לידיעת כי"ל: היפנים חתמו על חוזה אשלג במחיר 700 ד' לטון

החוזה נחתם עם תאגיד ייצוא האשלג בקנדה, קנפוטקס, במחיר הנמוך ב-200 דולר לטון מהחוזה אשתקד ■ לימור גרובר, מנהל מחקר Sell-Side בפסגות: "המחיר הגיוני"

היפנים חתמו על חוזה לייבוא אשלג במחיר 700 דולר לטון, כך מדווחת הבוקר (ד') סוכנות הידיעות "רויטרס". החוזה נחתם עם תאגיד ייצוא האשלג בקנדה, קנפוטקס, במחיר הנמוך ב-200 דולר לטון מהחוזה אשתקד. התאגיד מאגד בתוכו את יצרניות הדשנים הקנדיות, ובכללן הענקית פוטאש - בעלת המניות השנייה בגודלה בכימיקלים לישראל (11.4% בשרשור), ויצרנית האשלג הגדולה בעולם.

כידוע, יצרניות האשלג ברחבי העולם (ובכללם, כי"ל הישראלית) ממתינות לסגירת החוזים השנתיים במזרח הרחוק, לרבות חוזי הייבוא עם מדינות כדוגמת סין והודו. החוזה שנחתם עם ממשלת יפן מתייחס למחצית השנייה של 2009.

בעוד שמדובר במחיר הנמוך מרמות המחירים לפיהם נחתמו החוזים אשתקד, על רקע נסיקת מחירי הסחורות (ולפיכך, היכולת המשופרת של החקלאים לרכוש דשנים במחירים גבוהים יותר), אך עדיין מדובר במחירים הגבוהים מרמת התמחור של חוזי אשלג שהייתה נהוגה לאחרונה באירופה, מציינת סוכנות הידיעות.

האשלג מהווה יסוד חשוב בדישון קרקעות המשמשות לגידול יבולים ומחיריו נותרו גבוהים גם כשרמות הביקוש לו צללו מטה, על רקע מדיניות מכוונת של יצרניות האשלג ברחבי העולם, מדיניות מוטת מחיר על-פני כמות. אף על-פי כן, ניכרו סימנים ראשונים של ירידות מחירים בשבועות האחרונים: כך למשל, K+S הגרמנית צוטטה כמי שלדבריה "מחירי האשלג אינם 'בני-קיימא', בהתחשב בתנאי השוק הנוכחיים".

K+S חתכה את מחיר האשלגן הכלורי המגורען , דשן מינרלי מתמצית אשלג ממחצבים, ל-435 אירו לטון (609 דולר) מ-555 אירו (777 דולר) קודם לכן. בסוף השבוע פוטאש פירסמה אזהרת רווח לרבעון השני, כשהורידה את תחזית הרווח למניה ברבעון השני ל-70 סנט למניה לעומת תחזית קודמת לטווח של 1.1 ל-1.5 דולר למניה.

"ל-K+S יש אינטרס להוריד מחירים"

■ לימור גרובר, אלו חדשות טובות?

"אני לא חושבת שזה לא חדשות טובות ולא חדשות רעות", אומרת היום מנהלת מחקר Sell-Side בבית ההשקעות פסגות ל"גלובס". "זה חדשות נייטרליות. היפנים מהווים לקוח קטן יותר - והמדינה זניחה ביחס לביקוש מסין, מהודו ומברזיל. זה לא שוק שקובע מחיר. המחיר הוא די הגיוני, בהתחשב ש-BPC, התאגיד המקביל ברוסיה, הורידו את המחיר לברזיל ולאסיה ל-750-735 דולר, כחודשיים".

■ אנחנו רואים מחירים נמוכים יותר בהם נקבה K+S.

"אשלג קיים גם לשימוש תעשייתי, שהוא תמיד זול יותר מהאשלג לחקלאות, אך זו לא רוב הכמות הנמכרת, למרות שהנתח שלה משמעותי יותר בימים אלו, בגלל שאין מכירות לחקלאים".

השוק היפני, מעריכה גרובר, מהווה אחוזים בודדים ("כ-3%") בלבד משוק שמגלגל, במקרה הטוב, גם 55 מיליון טון בשנה. "יפן הוא שוק זניח שלא ממש קובע מה יקרה". כך למשל, במחצית השנה הראשונה אומנם נחתמו חוזים ב-900 דולר לטון, מהלך שלא הייתה לא השפעה ארוכת-טווח.

גרובר מסבה את תשומת הלב לעובדה של-K+S הגרמנית יש במידה מסוימת אינטרס להראות שהמחירים ירדו, כי "אם הם מורידים את היקפי העבודה, הם יוכלו לקבל פיצוי מהממשלה".

מנהלת המחקר נוקבת בכמה סיבות לדאגה בכל הנוגע לחוזים שייחתמו עם הסינים וההודים: "עכשיו יש עונת גשמי המונסון בהודו, כך שקיים חשש שתהיה ירידה בשטחי הזריעה. בסין כבר ראינו ירידה בביקושים מקרב הלקוחות (חקלאים או יצרני דשנים מורכבים). הם קנו המון ב-2007, ויש להם מספיק מלאים לרמת הביקושים של היום. להודים יש פחות, אבל הם רואים את הסינים, והם חושבים שהם יכולים לשתף פעולה כדי ללחוץ את המחירים מטה". במצד שני, החקלאים בברזיל כבר צריכים להצטייד בדשנים לקראת עונת הזריעה שמתחילה באזור ספטבר.

"כרגע ברור לכולם שהמחיר לא יישאר במחירו משנה שעברה", היא אומרת. אשתקד, נזכיר, נסגרו החוזים על 575 דולר בסין (ללא הובלה) ו-625 דולר בהודו (במונחי CIF - כולל הובלה וביטוח, א"ו). "הם תמיד משלמים פחות ממה שמשלמים בשאר העולם. השאלה עכשיו היא בכמה המחיר ירד; אם נראה ירידה של עד 100 דולר, אני חושבת שזה כרגע נמצא בתוך הציפיות. ירידה יותר משמעותית תהיה פחות טובה מבחינת התגובה של השוק".

■ מה לגבי הדיבורים שאפשר גם להימנע מדישון במשך עונה או שנה אחת?

"אפשר לוותר על דישון במשך שנה - זה נכון לגבי אשלג, קצת לגבי פוספט (זרחה), אך לא לגבי חנקן", סבורה גרובר. "אם אתה מדשן אופטימלית, אתה יכול לדלג על שנה. יצרניות הדשנים תמיד אמרו ששנה לאחר שנה ללא דישון החקלאים כבר ירגישו את זה בתפוקות - אך בזמן האחרון שומעים מחברות חקלאיות שונות, כי ייתכן וניתן לא לדשן יותר משנה. השאלה היא כמה אפשר כדי לא לקבל משבר בהיצע. בסך הכל אנחנו רואים שלמרות שדהיה דישון נמוך בשמך שתי עונות כבר אנחנו עדיין רואים שהתפוקות עדיין בסדר".