיחות.

    כבר הבעתי לא אחת את דעתי כי גלים אלו אפילו משרתים את מטרותיו שכן הם מונעים פאניקה והתפרצות אינפלציה. הכל במסגרת כללי המשחק אותם הוא קבע לעצמו.

    בין הגורמים המשפיעים בסביבתו של פישר נמצא מנכ"ל האוצר לשעבר וכיום יו"ר הוועדה המייעצת של בנק ישראל - אהרון פוגל. בראיון שנערך עימו באחרונה הביע פוגל עמדה שאינה משתמעת לשתי פנים לגבי תפקידו של בנק ישראל בזירת המט"ח. משפט המפתח היה: "הצעד החשוב ביותר שחייב להשלים את פעילות הממשלה הוא לשכנע את הציבור שפניו של שער החליפין כלפי מעלה. ישנן דרכים לעשות זאת ואין זה המקום לפרטן".

    רמז יותר ברור מזה כבר לא נקבל ומן הראוי שהכל - ציבור המשקיעים, יועצי השקעות, אנליסטים ומנהלי בתי השקעות, ייקחו זאת היטב לתשומת ליבם.

  2. ביקור חברות הדירוג

    בימים אלו מבקרים נציגים מטעם שלוש חברות הדירוג המובילות S&P, מודי'ס ופיץ' בישראל. הגדלת יעד הגירעון, פריצת מסגרת התקציב והגדלת נטל החוב הלאומי ביחס לתוצר אינם מבשרים טובות למשק הישראלי מבחינת אמות המידה שלפיהן פוסקות חברות הדירוג את דיני הכלכלות שהן מדרגות.

    ראשי האוצר ובנק ישראל יעשו ככל שבידיהן על מנת לשכנע את נציגי חברות הדירוג שלא להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל, אולם לנוכח המשבר העולמי קיים חשש לא מבוטל כי בסופו של דבר יוחלט על הורדת דירוג.

    לגבי שוק המט"ח ההשלכה ברורה - גורם נוסף וכבד משקל לפיחות.


  3. העלאת ישראל לדרגת מדינה מפותחת במדד MSCI

    מדד MSCI - מורגן סטנלי קפיטל אינטרנשיונל - מאגד כ-1500 מניות משווקים בכל העולם. הוא משמש כמדד מוביל בשיקולי השקעה של מרבית בתי ההשקעות המובילים בעולם.

    כמדינה מתפתחת היוותה ישראל שוק אטרקטיבי למדי ומספר חברות ישראליות היוו חלק ממדד זה וזכו עקב כך להשקעות זרות בהיקפים משמעותיים. לאחרונה התבשרנו כי נשקלת האפשרות לשינוי הסטאטוס של מדינת ישראל ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת.

    העלאת מדינת ישראל ממעמד מדינה מתפתחת למדינה מפותחת עלול, למרבה האירוניה, לצמצם משמעותית את היקף ההשקעה במניות ישראליות ותגרום ליציאת כסף זר משוק ההון המקומי.

    לא ארחיב בנושא זה, רק ארמוז שבניגוד לפתגם הנודע, במקרה זה כנראה שעדיף להיות ראש לשועלים (המדינות המתפתחות במקרה זה) מאשר זנב לאריות (המדינות המפותחות).

אני סבור שהמסקנה ברורה: הכיוון ברור, הדרך עלולה להימשך זמן רב, ועשויים בדרך להתרומם גלים בכיוון ההפוך ואף מעצורים, במיוחד אם האירו ישוב ויתחזק, אולם בסופו של התהליך אני סבור שבנק ישראל ישיג את מטרתו - החלשת השקל.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס, אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע - בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר", תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי - להיטקבק!

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.