הבנקאי החדש

כיצד תוצג נטישת הלוואה, כאשר מי שמבצע אותה הוא איש עסקים בשם נוחי דנקנר

ביום ראשון השבוע, בשעת לילה מאוחרת, דיווחה חברת נכסים ובניין לבורסה בתל אביב כי "בהמשך להודעתה מה-5 ביולי...מקרקעי פרויקט נדל"ן הועברו לבעלות המלווה". בכך תומצת בשורה וחצי מקרה שבו פרויקט ש=75% ממנו נמצאים בבעלות נכסים ובניין, עוקל על ידי בנק אמריקני.

אח כביסה שכזאת!

לנכסים ובניין, זרוע הנדל"ן מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, היה כנראה לא נוח לספר את סיפור הכישלון העסקי הזה במלואו. רוצים לגלות במה דברים אמורים? חפשו את הודעת החברה מתחילת החודש. מבקשים פרטים נוספים אודות הפרויקט שהחברה "העבירה למלווה"? צאו ונברו בדוחות השנתיים ובדוחות הרבעון הראשון שלה.

סגירת הפער בין המקרה והמעשה, לבין ההודעה הלאקונית שמסרה החברה, הוא תפקידם של עיתונאים ועיתונים כלכליים.

אלא שכמעט כולם הציגו כותרות "מכובסות" היטב המציגות את הבנק האמריקני כגוף תאב בצע שלא הסכים להגיע "להבנות" עם איש העסקים ההגון מישראל, ואת דנקנר שלנו כמשקיע מרחיק ראות "המוותר" על השקעות בסביבה מסוכנת כמדינת פלורידה, ששוק הנדל"ן בה אכן נמצא כיום במצב בעייתי מאוד.

והנה העובדות: חברת נכסים ובניין השקיעה בפרויקט נדל"ן בעיר טמפה שבפלורידה כ-65 מיליון דולר. חלק מהסכום הגיע מהונה העצמי ואת היתרה היא שילמה בהלוואה בסך 48 מיליון דולר שנלקחה מבנק מקומי.

בשלב כלשהו החליטה חברת נכסים ובניין להפסיק את העברת התשלומים בגין ההלוואה ובכך הפרה את החוזה עם הבנק המלווה. נכסים ובניין ניהלה משא ומתן עם הבנק ונציגיו, בניסיון להקטין את גובה ההלוואה, או, במילים אחרות, בכדי שיוותרו לה על חלק משמעותי מהחוב.

בסופו של דבר החליט הבנק האמריקני לממש את הבטוחות, כלומר לעקל את הנכס, שכן מדובר היה בהלוואה מסוג נון-ריקורס, שהבטוחה שלה היא הנכס עצמו.

נוחי דנקנר

יחי ההבדל!

נוחי דנקנר הוא לא הנדל"ניסט היחיד בתבל שהפסיד השנה כסף מהשקעות במיזמי נדל"ן שנראו מבטיחים בעבר, ולא היחיד שוויתר השנה על נכסים לטובת נושיו בעלי החוב או אגרות החוב.

אבל יחי ההבדל - לדנקנר יש אספירציות בנקאיות גבוהות.

הוא רצה להיות בעל השליטה בבנק לאומי, אחר כך קיווה להצטרף לבעלי העניין והשליטה בבנק הפועלים והיום הוא מחזיק ב-2.33% ממניות בנק קרדיט סוויס השוויצרי המכובד. והנה החברה שנמצאת בשרשור בשליטת הבנקאי החדש הזה, לא החזירה חובות לבנק אחר, ולכן נכס שהיה בבעלותה עוקל, חולט ועבר לידי הבנק הנושה.

האם נוחי דנקנר שקל את כל ההיבטים לפני שהוחלט בנכסים ובניין לנטוש את ההלוואה למרות שהיא מסוג נון-ריקורס?

האם לקח בחשבון שבמהלך זה הוא שידר למי שעושים איתו ועם אי.די.בי עסקים שבמקרים מסוימים קיימת אפשרות שחברות שבשליטתו יעדיפו להרים ידיים, במקום להביא כסף מהבית?