"החזרת הבנק מסערת הרגשות שטלטלה אותו, במשך חודשים ארוכים, למצב של עסקים כרגיל. לבנק הפועלים יש את הפוטנציאל לחזור ולתפוס את מקומו כבנק המוביל בארץ במונחים של שווי שוק, רווח ותשואה על ההון. לשם כך היה עליי, כמובן ביחד עם הדירקטוריון ועם עמיתי בהנהלה, להחזיר את האמון בין ההנהלה לעובדים. סימני הצלחת המהלך הזה כבר ניכרים, אבל הדרך עוד ארוכה".

מהו החזון שלך עבור בנק הפועלים?

"החזרת המובילות של הבנק במערכת הבנקאית הישראלית בכל הפרמטרים המשמעותיים. כדי לא להישאר ברמת הסיסמה, הגדרתי לעצמי ולמערכת כולה מהי מובילות מבחינתי: להוביל במונחים של שווי שוק, רווח ותשואה להון; להיות בנק מוביל בתחום ניהול הסיכונים; להוביל את המערכת הבנקאית בהיבט של יעילות תפעולית; להיות מקום העבודה המועדף ביותר לא רק במגזר הפיננסי, אלא במשק הישראלי בכללו; להחזיר את מותג הבנק למקום שבו היה ולמצב אותו לאורך זמן כמותג חזק ומוביל; להוביל בתחומים של אחריות חברתית וסביבתית, תרומה לקהילה, שקיפות ואתיקה מקצועית.

"במקביל למובילות בישראל, כחלק מהחזון ארוך הטווח, בכוונתי לבחון לעומק ולרענן את אסטרטגיית הבנק בתחום הפעילות הבינלאומית. לנוכח המגבלות הרגולטוריות והתחרות הגוברת בשוק הישראלי, אין ספק כי על הבנק להמשיך ולבנות פלטפורמה לצמיחה והתפתחות עתידית גם בשוק הגלובלי".

איך חווית את המשבר הכלכלי?

"המשבר הכלכלי פגש אותי בתפקידי הקודם, כמנהל החטיבה העסקית. ידעתי כי התמודדות מכורסת המנהל לא תביא לתוצאות אפקטיביות, ובחרתי לצאת הרבה אל השטח כדי להכיר את המצב מקרוב. אני יודע שהחלטה זו סייעה לנו לפתח דרכי פעולה יעילות לעזרה ללקוחות שנקלעו למשבר.

"כמובן שדרך זו דורשת זמן רב יותר - כי יחד עם כל הביקורים עדיין צריך לקיים את כל הישיבות במשרד ואת עבודת המטה - אך היא נותנת לך אופק והבנה ומאפשרת רגישות רבה פי כמה לעתיד של עובדים ומשפחות.

"באופן אישי, התוצאה הישירה של המשבר הייתה פחות שעות שינה והרבה פחות שעות משפחה. החוויה הזו טרם הסתיימה, כי המשבר לא הסתיים. גם היום, כמנכ"ל, אני משתדל שלא להתנתק מהשטח, ולזה אין תחליף בשמירת הקשר העסקי והאנושי".

איזה סיכון לקחת השנה?

"הבעיה המרכזית שעמדה לפניי כמנהל החטיבה העסקית הייתה לפעול במשנה זהירות בהחלטותיי לגבי חברות ועסקים שהובאו לפניי, או במילות האמרה העממית - להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים. עשיתי הכול כדי למצוא פתרונות שיסייעו ללקוחותינו לצלוח את המשבר, והענקנו להם טיפול רגיש ואינדיבידואלי. רגישות כזו מכתיבה נטילת סיכונים, שכבנקאי אולי היית מעדיף להתרחק מהם, אך כמנהל בבנק הפועלים הדרך הינה שונה".

מה התחזית הכלכלית שלך לשנה הקרובה?

"גם אם אפשר להשמיע אנחת רווחה, שפגיעת המשבר הכלכלי בנו הייתה פחותה מזו שבשווקים בינלאומיים רבים, אסור עדיין בשום פנים ואופן להשמיע צפירת הרגעה. לצערי אנחנו רחוקים עדיין מיציאה מהמשבר.

"פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, שאת מאמריו אני קורא באדיקות, כתב כי למרות שכלכלת העולם הצליחה להימנע מקטסטרופה והחששות משפל ממושך פגו, הרי חידוש הצמיחה יהיה איטי וקשה. הנתונים שפורסמו לא מכבר על המשך מגמת אבדן מקומות העבודה בארה"ב מחזקים את תחזיתו זו.

"גם אצלנו, נתוני האבטלה הם מקור לדאגה חריפה. לכן, תחושתי היא שאנו מצויים עדיין בשלהי תקופה קשה, שתלווה אותנו זמן לא מבוטל, הדורשת ערכות חיסון ומשמעת כלכלית וחברתית, שרק בעזרתן ניחלץ מהמשבר. עם זאת, דומני שהוכח כי המשק הישראלי איתן ביסודו, והדבר בהחלט מאפשר לנו להביט קדימה בתקווה".

מי מהווה עבורך מקור השראה?

"את השראתי אני נוטל מהוריי ומהבית בו גדלתי. אבי, בן לרב ידוע, ואימי, שהייתה עוזרת לגננת בגן היהודי-ערבי הראשון ביפו, הם המעיין ממנו אני יונק את ערכיי ותקוותיי.

"כמו רבים מתושבי המדינה הזו, הוריי עקרו עצמם ממרוקו, מסביבה שבה חיו ברווחה גדולה, ובאו מאהבתם לציון לחיות במדינת ישראל. את הבית הרחב בגולה החליף פחון במעברה, אך הוריי לא זו בלבד שלא נשברו, אלא אמונתם ונחישותם אף חוזקו והתחשלו. למרות התנאים הקשים בהם חיו, דירת החדר בשכונת עג'מי ביפו שבה התגוררנו כולנו, הם בנו משפחה לתפארת. מהם למדתי ש'בית' איננו קירות, אלא התחושה, האמונה והערכים שאותם אנו, כמשפחה, יוצרים ועל פיהם אנו חיים".