כסף? זה בכלל מאבק על אגו

בעלי הקבוצות בפורמולה 1 מאיימים לפרוש ולהקים סבב עצמאי. בשלב ראשון הם יסתפקו בראשו של נשיא התאחדות הספורט המוטורי מקס מוסלי, האיש שמשגע אותם כבר 17 שנה עם רגולציות דרקוניות וקנסות בגובה עשרות מיליוני דולר

הרעש מהמנועים היה רגיל, היציעים היו מפוצצים ב-120 אלף איש. בסוף המרוץ חגגו כרגיל על הפודיום עם התזת בקבוקי השמפניה. אבל הכל למראית עין. בעצם לא היה שום דבר רגיל. המרוץ ביום ראשון על המסלול האגדי בסילברסטון שבבריטניה היה בעיקר עצוב. יותר מדי התפתחויות בחדרי חדרים ועל שולחנים הדיונים מאיימים לקרוע את אחד המותגים החזקים ביותר בספורט העולמי. איך הגיע סבב הפורמולה 1 למצב של כאוס כזה? בעיקר בגלל מאבקי כוח ושליטה.

תקציר מהיר של הפרקים הקודמים: המאבק האדיר בחודשים האחרונים בין התאחדות הספורט המוטורי (FIA) לבין ארגון בעלי הקבוצות בפורמולה 1 (FOTA), התגבר בשבועות האחרונים וקיבל תפנית דרמטית בשבוע האחרון. שמונה הקבוצות, בראשם היצרן החזק בפורמולה 1 פרארי, ועמו מקלארן, רנו, טויוטה, ב.מ.וו, רד בול, טורו רוסו ובראון GP, ניצלו את פקיעת תוקפו של ההסכם הקודם בין הצדדים - 'הסכם הקונקורד' - והודיעו על פרישה מסבב הפורמולה 1 והקמת סבב חדש משלהן. כרגע מדובר יותר באיום, אך לראשונה נראה כי לאור המבוי הסתום בין הצדדים תסריט שכזה בהחלט יכול להתממש.

המטרה: להעיף את הרודן

לכאורה שורש המחלוקת הוא סוגיית תקציב פיתוח הרכב אותו ביקש נשיא ה-FIA מקס מוסלי להגביל ל-40 מיליון ליש"ט לעונה החל מהשנה הבאה. בעיקר כדי להתאים את התקציב למציאות הכלכלית הנוכחית. הקבוצות מצידן מתנגדות לקיצוץ. אך כל זה הוא רק התירוץ. מתחת לפני השטח הסיפור מורכב וטומן בחובו מאבקי אגו ופוליטיקה אין סופית על הזכות להיות הכוח החזק והמוביל בפורמולה 1. הקבוצות רוצות שידן תהיה על העליונה. הן מאסו בשלטון הרודנות של מוסלי (ואף אחד אינו שוכח את פרשיית האורגיה הנאצית שלו מאשתקד). מבחינתם אין שום סיבה הגיונית שאדם אחד יהיה חזק יותר מכל יצרני הרכב החזקים בעולם גם יחד. ראשי הקבוצות דורשים להשוות את התנאים וההטבות שלהם עם בעלי הזכויות של הפורמולה 1, או לפחות לקבל נתח רב יותר בעוגת ההכנסות. קשה לבוא אליהם בטענות, כשמדובר בענף שמגלגל הכנסות של 4 מיליארד דולר בעונה, בעוד שרווחיהם מהתחרות נאמדים בכמה עשרות מיליונים בלבד. הם גם דורשים גמישות ויציבות רבים יותר בתקנות ובהגבלות הרגולטוריות. אבל מעל הכל רצונם הוא לסדוק את השלטון המונופוליסטי של בעלי המאה, מוסלי וברני אקלסטון.

ברמת המקרו זה גבה כבר מחיר יקר למשל בדמות הפסד השוק האמריקני, שוויתר על השתתפות בתחרות היקרה; ברמת המיקרו מדובר על אוהדים מן המניין שמוותרים על העונג מסיבות כלכליות ופוקדים פחות ופחות את המסלולים. את המלחמה מובילה פרארי שמנצלת את שמה ומיתוגה בפורמולה 1. ניצחון ראשון במערכה מבחינתן יהיה להתיש את מוסלי עד כדי כך שיחליט שלא יתמודד באוקטובר הקרוב לנשיאות ה-FIA ויפרוש אחרי 17 שנה בתפקיד ו-4 קדנציות. כמה משמעותי יכול להיות סילוקו של מקס מוסלי עבור הקבוצות? אפשר לנסות אולי להשתמש באנלוגיה פשוטה: תחשבו על זה שב-NBA מצליחים בעלי הקבוצות בליגה לסלק את דייויד סטרן.

זה לא יהיה פשוט כשמולם עומד איש ממולח מאין כמותו, שמתמודד במקביל גם עם מותו הטרגי של בנו. התעקשותו של מוסלי בן ה-69 להשאיר את הכוח בידי ה-FIA מעוררת הערצה, אך אופיו הבלתי מתפשר מקשה על הצדדים להגיע להסדר. בכל פעם שמגיע איום חדש, מוסלי שולף איום נגדי לא פחות מרתיע. כך למשל, אחרי שהצהיר כי הפורמולה 1 יכולה להסתדר ללא פרארי, החליף השבוע טקטיקה והודיע כי יטיל קנס של 100 מיליון דולר בגין הפרת חוזה על היצרן האיטלקי במידה וזה יממש את איומו לפרוש מהסבב.

בתפקיד הבורר: אקלסטון

איש המפתח בסיפור הוא הבוס של הפורמולה 1 ובפועל האיש החזק בענף - ברני אקלסטון. בשבועות האחרונים הוא הפך לסוג של בורר ונשבע כי יעשה כל שיכולתו למצוא פתרון ולהוביל את הצדדים לעמק השווה. מה קרה שאקלסטון האדיש התעורר לפתע? הטריגר הגיע רק אחרי שהכאוס איים ממשית בפגיעה בכיסו של המיליארדר. בעלי מסלולים, ספונסרים, ערוצי הטלוויזיה ואפילו דעת הקהל נוטים לבחור בצד של הקבוצות במאבק ולא יהססו ללכת אחריהן לליגה נפרדת.

המכה הקשה ביותר הגיעה מנסיכות מונקו, שם מתקיים הגראנד פרי היוקרתי והחשוב בסבב, כשהנסיך אלברט רמז כי הנסיכות תלך עם פרארי באשר זו תפנה. גם רשת ה-BBC הודיעה כי תשקול את המשך קיומו של החוזה בסך 250 מיליון דולר לחמש שנים שנחתם עם אקלסטון.

איך זה ייגמר? ההנחה היא שהקבוצות ומוסלי יאבקו ראש בראש עד שמישהו מהם יניף דגל לבן. ההנחה היא שבסופו של דבר בעונה הבאה עדיין נראה את הקבוצות המורדות מתחרות תחת המותג פורמולה 1. השאלה היחידה שנותרה בשלב זה פתוחה היא זהותם של בעלי המאה ובעלי הדעה בעונה החדשה.