"דווקא נתניהו פועל ביתר רצינות לקידום רווחת תושבי הרשות"

סר רונלד כהן, איש העסקים ואיל ההון הבריטי, מאמין בתמיכה הבריטית בישראל למרות הקריאות לחרמות, מאמין באינטרס של החמאס לקדם את הכלכלה הפלסטינית ומאמין שנתניהו הוא שיפור לעומת אולמרט ■ הוא גם חושב שהמשבר מאחורינו, ושלישראל יש הזדמנות להרוויח ממנו בגדול

ההתפרעויות האלימות שליוו את ישראל בשבוע החולף, אינן מזיזות את סר רונלד כהן מדעותיו הנחרצות על יחסי ישראל עם הרשות: אהוד אולמרט הצטייר כתומך מובהק בהכרה ישראלית בזכויות הפלסטינים - אולם דווקא ראש הממשלה הנוכחי, הנץ הנצחי בנימין נתניהו, פועל ביתר רצינות לקידום רווחתם של תושבי הרשות. "אני תומך במאמצים של ביבי עכשיו", הוא אומר בראיון ל"גלובס", "הוא מנסה לעזור לכלכלה הפלסטינית באמצעות הסרת מחסומים ופעולות נוספות, ואנחנו נעים בכיוון הנכון. למרות שממשלת אולמרט תמכה במתן הקלות על תנועת אנשים וסחורות בגדה, היא לא פעלה בדרך שביבי פועל עכשיו. ביבי מבצע את הדברים בצורה אקטיבית יותר מאולמרט".

כהן, שותף מייסד ולשעבר יו"ר אייפקס - קרן הפרייבט אקוויטי מהגדולות בעולם - זכור בארץ בעיקר מהפרטת "בזק" ב-05', במסגרתה רכשה אייפקס יחד עם חיים סבן את השליטה בחברת התקשורת. אולם רוב הזמן הוא טרוד בעניינים אחרים לגמרי: באנגליה הוא מייעץ לממשלה לגבי פיתוח אזורים נחשלים ומשקיע בפיתוח המגזר השלישי, ובישראל הבייבי העיקרי שלו הוא "קרן פורטלנד", הפועלת לקידום הפריפריה הישראלית ובעיקר לחיזוק המגזר העסקי הפלסטיני.

"יצרנו תוכנית ערבות להלוואות, כשמדובר על הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, בכל תחומי הכלכלה, בהיקפים של עד חצי מיליון דולר. 50 מיליון דולר כבר ניתנו כהלוואות". ההלוואות, יובהר, אינן מגיעות מקופת פורטלנד: הקרן מארגנת ערבויות לבנקים פלסטינים, המאפשרות להם להלוות לאנשי העסקים המקומיים.

רצועת עזה לא בתמונה כרגע ("אנחנו פועלים לפי הוראות ממשלת בריטניה, שאין לה יחסים עם החמאס"), אולם לכהן דעה ברורה בנוגע לשגיאות שעושה שם ישראל. המצור, למשל. "המצור אולי נכון מנקודת מבט צבאית", הוא אומר, "אבל הוא פוגע בבניית הכלכלה הפלסטינית ובעידוד המתינות. ישראל צריכה להבין שהמצור שירת את מטרתו בהדגשת היכולת הישראלית לשלוט בכניסה וביציאה מעזה, אבל עכשיו אנחנו נעים לעבר שלום כלכלי כתנאי הכרחי לקראת שלום פוליטי, וצריך לגרום לכלכלה ולמגזר הפרטי בעזה לצמוח. פתיחת המעברים תחזק את המתונים".

*משיחותיך עם נתניהו אתה מתרשם שהוא מסכים איתך?

"לא דיברתי עם ביבי על עזה, אבל הרחבה של חשיבתו לגבי הגדה, אומרת שבזמן ובאסטרטגיה הנכונים נצטרך לאפשר גם לעזה לשגשג כלכלית. ישראל חייבת להבין שמטרותיה יושגו רק על-ידי שיפור סטנדרט המחיה של הפלסטינים וחיזוק המגזר הפרטי שלהם, ואז הרבה מהחלטותיה בחזית הצבאית ייקחו בחשבון את הממד הכלכלי. עד עכשיו הייתה תפישה של שימוש בכלכלה כנשק, אבל זה נשק דל מאוד. נכון שאם אתה מהדק את הלחץ הכלכלי והצבאי אתה לוחץ יותר על הקיצוניים, אבל בגלל הלחץ על האוכלוסייה הכללית, זה גם עוזר להם להשיג תמיכה".

