בדיקת "גלובס": ועדת בכר שואבת מיליארדים מהפנסיה שלכם - זינוק דרמטי של 70% בדמי הניהול

שנתיים וחצי אחרי העברת הבעלות על קופות הגמל לגופים המוסדיים, מתברר כי ועדת בכר הטילה למעשה מס כבד על הציבור - העבירה עושר מהחוסכים למנהלי הגופים המוסדיים "גלובס" בדק את המספרים: עלייה של כ-70% בדמי הניהול, ששווה כ-2 מיליארד שקל בשנה

לפי בדיקה מקיפה של "גלובס", המתפרסמת היום בכותרת הראשית העיתון ועל פני שלושה מעמודי החדשות שלו, מסקנות ועדת בכר הן למעשה מס המוטל על האזרח בשם השוק החופשי.

הכל החל כאשר החליטה מדינת ישראל, לפני יותר מארבע שנים, להעביר את עיקר החיסכון הפנסיוני, קופות הגמל שנוהלו בבנקים, לידיהם של חברות ביטוח ובתי השקעות. מאז העברת הבעלות קפצו דמי הניהול ב-70%, שיעור המשקף גבייה נוספת של מאות מיליוני שקלים מדי שנה.

אם הכסף העודף שנגבה מהציבור היה מופנה לשיפור השירות בקופות הגמל או להעלאת איכות ניהול ההשקעות, דיינו. אבל הרוב המכריע של דמי הניהול העודפים נותבו ישירות לכיסיה של קבוצה קטנה של מנהלים בשוק ההון שהתעשרה במהירות, לכיסיהם של מאות עובדים בדרג בינוני ומעלה בבתי השקעות שזינקו ברמת השכר שלהם הישר לעשירון העליון, לטובת משרדים מפוארים, ג'יפים מדוגמים, הטבות למשווקים, נסיעות לחו"ל לסוכני ביטוח וכנסים בזבזניים.

תחשבו על מוצר אחר שהתייקר ב-70% תוך שנתיים, תחשבו רגע איזו מהומת אלוהים היתה פורצת אם היו עמלות הבנקים מתייקרות ב-70%, תזכרו מה קרה כשהתאימו לאופנוענים את ביטוח החובה לסיכון האמיתי שלהם וייקרו אותו ב-25%. אבל כשמדובר בדמי ניהול, הציבור וגם מייצגיו בכנסת הופכים לשלושת הקופים - לא שמעו, לא ידעו, לא ראו.

11

ובואו נזכור עוד עובדה קטנה - זהו משחק סכום אפס. רבע עד שליש מהתשואה הולך לדמי ניהול וכל שקל שיוצא מהחיסכון הפנסיוני לטובת דמי ניהול הוא שקל שיחסר לנו בריבית דריבית כשנצא לפנסיה.

בפרויקט מיוחד, המתפרסם היום בעיתון "גלובס", ממופה הנזק שנגרם לחוסכים בקופות הגמל כתוצאה מוועדת בכר, מתאר את הקפיצה האדירה בדמי הניהול וחושף את האמת המרה מאחורי המילים היפות והכוונות הטובות של רפורמת בכר.

מס של 6 מיליארד שקל

בדיקת שיעור דמי הניהול הממוצעים בקופות הגמל חושפת את אפקט בכר, עלייה של 28% בדמי הניהול. משיעור של 0.64% בשנת 2006 לשיעור של 0.82% בשנת 2008. זו עלייה חדה אבל היא אינה משקפת את התמונה האמיתית. כדי להבין מה קרה לדמי הניהול צריך לנטרל קופות סקטוריאליות או מפעליות ולהתמקד רק בקופות שפתוחות להפקדות הציבור הרחב (74% מהנכסים), או אז מתבררת התמונה העגומה.

דמי הניהול בקופות המנוהלות על ידי הגופים המוסדיים קפצו ב-68% לשיעור של 1.07%, דמי הניהול בקופות שבבעלות חברות ביטוח קפצו ב-51% לשיעור של 0.97% ובממוצע עלו דמי הניהול לשיעור של 1.03%, עלייה של 61%. אם נשקלל את העליות בדמי ניהול, שפורסמו לגבי שנת 2009, נראה שדמי הניהול הגיעו ל-1.08%, עלייה של 69%.

אם נתרגם את שיעור העלייה באחוזים של דמי הניהול לגבייה בפועל נראה (כל הנתונים חושבו על פי נתוני מערכת הגמל נט - נתונים רשמיים של משרד האוצר) כי בשנת 2007 שילמנו 477 מיליון שקל נוספים, בשנת 2008 קפץ הסכום ל-629 מיליון שקל ובשנת 2009 הסתכמה הגבייה הנוספת ב-865 מיליון שקל ובסך הכל שילמו אזרחי המדינה מס בכר בסך 2 מיליארד שקל. בשנת 2010 כבר נגיע מעל 3 מיליארד שקל.

