ישראל בודקת אפשרות לבניית כור גרעיני להפקת חשמל

ההשקעות בכורים גרעיניים למטרות שלום גואות. במשך קרוב לשלושה עשורים, ובעקבות האסונות שגרמו התקלות בכור בצ'רנוביל (1986) ובכור ב-Three Mile Island בארה"ב (1979), שרר קיפאון במחקר ובפיתוח של כורים גרעיניים. אבל שיפורים ניכרים בבטיחות הכורים והמודעות הסביבתית הגוברת, חוללו בשנים האחרונות מפנה. למעלה מ-45 כורים גרעיניים נמצאים בתהליכי בנייה ויתווספו לכ-430 כורים קיימים, המספקים 15% מתצרוכת החשמל העולמית.

רוב הכורים החדשים נבנים במדינות מתפתחות כמו הודו וסין, בעוד שמדינות מפותחות כמו ארה"ב, גרמניה ובריטניה, שתכננו בעבר לסגור את הכורים שלהן, משקיעות היום בהארכת חייהם. במקביל, מתנהלת תחרות עזה על כל לקוח בין שתי החברות המסחריות היחידות העוסקות בייצור כורים - Areva הצרפתית ו-Westinghouse האמריקנית.

בעוד העולם המערבי גועש מתוכנית הגרעין של איראן והסירוב שלה לחדול את העשרת האורניום, זה נשמע כמעט לא במקום לחשוב על הקמת כור גרעיני חדש בישראל. ובכלל, מצבה של ישראל שונה מזה של כל מדינה אחרת משתי בחינות לפחות.

ראשית, ישראל אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). הסיבה לכך נעוצה בכור גרעיני שישראל בנתה בעבר בדימונה, גם אם היא שומרת על עמימות מכוונת בכל הקשור אליו ומשום כך חל איסור חמור למכור לה טכנולוגיה גרעינית. שנית, ישראל היא מדינה קטנה, המטווחת בטילים מצד שכנותיה מדרום, מצפון וממזרח. אין אף אזור בישראל שניתן לומר עליו שהוא מוגן מטילים והדבר מגביר את הסכנה לפגיעה בכור.

היום (ב') ייערך יום עיון במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה ובו יידונו הזוויות הקשורות בישראל. המומחים, מכל מקום, מסכימים כי לא יוקמו כאן כורים גרעיניים בעתיד הקרוב. אך השאלה היא אם כדאי לנקוט כבר היום צעדים שיאפשרו לישראל להשתמש בתוך עשור או שניים באופציה הגרעינית. למטרות שלום, כמובן.

להוריד את התלות בגז

תגליות הגז האחרונות בקידוחי תמר ודלית עוררו אופוריה בשוק ההון ולוו בהכרזות חגיגיות מצד בעל זיכיון הקידוח, יצחק תשובה, על פתרון בעיות אספקת האנרגיה של מדינת ישראל לשנים רבות. ואולם, גורמים, העוסקים בתכנון משק האנרגיה, מתריעים מפני הסתמכות מוגזמת על הגז הטבעי. לפי נתוני חברת החשמל, אם לא תיבנה תחנת הכוח הפחמית הנוספת המתוכננת באשקלון, יהפוך הגז הטבעי בתוך שנים ספורות לאחראי על יותר מ-70% מייצור החשמל במדינה.

גורמי תכנון מזהירים כי תלות כזו תהיה "חוסר אחריות לאומית". לטענתם, מאגרי הגז שהתגלו עד כה מוגבלים יחסית בהיקפם ודי יהיה בתקלה או בחבלה בנקודה אחת לאורך קווי הולכת הגז מאתרי הקידוחים לתחנות הכוח, כדי לחולל אסון בקנה מידה לאומי.

אחד המודאגים הוא ד"ר דוד אלמקיאס, ראש אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל. לדבריו, "אפילו מדינה כמו הולנד, שיש לה עתודות גז מוכחות גדולות פי עשרה מאלה שהתגלו בתמר, בונה היום תחנות כוח פחמיות כדי להקטין את התלות שלה בגז".