*החמאס מעוניין בהחמרת המצב הכלכלי?

"אני לא בטוח. ייתכן שהחמאס מרגיש שהוא יהיה פופולרי יותר אם ישפר את תנאי המחיה בעזה. אבל המציאות היא שאם אתה מאפשר לאנשים לעמוד על שתי רגליהם, הם מסוגלים להביע עמדות בלי לפנות לקיצוניות. למעשה, אפשר להגיע למצב שבו חמאס חושב שזה האינטרס שלו לפתח את הכלכלה, וכל היתר מבינים שזה אינטרס של המתונים".

*אז כשישראל נכנסת למבצע כמו "עופרת יצוקה", שהורס את כלכלת הרצועה - היא פוגעת בעצמה?

"כן. בטווח הקצר זה עשוי להניב תוצאות, ואתה רואה פחות ירי טילים - אבל בטווח הארוך זה מקל מאוד על הקיצוניים לשלוט באוכלוסייה, כי האוכלוסייה נואשת והם ממלאים את צרכיה במקום המגזר העסקי. ישראל צריכה לשים לעצמה למטרה, לגרום לכלכלה הפלסטינית לצמוח בקצב של 10% לשנה בעשר השנים הקרובות. היא יכולה להיות פי-שלושה מגודלה היום, כמו הכלכלה הלבנונית".

*ישראל צריכה לקחת על עצמה כמשימה לאומית לחולל מהפכה בכלכלת הרשות? זה יכול לעזור מעשית ותדמיתית?

"זו צריכה להיות משימה לאומית, אבל ישראל צריכה לפעול כמאפשרת, התפקיד הנכון שלה הוא לא תפקיד אקטיבי, של לנסות לשלוח לשטחים השקעות ועסקים ישראלים. פעולה בכיוון הזה לא תשיג את הגאווה והכבוד הלאומיים שהפלסטינים מחפשים. היום, 80% מהיצוא הפלסטיני הולך לישראל. הלקח הפלסטיני משנות אוסלו היה שהעסק עבד זמן מסוים, אבל בגלל שהם היו תלויים בישראל - ברגע שישראל החליטה על צעדים שפגעו בכלכלה שלהם הם חזרו לנקודת ההתחלה. לכן, המודל הנכון היום הוא שישראל תעשה כל מה שהיא יכולה כדי לאפשר לפלסטינים לפתח כלכלה בלתי תלויה".

"נתניהו וברק מסכימים איתי"

כשהישראלי הממוצע שומע על סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית, הוא נזכר בעיקר בסכומי העתק שהוזרמו אליה מהאיחוד האירופי וגורמים נוספים, ושנדמה כי שימשו בעיקר להזנת טרור או חשבונותיהם של מקורבים לצלחת.

*איך אתה יכול להיות בטוח שהכסף שמגיע לגדה בזכותכם לא זורם לטרור או למושחתים למיניהם?

"זו שאלה חשובה מאוד. בתוכנית ההלוואות, כשהכנסנו גופים כמו סוכנות של ממשלת ארצות-הברית ובנק ההשקעות האירופאי, הם יישמו אמצעי שליטה כדי לוודא שהבנקים נותנים הלוואות רק לעסקים 'בונה פידה'. ההלוואה צריכה להיות מוחזרת, יש תוכנית עסקית, הבנק מסכן גם כסף שלו".

הבעיה, אומר כהן, היא ש"כשאתה מדבר עם ממשלות, ואני דיברתי עם ממשלות אנגליה, בריטניה, שוודיה וקנדה - אתה רואה שהן נוטות לחמוק מפרויקטים של המגזר הפרטי. הן חושבות שזה לא כוס התה שלהן ומעדיפות לתת כסף לממשלות אחרות. לכן, הן רוצות לתת כסף לרשות הפלסטינית. אחד החידושים שלנו הוא שאנחנו מנסים ליצור בבנק העולמי כלי למינוף מענקים: מענק של 15% מהפרויקט - שישולם רק אם אתה יכול למנף את הפרויקט כך שאת היתרה יממן המגזר הפרטי. זה כלי שיזיז את השווקים ויגרום לכך שיגבו רק פרויקטים רווחיים. הבנק העולמי שוקל אבל טרם אישר את זה".

בדרך זו, משוכנע כהן, "אתה גם נותן לאנשי עסקים את ההזדמנות לגייס הון בלי קשרים פוליטיים, ונמנע מהרבה מהבעיות. אגב, אם תדבר עם אנשי עסקים פלסטינים, תהיה נדהם לגלות כמה הם מתונים, וכמה הם נלהבים לכך שהרשות לא תנהל את ענייניהם".