וזה לא כל הנזק. כפי שנראה מיד, שקל שמופנה לדמי הניהול גורם נזק לעמית דרך הקטנת הצבירה העתידית אבל גם דרך אובדן הריבית דריבית ולכן 3 מיליארד שקל שלא נחסכים היום יהיו 6 מיליארד שקל שיחסרו לנו כשנצא לפנסיה.

קפיצה של 58%

לקחנו את 16 קופות הגמל הגדולות שנרכשו מהבנקים, 16 קופות המייצגות מעל 67 מיליארד שקל, כשליש מהיקף הנכסים בשוק הפתוח. הצצנו בגמל נט וערכנו בדיקה פשוטה שכל אחד יכול לעשות. מה היה שיעור דמי הניהול של הקופה בשנת 2006 ומה היה בשנת 2008. התוצאות בטבלה שלפניכם - והן עגומות. שיעור העלייה הממוצע היה 58%. כל הקופות ייקרו את דמי הניהול בשיעור של 20%-90%, תחת ניהול בנקאי כל הקופות גבו פחות מאחוז אחד והקופה היקרה ביותר גבתה 0.91%. תוך שנתיים התהפכה המגמה, רק שלוש קופות גובות פחות מאחוז. רובן גובות מעל 1.20% וממוצע דמי הניהול הוא 1.13%.

33

העלייה המטורפת בדמי הניהול מקוממת במיוחד כי היא אינה גזירת גורל. ראו מה קורה בשוק המקביל של המוצר המתחרה, קרנות הפנסיה. שם דמי הניהול נמוכים יותר מלכתחילה אבל בגלל התחרות הקרנות אפילו לא מתקרבות לשיעור המרבי המותר להן וגובות פחות משמעותית. הרגולציה אגב אותה רגולציה. כלומר, אפשר גם אחרת.

הרוצח השקט של התשואות

עורך הדין של האלפיון העליון, דוד חודק, התבטא לפני כמה שבועות כי צריך להעלות עוד את דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. עלייה של 70% בשנתיים לא מספיקה כנראה לחודק. "ככל שהמרווח נמוך יותר והרווח שיוצא ממנו נמוך יותר, הבעלים לא ישקיע כנדרש באנשים טובים ובמערכות IT. לכן, אני בעיקרון בעד הביטול של התקרה של דמי הניהול או בעד העלאת הרף, כי מה שקורה כיום הוא התחלת התכנסות בדמי הניהול בשוק וצמצום המרווחים", הוא אמר בראיון ל"גלובס".

נראה כי אדם כמו חודק, שלוקח מאות דולרים לשעה כשכר טרחה, מנותק מהמציאות ולא מבין מה הוא אומר כשהוא קורא להגדלת דמי ניהול. להבדיל מחודק יש בישראל אנשים שחיים מהפנסיה ודמי הניהול הגבוהים פוגעים להם בכיס, לא בחמאה אלא בלחם? מדוע, הנה ההסבר.

שבריר האחוז של ייקור בדמי הניהול של קופות הגמל אינו שינוי זעיר וחסר חשיבות בתנאי החיסכון הפנסיוני, מעין מקבילה לייקור שולי של אגורה במחיר מוצר שעולה מעתה 3.50 שקל ולא 3.49 שקל. בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני, שבריר האחוז שווה הרבה מאוד כסף, וייקור דמי הניהול ב-0.1% בלבד מדמי הניהול מהצבירה, פוגע בעשרות אלפי שקלים בחיסכון המצטבר.

הסיבה היא שמדובר במשחק סכום אפס. ייקור בדמי הניהול מוביל לירידה בסכום שמופנה היום לחיסכון. בשל אופי המוצר המושתת על ריבית דריבית ייקור היום גם מקטין את החיסכון העתידי שיצטבר. היום דמי הניהול מגלחים לפחות רבע מהתשואה וככל שמחיר החיסכון הפנסיוני, כלומר דמי הניהול עולה, הרי שהנזק לעמית תופח.

כך למשל, העלאה של 0.5% בדמי הניהול השנתיים לחיסכון לאורך 35 שנה, תגרור ירידה של כ-21% בהיקף הצבירה של החוסך עם יציאתו לגמלאות. ניקח עמית שמפקיד 100 אלף שקל בגיל 30, וישלם דמי ניהול של 1.5%. בגיל 67 יקבל העמית 261,382 שקל. היקף דמי הניהול שישלם בתקופת החיסכון יהיה 82,968 שקל, שליש מהתשואה.

הפרויקט המלא - היום בעיתון "גלובס"