תקדים: מעביד רשאי לפטר עובד כ"א בסמוך לתום 9 חודשים

ביה"ד האזורי לעבודה קבע כי מעביד רשאי לפטר עובד קבלן כדי שלא ייחשב לעובד שלו לפי החוק ■ השופט אייל אברהמי: "פיטורים על רקע הרצון שלא להגדיל את מצבת העובדים במפעל אינם ניסיון לעקוף את הוראות החוק"

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע, בפסיקה תקדימית, כי מעביד רשאי לפטר עובד קבלן המועסק אצלו קרוב ל-9 חודשים, כדי שלא ייחשב לעובד שלו לפי החוק.

"פיטורים על רקע הרצון שלא להגדיל את מצבת העובדים במפעל אינם ניסיון לעקוף את הוראות החוק", נפסק. "אין מדובר בחוסר הוגנות".

סעיף 12א לחוק קבלני כוח-אדם, שנכנס אשתקד לתוקף, אוסר על מעביד להעסיק עובד של קבלן כוח-אדם למשך יותר מ-9 חודשים, וקובע כי בתום תקופה זו העובד ייחשב לעובד בפועל של המעביד.

במקרה זה קיבלו שני עובדים שהועסקו באמצעות חברת O.R.S ככתבנים בחדר החדשות של רשות השידור, הודעה על סיום עבודתם "בשל השינויים החקיקתיים". באמצעות עו"ד אלעד שביון טענו העובדים כי פיטוריהם רק כדי להימנע מתחולת החוק אינם כדין.

רשות השידור, שיוצגה על-ידי עו"ד יאיר דוד ממשרד מרחב-דוד, ו-O.R.S, שיוצגה על-ידי עו"ד רפאל טולידנו, טענו כי הן היו רשאיות לעשות כן, מה גם שהפיטורים נעשו כחלק מתוכנית צמצום כוח-האדם ברשות.

העסקה זמנית

השופט אייל אברהמי דחה את התביעה וקבע כי אין פסול בפיטורים שנועדו למנוע את הפיכת התובעים לעובדי הרשות. המחוקק, הוא ציין, ביקש להפוך את העסקת עובדי כוח-אדם להעסקה זמנית, משום שהמעסיקים ניצלו מודל העסקה זה כדי לפגוע בזכויותיהם. כדי לאזן את הפגיעה בחופש של המעביד, ניתנו לו 9 חודשים לבחון האם ברצונו להמשיך בהעסקת העובד, שרכש ניסיון והיכרות עם מקום העבודה - או להתקשר עם עובד אחר, על כל הכרוך בכך (מציאת עובד חדש, עלות הכשרתו והזעזועים מהחלפת עובדים תדירה).

"אין מקום לשנות תקופה זו, להרחיבה ולקבוע כי מי שפוטר בסמוך להשלמת 9 החודשים גם כן ייחשב כעובד המשתמש", נקבע. "החוק לא נועד לחייב מעסיקים לקלוט עובדים. החוק נועד למנוע מצב של העסקת עובדי קבלן ללא הגבלת זמן, בתנאים לא הוגנים. כדי למנוע הערמה והעסקת עובד לתקופה קצרה פיטורים והעסקה מחדש, קבע המחוקק כי יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על 9 חודשים".

נימוק לגיטימי

אברהמי הוסיף כי המחוקק נמנע מלקבוע מנגנון דומה לזה שנקבע לעניין פיצויי פיטורים, ולפיו פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה אינם שוללים את הזכות לפיצויי פיטורים.

לדבריו, המקרה גם שונה מפסיקת בית הדין הארצי, שאסרה לפטר עובדת בסמוך להשלמת 6 חודשי עבודה, כדי להימנע מתחולת חוק עבודת נשים והוראותיו האוסרים פיטורי עובדת בהריון. זאת, משום שהחוק כאן קבע הוראת מעבר, שלפיה לא יחושבו במניין 9 החודשים, התקופה שקדמה ליום 1.1.08.

אברהמי ציין כי דברים אלה נכונים שבעתיים במצב זה, בו העובדים החלו לעבוד לפני 1.1.08, וכמו עשרות אלפי עובדים אחרים היו עשויים להיקלט כעובדים מן המניין של מעסיקיהם.

המעסיקים לא היו רשאים לפטרם בלא סיבה ונימוק, הסביר השופט, נוכח חובת תום-הלב. אולם, "הרצון להימנע מקליטת מספר גדול של עובדים למצבת העובדים הוא נימוק לגיטימי לסיום עבודה. אין בפיטורים מנימוק זה אותה עת, חוסר תום-לב או חוסר הגינות". (עב' 2918/08).