*הם נלהבים גם לשתף פעולה עם אנשי עסקים ישראלים?

"כן, אבל יותר טוב עכשיו, אחרי ניסיון אוסלו, לא ללכת במודל של תלות יתרה בין הכלכלה הישראלית לבין הפלסטינית. יותר טוב ליצור כלכלה פלסטינית חזקה ועצמאית, שסוחרת עם ישראל כשזה כלכלי".

*יש טענה שהמגזר העסקי הישראלי רק מרוויח מהתלות, כי הוא מקבל, למשל, עבודה זולה או שוק שקונה ממנו את הסחורה בקלות.

"יצרנו ממש עכשיו לשכת מסחר ישראלית-פלסטינית. חלק נכבד מהעסקים הגדולים בישראל תמכו בה. נכון שיש בישראל אנשים שעושים כסף מהסכסוך, אבל כעדיפות לאומית זה לא רלוונטי. 2 מיליארד דולר יצוא הם כלום בשביל כלכלה של 190 מיליארד דולר. בכל משבר יש עסקים שמוצאים דרך להרוויח, משני הצדדים - אבל אתה חייב ללכת מעבר לזה. הרי אם הכלכלה הפלסטינית תפרח, גם הכלכלה הישראלית תקבל דחיפה ענקית".

*במסגרת פעילותך נפגשת עם בכירי המנהיגים משני הצדדים. אתה מתרשם שממשלת ישראל מבינה את הגישה הנכונה לכלכלה הפלסטינית?

"עכשיו כן. קודם כל, אני חושב שביבי נתניהו מבין את זה. אהוד ברק מבין. פינחס בוכריס, שהיה שותפי באייפקס (היום מנכ"ל משרד הביטחון, א' ר') מבין. דיברתי עם בנימין נתניהו ואהוד ברק, הם מסכימים עם הגישה שלי. הקושי נוצר כשיש 'טרייד-אוף' בין מה שנתפש כביטחון לבין הכלכלה. צריך להשיג את האיזון הנכון בין שניהם".

*והממשלה פועלת באיזון הנכון?

"ללא ספק צריך להגיע לאיזון טוב יותר. אפשר, למשל, להתייחס למחסום כמו לנקודת מעבר בשדה התעופה. אפשר לזרז את המעבר במחסום ועדיין לשמור על הביטחון. המחסומים מעכבים את צמיחת הכלכלה". (קרן המטבע העולמית מעריכה שהקלות במחסומים יאיצו משמעותית את הצמיחה בכלכלה הפלסטינית, א' ר').

*מה דעתך על תוכנית נתניהו ל"שלום כלכלי"?

"קשה מאוד לדבר במונחי שלום כלכלי כאלטרנטיבה לשלום פוליטי. הוא לעולם לא יספק את השאיפות הפלסטיניות יותר משהיה מספק את שאיפות הישוב במנדט. אנחנו צריכים לאפשר לפלסטינים להיות מספיק חזקים כדי לשלוט בביטחון ובכלכלה שלהם".

*להתרשמותך, ההנהגה הפלסטינית רואה לנגד עיניה את טובת עמה?

"נפגשתי מעט עם אבו-מאזן, אבל בעיקר עם סלאם פיאד. הוא המנהיג הפלסטיני הראשון שהציב בניית מדינה כעדיפות ראשונה, בדרך שבה פעלה הסוכנות היהודית. הוא האדם הנכון לעשות זאת. הוא הראשון שבאמת רצה לחסל את השחיתות, ליצור שירות ציבורי יעיל, להשתלט על הביטחון. זה שינוי גדול".

להיזהר מתקדים דרום-אפריקה

כהן הוא אחד התורמים הגדולים למפלגת הלייבור הבריטית ונחשב מקורב לראש הממשלה, גורדון בראון. התחושה בארץ לפיה בריטניה מובילה קו אנטי-ישראלי חריף, היא לדבריו "בלתי מוצדקת. ראש הממשלה ושר החוץ הם תומכים חזקים של ישראל, מעריצים של ישראל, שהיו רוצים לראות הסכם ראוי מושג באזור".

*הם מובילים את הרצון לפגוע ביצוא סחורות מההתנחלויות.

"אנחנו חייבים להבין שההתנחלויות הפכו בעולם לסמל לרצינות של ישראל בניסיון להשיג הסכם. חלק מהלחצים האירופאים הם מבחן לישראל, לא התנגדות".

*בריטניה היא גם ביתם של לא מעט ארגונים הקוראים להחרמה כלכלית של ישראל, או להחרמת חברות ה"מרוויחות מהכיבוש".

