קמה, יפו, קמה

בשנים האחרונות השקיעה עיריית ת"א כמיליארד שקל בפיתוח יפו. הרבה מאוד כסף, שעשוי לייצר הרבה מאוד כסף, אם יפו תמריא אל רקיע היהלומים האורבני שעליו חולמים קברניטי העירייה. גלעד פלד - מנכ"ל המשלמה, הגוף שאחראי לשיקומה של יפו, מדבר בראיון ל"גלובס" על כוחה של התרבות בעיר כפלטפורמה למימוש החלום

מוצאי שבת, כיכר השעון ביפו. עשרות מכוניות בשורה, חלקן עוצרות ליד מאפיית אבולעפיה, חלקן מחפשות מוצא אל הים. זו הכניסה, מצפון לדרום, אל העיר הוותיקה, פה נגמרת תל-אביב ומתחילה יפו, והמעבר הזה, לכאורה משכונה לשכונה, לאורך אותו חוף ים תיכון, תמיד היה מעבר שאי אפשר להכחיש אותו. מהעיר הגדולה, אל עיר הלוויין שסופחה לה.

הקיץ הזה עומד בסימן חגיגות המאה לעיר תל-אביב וחלק מהמאמץ הגדול מושקע בנסיון לצמצם את הרווח שבין "תל-אביב" ל"יפו". להפוך את שם העיר תל-אביב-יפו למקשה אחת, ללא מקף מחבר.

לא פשוט לעשות את המעבר הזה. האוכלוסיה ביפו מהווה 10% מהעיר תל-אביב-יפו ובסך הכל הושקעו ביפו בשנים האחרונות, בכל תחומי העשייה השונים (חינוך, רווחה, תשתיות פיזיות, תרבות) כמיליארד שקל. הרבה מאוד כסף, שעשוי לייצר הרבה מאוד כסף, אם יפו באמת תמריא אל רקיע היהלומים האורבני שעליו חולמים קברניטי העירייה ורון חולדאי, בראשם.

יש ליפו פוטנציאל אדיר, את זה יודעים ואומרים כבר עשר שנים, אבל עכשיו כבר רואים את האור שבקצה שוק הפשפשים.

מחזקים את הדייגים

את מבצע שיקומה וטיפוחה של יפו מובילים מבניין המשלמה, שנמצא דווקא על גבול יפו בת-ים - בניין ענק שנישא אל מול הים התיכון הרחב והפתוח. משם מבוצע, בשנים האחרונות (ובשנה האחרונה ביתר עוצמה) מבצע שיקומה של יפו וצמצום הפערים שבין העיר הגדולה לבין האחות הדחויה.

גלעד פלד, מנכ"ל המשלמה, מסביר: "אנחנו רוצים לנצל את הנמל של יפו כעוגן אסטרטגי, לכן אנחנו מחזקים את הדייגים. בכוונתנו לפתוח שוק דגים, לבצע חפירה מחודשת. התכנון האדריכלי משמר את ההיסטוריה של המקום, הסטוריה טורקית-בריטית ואירועי התרבות עוזרים לנו להביא את הקהל וליצור התעניינות".

*אז התרבות היא מכשיר, בעצם.

"ללא ספק. מכשיר מצוין. יש לנו פרויקטים כמו תיאטרון גשר, התיאטרון הערבי-עברי, תיאטרון הסמטה ומרכז מנדל בשדרות ירושלים, שנותן במה ומקום ליוצרים אלטרנטיביים בשולי האמנות הישראלית. יש פה את 'מיומנה' ואת 'נא לגעת' - תיאטרון-מסעדה-בית קפה שמופעל בידי חירשים-עיוורים. יש אינסוף פרויקטים שדורשים המון השקעה, ואנחנו מוכנים לה".

עסקים מוטי תיירות

נמל יפו, אחד מהסמלים העתיקים והמרשימים של ארץ ישראל הישנה והטובה, נרכש בסכום כולל של כ-10 מיליון דולר ממנהל מקרקעי ישראל בשנת 2006. עלות העבודות בנמל מוערכות ביותר מ-80 מיליון שקל. עלות שיקום והקמת פרויקט מדרון יפו עלה כ-70 מיליון שקל. "אי אפשר לומר שרון חולדאי ואנשיו חוסכים כסף במפעל השיקום הזה", אומרת שרון בנד חברוני, מנהלת תכנון, תיאום ושיווק במשלמה ליפו.

וזה לא הכל. עלות שיקום הכניסה ליפו, כשמגיעים אליה מתל-אביב, מצפון לדרום - כלומר, כיכר השעון, שוק הפשפשים והרחובות ההיסטוריים הסמוכים, נאמדת ב-100 מיליון שקל שהושקעו במהלך 10 השנים האחרונות.