מקור האנרגיה העיקרי בשימוש חברת החשמל כיום, לצד הגז, הוא פחם אבל מאז אמנת קיוטו (2004) הקהילה הבינלאומית מחמירה את יחסה לשימוש בפחם בגלל פליטת הפחמן הדו-חמצני הגבוהה יחסית שגורמת שריפתו. בשנים הקרובות צפויות אמנות בינלאומיות להטיל קנסות או מכסות שיגבילו את השימוש בפחם ויגרמו למחירו לעלות משמעותית.

"אנו מעריכים שבעקבות ועידת האו"ם בקופנהגן בנושא שינויי האקלים ייקבעו כללים מחמירים שיגבילו את האנרגיה הפוסילית", אומר יו"ר המכון לאנרגיה וסביבה, עמיר מקוב. "המעבר לגז טבעי יכול להוות פתרון חלקי בלבד להפחתת גזי החממה, כשהפוטנציאל של אנרגיית השמש הוא מוגבל. לאור זאת, מסתמן פתרון האנרגיה הגרעינית כאופטימלי, שכן הוא עונה על בעיית גזי החממה, ביזור מקורות האנרגיה והוא יהיה גם כלכלי".

לקראת הדור הרביעי

מקורות כמו השמש או הרוח סובלים מבעיות קשות בתחום ההפקה והאספקה ומאופיינים ביכולת אחסון מוגבלת ותלות באור יום או בתנאי מזג האוויר. לעומת זאת, במקרה של אנרגיה גרעינית די בכמות קטנה יחסית - כמה טונות של דלק גרעיני - כדי לספק את צרכיו של כור למשך עשרות שנים.

לגרעין יתרונות בולטים על פני הנפט והגז. הוא אינו פולט גזי חממה ובטיחות האספקה שלו גדולה בהרבה. בעוד שמחירי הנפט והגז תנודתיים ומושפעים במידה רבה על-ידי ארגונים ומדינות עוינים, ניתן לרכוש דלק גרעיני ממדינות ידידותיות ורמת המחירים שומרת על יציבות זה שנים.

אלמקיאס, שמשאיר את ההכרעות בבעיות הספציפיות לישראל לגורמים מדיניים ולמערכת הביטחון, סבור שאם יימצאו הפתרונות המתאימים יש לשקול ברצינות רכישת כור מאחת החברות המסחריות.

לעומתו, המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, ד"ר שלמה ולד, טוען שלישראל אין מה למהר. במקום לרכוש את אחד הכורים המוצעים כיום בשוק, ממליץ ולד להתמקד בדור הבא של הכורים, שאמור להיכנס לפעילות משנת 2030.

הכורים האלה, בני הדור הרביעי, אמורים לעלות בהרבה על קודמיהם בבטיחות וביעילות. לדברי ולד, "ישראל צריכה להחליט על תוכנית מו"פ לאומית כדי ליצור בסיס ידע ומצוינות לקראת הופעת הדור הרביעי. זו תוכנית שמחייבת השקעת סכומים ניכרים, מאות מיליוני שקלים, אבל היא הכרחית".

הלוקיישן כבר נבחר: שבטה

מעטים בציבור הישראלי יודעים כי בישראל קיים בשנים האחרונות אתר באזור שבטה, שנבחר לשמש לבניית כור גרעיני בעתיד. במסגרת זו, אף הוחל בביצוע בדיקות ראשוניות לבחינת התאמת האתר לצרכים הטכניים המורכבים הכרוכים בהפעלת כור גרעיני לייצור חשמל, כמו מערכות קירור.

שכנותיה של ישראל, ירדן ומצרים, הודיעו בעבר על רצונן בפיתוח אנרגיה גרעינית "לצורכי שלום". שתי המדינות שכרו את שירותיה של חברת ייעוץ אוסטרלית לביצוע בדיקות היתכנות של האתרים.

ישראל תומכת בתכניות הירדניות ושר התשתיות, עוזי לנדאו, הביע נכונות לרכוש בעתיד חשמל מהכור הירדני. אך שלא לציטוט, מביעים גורמים רשמיים בישראל דאגה מההחלטה הירדנית למקם את הכור באזור העיר עקבה במפרץ אילת, אזור מועד לרעידות אדמה. "כל בר-דעת מבין שזו החלטה תמוהה", אמר ל"גלובס" גורם ישראלי שביקש להישאר בעילום שם, "אנו צריכים לקוות שהחברות הזרות יצליחו לגרום לירדנים לשנות דעתם".