"המבצע בעזה היה מאוד לא-פופולרי בדעת הקהל, ועזר למארגני החרמות. הם מקבלים אוזן קשבת יותר. אבל זו לא סכנה לכלכלה הישראלית, כי ההתנחלויות לא מהוות חלק משמעותי מהתל"ג".

*הפעילויות הללו מגיעות מאנטישמיות?

"אני לא חושב שזו אנטישמיות בגדול, אבל אנשים שמתנגדים ליהודים ינצלו הזדמנויות אנטי-ישראליות כדי לתקוף ישראלים ויהודים".

*העובדה שאירופה הופכת יותר מוסלמית מבחינה דמוגרפית היא בעיה שישראל יכולה להתמודד איתה?

"לישראל יש אינטרס להגיע לשלום עם העולם המוסלמי בזמן סביר. רק כך תיפתר בעיית דעת הקהל המוסלמית. הרי לא נשכנע אותם שכל מה שעשינו כדי להקים מדינה יהודית מצדיק את חיי הפלסטינים היום".

*הפגיעה בתדמית ישראל בעולם עלולה לפגוע גם בכלכלה הישראלית, למשל, בירידת השקעות זרות?

"אני לא חושב, אלא אם כן נאפשר לדברים להגיע לחרם כללי כפי שקרה בדרום-אפריקה. אנחנו צריכים להיות זהירים מאוד כדי להימנע מכך".

"המשבר הפיננסי מאחורינו"

כהן הוא מאמין גדול במגזר הפרטי, וגם המשבר העולמי לא ערער את תפישותיו. "המשבר הפיננסי מאחורינו", הוא סבור, "למרות שנותרו אתגרים רציניים במערכת הבנקאית. למעשה, בגלל חבילות התמריצים וחילוץ המוסדות הפיננסיים, העברנו הרבה מאתגרי מערכות הבנקאות לכלכלות הלאומיות. אנחנו עדיין נראה זמנים מאתגרים. כשהאבטלה בעולם המערבי ממשיכה לצמוח ועתידה נראה לא בטוח, העולם נראה כמחלק את עצמו לשתיים: הכלכלות המתפתחות של סין, הודו והמדינות סביבן - ו'העולם הישן' של ארצות-הברית ואירופה. אסיה ואוסטרליה יהיו במצב טוב יותר בזמן הקרוב, כי הן יכולות לפנות לביקוש של הצרכן המקומי, יש שם צורך גדול בתשתיות והן יכולות לשמור על שיעור צמיחה טוב. לישראל יש הזדמנות לקשר את עצמה לחלק הזה של העולם, גם בגלל מיקומה הגיאוגרפי וגם בגלל אופי היצוא שלה".

מממשל אובמה הוא לא מתלהב במיוחד. "יש בארצות-הברית פחד שלמרות כוונותיו הטובות, בסוף אובמה יעכב את הצמיחה על-ידי צעדים אנטי-עסקיים מסוגים שונים ושיעורי מס גבוהים מאוד. אובמה עוד לא הלך רחוק מדי בצעדים האלה, אבל יש חשש שהוא ילך. זו תהיה טעות לחזור למיסוי גבוה מאוד וחלוקה מחדש של העושר. לא הייתי רוצה לחזור למערכת של לפני תאצ'ר, שבה אנשים לא רצו לעבוד כי לא היה להם תמריץ לכך".

*המשבר העולמי לא גרם לך למחשבות שניות בנוגע לקפיטליזם?

"הסוגיה הכי חשובה שצצה מהמשבר היא שהמערכת הקפיטליסטית לא נותנת מענה לסוגיות החברתיות. אנחנו עוברים טראומה עמוקה מאוד שמעוררת שאלות. לדעתי השיטה עצמה נכונה".

המענה ל"סוגיות החברתיות", לדעתו, צריך לבוא מחיזוק המגזר השלישי וחיבורו לשווקים הפיננסיים. הוא הקים בבריטניה קרן שמשקיעה רק באזורים בעלי עניין, ולדבריו "אני רוצה לעשות אותו דבר בישראל". הוא פעל שם להקמת "בנק השקעות חברתיות" שיאפשר לעמותות ומלכ"רים לגייס הון ולהפוך "לארגונים גדולים, יעילים ובעלי השפעה רצינית", וליצירת מעין אג"ח חברתית (Social Impact Bond). למה הכוונה? בנק ההשקעות החברתיות ינפיק אג"חים למימון ארגונים הפועלים למען מטרה חברתית מסוימת, למשל, הפחתת עבריינות חוזרת. אלה יקבלו תגמול על כל עבריין שלא ישוב לסורו, וכך יפרעו את האג"ח ויחסכו כסף לממשלה. "זה אפשרי גם בישראל. הממשלה תצטרך לתת תמריצי מס. דיברנו על הקמת בנק השקעות חברתיות עם ירום אריאב. הייתה לו גישה חיובית".