בשבועות האחרונים אפשר לראות ולחוות מקרוב את השינוי הדרמטי. לאורך חודשי הקיץ, מתקיים בשוק הפשפשים מדי חמישי אירוע המוני וצבעוני העונה לשם "פשפשוק". בשנת 2008 ביקרו בו כ-250 אלף מבקרים. כתוצאה מהפקת הפשפשוק ושאר הפעילויות שבוצעו לקידום השוק, נפתחו בשנתיים האחרונות עשרות עסקים מוטי תיירות באזור שוק הפשפשים.

בנוסף, במכללה האקדמית הושקעו סה"כ כ-140 מיליון שקל בשיתוף עם ות"ת ותרומות, כדי להביא למקום סטודנטים צעירים.

בנד-חברוני: "כדי ששוק הפשפשים יהיה נקי, נדרש המון כסף לפינוי זבל ולניקוי הרחובות, אבל התגובה של השטח מדהימה. מעניין לראות איך מגיב הרחוב. בניין הקישלה נמכר בסכום פי 7 מכפי שהוערך. מקומות כמו 'פועה' 'שרקולטרי', 'קפה יפו' עובדים מצוין. גלריות חדשות נפתחו. אנשים חושבים שצריך רק לסבסד והכל יהיה בסדר, אבל האמת היא שונה. הדברים קורים כשאתה נותן את התשתית".

פלד אומר שמרגישים כבר זרימה של אנשים חדשים ליפו. "הם באים לצורך עשייה תרבותית ויצירתית. עשייה לא ממסדית, אבל גועשת. השוק הפרטי מגיב לתהליכים של שיקום ושיפוץ. רחוב חנינא בן דוסא יצר מתחם של מקבצים, גלריות, סצנה של שוק. יש פה עסקים שמקדמים את השוק ומקבלים מאיתנו תמיכה. היום שוק הפשפשים חי ופעיל בערב, פעם זה היה אזור מת".

*יפו, במקור, היתה עיר מושכת מאוד.

"ברור. אנחנו מנסים להחזיר את הזוהר לעיר הזו. "יפו הוזנחה קשות במשך שנים, ועכשיו אנחנו פועלים באלף חזיתות. זו פעילות מגוונת שכוללת תברואה, ניקיון, קליטת עלייה, חינוך, רווחה, והרבה תרבות. פרויקטים כמו המכללה האקדמית או נמל יפו הם מאוד כבדים. ברמת החזון, רצינו להרים את כל האזור".

*השוק הפרטי עזר לכם?

פלד: "משפחת אייזנברג ויתרה על זכויותיה במתחם דרומית לבלומפילד, לטובת הקמת המכללה האקדמית תל-אביב. זה שטח ששווה המון כסף, והוא מאכלס כיום את המכללה, שכבר כיום לומדים בה 2,000 סטודנטים. המכללה מעורבת, כמו בכל בית ספר ביפו, יש בה סטודנטים שמלמדים תמורת מלגה, יש ערבים, יהודים, וזה עושה טוב. באים סטודנטים, שוכרים דירות ביפו, אוכלים ביפו, משקיעים כסף בעיר והופכים לחלק ממנה".

*מהו תקציב ההשקעה בתרבות בלבד ביפו?

"לפחות 100 מיליון שקל בשנה".

*והכסף הזה, מאיפה?

"ברובו מעיריית תל-אביב יפו, חלקו ממנהל מקרקעי ישראל ויש עוד תורמים. רק בשיקום הנמל של יפו הושקעו 130 מיליון שקל, מתוך הבנה שכל עוד הנמל עבד, יפו פרחה. ככה זה היה כל השנים".

*אין סכנה שהפיתוח המואץ הזה ימחק את הזהות של יפו?

פלד: "ממש לא. החזון הוא לסגור את הפערים בין תל-אביב ליפו, אבל בלי למחוק זהות. צריך להבין שכדי להצליח, חייבים להשקיע פי 2 יותר כסף בכל תלמיד. הצלחה של החינוך ביפו תביא לשגשוג כלכלי בעתיד. זה ברור. זה היה כך גם במקומות אחרים בעולם".

בנד חברוני: "הקסם של יפו נובע משילוב אוכלוסיות. יש כאן מיזוג של קהילות ועדות, שיתוף ערבי יהודי. מעבר לתרומת העירייה, משפחת דנקנר עוזרת בתרומות, יש חבר נאמנים ולכולם מאוד חשוב להרים את העיר. ככל שנזרים יותר משאבים ותשומת לב לפעילות תרבותית, ככה השטח יגיב לזה בתחומים אחרים".

פלד: "הנמל החדש ייפתח בתחילת 2010 ו'הקישלה' - מלון בוטיק עם 130 חדרים, מסעדה ובר, ימשוך תיירות של אנשים בעלי אמצעים. המהלך הוא משולב - כלכלי-תרבותי, ויפו - בעוד שנה - תהיה עיר אטרקטיבית ביותר".