העסקה. כששואלים את אילן בן דב מה הוא עושה בחיים, מצפים לתשובות כמו "כסף", "חולם" או "מלווה רבנים לקברי צדיקים". הוא, לעומת זאת, תמיד חוזר לכור מחצבתו, ומשיב: "מוכר טלפונים", ומוסיף: "אין איש בישראל שמכר יותר טלפונים ממני". אחרי רכישת פרטנר יוכל בן דב להמשיך להציג את עצמו כמוכר טלפונים, הפעם לא רק כמפעיל וכמשווק של סמסונג.

כדי להמשיך ולפתח את עסקיו, בן דב נזקק לפלטפורמה של חברה בסדר גודל של פרטנר. כל השקעותיו בשוק ההון הן בעיקר פיננסיות לטווח קצר, אך רכישת פרטנר מסמנת רצון להתנחל בלב הקונצנזוס של עולם העסקים בארץ. ואכן, קפיצת המדרגה הושגה. "הפכתי את המשבר הכלכלי להזדמנות", אומר בן דב. "הקושי העיקרי היה הצורך להדביק את הפער, משום שהצטרפתי מאוחר לתהליך המכרז".

השתלטותו על פרטנר הייתה מאלפת. הוא עבר מסע אישי של ממש: תחילה נכנס לתהליך בלי הרבה ציפיות ולא חשב שיש לו סיכוי רב לנצח, אך בהמשך הבשיל והגיע להחלטה נחושה לזכות. עכשיו עליו להוכיח שהוא מסוגל להוביל את פרטנר למחוזות חדשים, או במילים אחרות: לגרום לה למכור טלפונים סלולריים רבים יותר. בן דב כבר הוכיח שהוא יודע להרוויח כסף, אבל ניהול פלטפורמה כמו פרטנר הוא מסובך יותר, מה גם שמדובר בתחום שאינו מכיר. לכן, כדי למנוע זעזועים, ולמרות שהבטיח את תפקיד סגן היו"ר ליעקב גלברד, הוא מותיר על כנו את המנכ"ל דוד אבנר.

המימון. איך מממנים רכישה בשווי 5.3 מיליארד שקל עם הון עצמי של 610 מיליון שקל בלבד? רוכשים נכס טוב ומניב דיבידנדים. זו הסיבה שבן דב הצליח להשיג מימון שרק פחות מ5%-1 ממנו הוא הון עצמי. בתמורה, חלק לא מבוטל ממניותיו בפרטנר משועבד לנושים שונים. תוכנית המימון המקורית שלו הייתה אחרת מזו שהתממשה בסוף. הוא חשב שהבנקים וקרן האצ'יסון יהיו המממנים העיקריים, אבל הגופים המוסדיים התלהבו מהעסקה, ולבסוף הפכו הם למממנים המרכזיים.

חברת סקיילקס, שבאמצעותה רכש בן דב את השליטה, גייסה 9.1 מיליארד שקל באג"ח. למחזיקי האג"ח משועבדות קרוב ל15%- ממניות פרטנר, ששוויין עומד כיום על כ6-.1 מיליארד שקל. מקרן האצ'יסון לקח בן דב הלוואה של כ5-1.1 מיליארד שקל, שמועד פרעונה הוא בעוד ארבע שנים וחצי, ושיעבד לטובתה %1.11 מהמניות.

חלקם הגדול של מחזיקי האג"ח במימון בא על חשבון המערכת הבנקאית. שני בנקים הלוו לבן דב 008 מיליון שקל - 480 מיליון שקל הוא לווה מבנק לאומי ו320- מיליון שקל ממזרחי-טפחות. לטובת שני הבנקים שועבדו 7.5% ממניות החברה. נוסף על כל אלה צמצם בן דב את החשיפה שלו לפרטנר ומכר חלק מהמניות ללאומי פרטנרס (זרוע ההשקעות של בנק לאומי), לחברת הביטוח מגדל ולבית ההשקעות אקסלנס. בן דב מכר לשלושת הגופים 6.1% מהמניות תמורת 652 מיליון שקל. לבסוף, הוא נשאר עם 45.6% ממניות פרטנר, כאשר 33.5% מהן משועבדות.

תחזית לשנה הבאה. כעת, אחרי שקיבל את ההכרה, מעניין לבחון את כוונותיו של בן דב. נוחי דנקנר, למשל, קיבל החלטה אסטרטגית להפוך את סלקום לחברת הסלולר הגדולה בישראל ולנשל את פרטנר מהמקום הראשון. האם גם בן דב רוצה דבר דומה? האם יש לו את הדרייב להילחם, או שהוא מעוניין בעיקר ברווחיות, שאינה מחייבת לבדוק את נתח השוק כל יום מחדש? לצד כל זה עלתה לאחרונה גם השאלה עד כמה עמוק יגיעו הפיטורים בחברה, ומה יהיו תוצאות ההתייעלות.