*מה עוד עושה קרן פורטלנד בישראל?

"יש לנו תוכנית ערבויות להלוואות בגליל עם 'קרן קורת' של קרל קפלן, שנותנת הלוואות קטנות לאנשים שרוצים להיות עצמאיים, במגזר הערבי והיהודי. אנו גם עובדים על תוכנית של 100 מיליון דולר בנגב, כדי להביא השקעות לשם. זו דרך להביא הון לא-ממשלתי לטיפול בסוגיות חברתיות".

*יש הטוענים שדווקא מדיניות ההפרטה היא שמרחיבה את הפערים החברתיים.

"זה לא תיאור נכון. הפרטה היא הגיונית, כי ממשלות אינן בעמדה טובה לנהל חברות גדולות, ולמשבר אין קשר לזה. לקבוצות כמו אייפקס, שעזרה ל'בזק' להתפתח ולבנות את הבסיס הטכנולוגי שלה, ואז למכור את המניות חזרה לשווקים, יש תפקיד חשוב מאוד. מאז ההפרטה בזק השקיעה הרבה בתשתיות שלה, מחיר המניה שלה עלה, החברה מובילה טכנולוגית בתחומה. היא לא הייתה כזו לפני ההפרטה".

סר כהן הוא אחד האורחים של ועידת הנשיא השנייה

בין התאריכים 20-22 באוקטובר 2009 תתקיים בבנייני האומה בירושלים, בחסות נשיא המדינה, שמעון פרס, ובשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים, ועידת הנשיא השנייה, תחת הכותרת: "פונים אל המחר". סר רונלד כהן יהיה בין האורחים שיקחו חלק בוועידה.

בוועידה יתקיים דיון במחר העולמי - היהודי והישראלי. השנה תתמקד הוועידה בהפיכת המשברים העולמיים להזדמנויות קצרות וארוכות טווח. בין הנושאים שידונו בוועידה: עתיד הכלכלה העולמית, סדר עולמי חדש במאה ה-21; תפקידה של התקשורת החדשה בעיצוב העתיד, עתיד השלום במזרח-התיכון, מנופי הצמיחה של ישראל, אחדות מול פלורליזם בעם היהודי, עתיד הבינה המלאכותית, תרבות המחר ועוד. יו"ר ועדת ההיגוי של הוועידה הוא עו"ד ישראל מימון.

בוועידה צפויים להשתתף דמויות בכירות מעולם הכלכלה, המדינאות, ההגות והטכנולוגיה, וביניהם: נשיא סקייפ ג'וש סילברמן, מייסד ויקיפדיה ג'ימי וולס, הארכיטקט פרנק גארי, האינטלקטואל ברנרד אנרי לוי, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, הברון דיוויד דה-רוטשילד, המנצח זובין מהטה, הפילוסוף והכלכלן הצרפתי ד"ר ז'אק אטאלי, הגורו ההודי שנקר סרי סרי ראבי, ורבים נוספים.

קרן פורטלנד

קרן פורטלנד, קרן בריטית שלא למטרת רווח, לקידום השלום והיציבות בין הפלסטינים לבין הישראלים באמצעות פיתוח כלכלי, נוסדה ב-2003 על-ידי סר רונלד כהן וסר הארי סולומון, יזם ולשעבר יו"ר ומנכ"ל Hillsdown Holdings.

הקרן מקדמת יוזמות לפיתוח המגזר הפרטי בטריטוריה הפלסטינית ובפריפריה של ישראל.

היעדים העיקריים הם לזהות צווארי בקבוק ספציפיים, ובאמצעות מומחים לייצר פתרונות ולגייס משאבים בינלאומיים. הקרן מתמקדת בשלושה סוגי פיתוח למגזר הפרטי: תשתית פיננסית, תשתית פיזית וקידום המסחר. מדובר בתוכנית ערבות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקפים של עד חצי מיליון דולר. היום 50 מיליון דולר כבר ניתנו כהלוואות.

יודגש, כי ההלוואות אינן מגיעות מקופת קרן פורטלנד. הקרן מארגנת ערבויות, המאפשרות להם להלוות לאנשי העסקים המקומיים. לקרן פורטלנד משרדים בלונדון, ברמאללה ובתל-אביב.