גלישה מהירה וחזיתית

ההצלחה של בזק במהלך היא בעיקר שיווקית, מכיוון שהיא הצליחה לנכס לעצמה את התדמית שרצתה כמי שמובילה את שוק האינטרנט בישראל לסטנדרטים חדשים. גם מתחרותיה מפרגנות על המהלך.

העובדה שהיא לא מעלה מחירים ומאפשרת באותו מחיר של 5 ו-8 מגה-ביט את קצבי ה-10 וה-15 מגה-ביט, בתוספת הגברת המהירות בערוץ העולה ל-20% כסטנדרט, במקום ה-10% שנהגה לספק עד היום - הן הנקודות המעניינות במהלך.

אין מפת דרכים

אך אליה וקוץ בה. אמנם, בזק קבעה סטנדרטים חדשים, אך אותנו כצרכנים זה לא מספק. הקצבים שבזק מספקת הם חדשות ישנות במרבית מדינות המערב, והפיגור שלנו בהשקעות בתשתיות תקשורת הוא עדיין רעה חולה.

אין מפת דרכים לסיבים אופטיים עד לבית הלקוח בישראל, כפי שקורה במדינות העולם המתקדם - ונדמה שלאיש זה לא אכפת. משרד התקשורת אינו חש צורך לשרטט מפה כזאת, והכישלון הזה עוד יהדהד שנים רבות בעתיד.

אצלנו נוהגים לומר שאין ביקוש למהירויות הגבוהות. תמיד יש מי שיבוא וישאל מדוע צריך 20 מגה-ביט? הרי אפשר להסתפק ב-2.5 מגה-ביט כמו היום. ובכן, זו טעות שנוצרה מכך שאין אינטרס לבזק, ל-HOT, וודאי שלספקיות האינטרנט, לשדרג את המהירויות עבור הצרכנים. השקעה בתשתיות תגביר את התחרות, אז למי זה טוב? עדיפה הנינוחות המסמאת ששרויה בקונצנזוס. למה להפריע ולהטריד בצורך להרחיב את רוחב הפס?

השאלה מדוע להגדיל מהירויות ללקוח דומה לשאלה מדוע לשדרג את המחשב או מדוע להוסיף כבישים ורכבות. כמויות מידע שגדלות באופן אקספוננציאלי, הן אלה שמכתיבות את הצורך.

אך לפני שבוחנים את אפקטיביות המהלך של בזק (וגם של HOT שאף היא משדרגת באיחור את הרשת שלה) ראוי לבחון נושא נוסף הקשור במבנה הרגולציה הקיים בישראל.

בזק ו-HOT לא מדברות על כך עדיין בגלוי, אך השדרוגים שהן מבצעות מאוימים על-ידי ספקיות האינטרנט. זה לא סוד שספקיות האינטרנט בישראל הן יצור כלאיים, תופעה שאין דומה לה כמעט בעולם. ככל שעוברים לרשתות תקשורת חדשות וככל שהטכנולוגיה מתפתחת, נדמה שהן יותר מזיקות לפיתוח השוק מאשר לקידומו. בזק ו-HOT יכולות להגדיל את המהירויות שלהן כמה שירצו, בסופו של דבר מי ששולטות על הברז ללקוח הן ספקיות האינטרנט.

זו הסיבה שאף אחת מהספקיות לא שמחה על המהלך של בזק, להפך. היחידה שהתלהבה ורצה להתחבק עם בזק היא פרטנר, ספקית אינטרנט חדשה (ISP) שצריכה להוכיח שהיא מביאה בשורה חדשה ללקוחות הן מבחינת תוכן והן מבחינת מהירות.

בזק בינלאומי, החברה-הבת של בזק, נאלצה ליישר קו עם פרטנר והודיעה מיד על מחירי חבילות זהים לחבילות של פרטנר ב-10 וב-15 מגה-ביט. אך המהלך של בזק ושל HOT מרע את מצבן של ספקיות האינטרנט מכמה סיבות: ראשית, הן חייבות להגדיל את התמסורות לבזק בגלל הגידול בקצבים, וזה לא עניין של מה בכך. בזק היא ספקית התשתיות המרכזית בישראל וכל הספקיות משתמשות בתשתיות שלה לצורך חיבור הרשתות. התשתיות של HOT מבחינת התמסורות אינן בנות-תחרות לבזק, שבין היתר מאלצת את הספקיות להשתמש בתשתיות שלה לצורך החיבור.

כך שבזק היא הולכת להרוויח מהמהלך גם מגידול בהכנסה מתמסורות. חישוב גס של מחירי התמסורות של בזק שנעשה על-ידי בכיר מאחת מהספקיות העלה כי הן יצטרכו להשקיע 5-10 מיליון שקל בשנה כדי להתמודד עם המהלך של בזק ושל HOT.

איום על הספקיות

היום, החיבור נעשה בתמסורות בנפחים של ג'יגות. לא ירחק היום, והן יצטרכו לעבור לתמסורות בנפחים של טרות. בנוסף, הן לא רוכשות רק את הצינור בתשלום חודשי, אלא הן צריכות לשלם מידי חודש עבור החיבור לנתבים של בזק.

סיבה שנייה שבעטיה המהלך מרע את מצב ספקיות האינטרנט היא שהן יהיו חייבות להגדיל את החיבור לחו"ל ולרכוש יותר קווים - וגם זו הוצאה לא קטנה. על כל זה צריך להוסיף את הכניסה של פרטנר לשוק. החברה מעוניינת לנגוס נתח משמעותי בתחום האינטרנט ומנצלת את ההזדמנות כדי להוריד מחירים ולבסס את מעמדה כחברה חדשנית.

השאלה המתבקשת היא אם קיימת באמת סכנה שהספקיות יפריעו להגדלת הקצב. שאלות קיומן של הספקיות ועתידן יעלו לדיון בעתיד הקרוב. הדבר תלוי בשינויים שיבוצעו בשוק התקשורת ובמיזוגים שיכולים להתרחש, אך לא מן הנמנע ששוק ה-ISP ייעלם ונקבל את השירותים ישירות מהחברות הגדולות ללא צורך בתיווכן של הספקיות. אם זה טוב או לא, זו שאלה אחרת שתצטרך להיבחן לעומק.

לפני כן, צריך לזכור שכל עוד בזק בינלאומי היא חברה-בת של בזק, היא תאיים על יתר הספקיות שיחויבו ליישר איתה קו. בזק בינלאומי היא הסמן הימני לשוק ה-ISP, לכן 012 סמייל ו-013 נטוויז'ן יהיו חייבות להתחרות בה עד כלות אם הן חפצות חיים.