"אובדן הבכורה של פרטנר. המחזור של פרטנר כמעט זהה לשל סלקום, אך שווי השוק של סלקום כיום הוא בכ-400 מיליון דולר יותר. זה פער שנפתח בשנה וחצי האחרונות. בהמשך לכך, בשנה החולפת ביססה סלקום את מעמדה כמובילה בשוק של ניידות מספרים בכל פרמטר פיננסי שניתן לכמת אותו, והיא גם זו שצמחה בקצב המהיר ביותר, מאז שהחלה הניידות".

המעבר לניידות המספרים הדאיג אותך?

"המתח סביבו היה אדיר. ללקוח הייתה אפשרות לעזוב אותנו יותר בקלות, וזו הייתה שעת מבחן לקשר שלנו איתו. היה קשה לחשב כמה ירצו לעזוב וכמה יעברו אלינו. לא ידענו איך זה יתנהל.

"מעבר להיבטים העסקיים, זה גם עניין אישי. כמות הלקוחות שבחרו בנו אחרי הניידות לעומת אלה שבחרו לעזוב אותנו, היא מקור לגאווה אישית. כשלקוח מחליט לעזוב אותנו, אני רואה את זה כאילו הוא עוזב אותי באופן אישי - הוא החליט לעזוב את עמוס שפירא. זה כואב בבטן. בתקופה שהייתה יותר קרובה לניידות עשינו מאמץ מיוחד, וכל הארגון עבר למצב עירנות יתרה".

מה מוביל את המדיניות הניהולית שלך?

"צריך לגרום לעובדים לבוא בבוקר עם צלילי מנדולינה בלב. אם זה יקרה לרוב העובדים רוב הזמן, זה יקרה גם ללקוחות. כיום אין כמעט ארגונים מאותו תחום המחזיקים בסודות מקצועיים או שיש בידם ידע ייחודי שאין למתחרים, לכן מה שמבדיל בין ארגון מצליח למפסיד זה רק המוטיבציה של העובדים".

מה המהלך החשוב ביותר שעשית השנה?

"דווקא ההחלטה לא לעשות הייתה חשובה יותר - לא להיכנס לתחום התקשורת הקווית בתחום הפרטי. זאת החלטה משמעותית והיא הייתה כנראה נכונה. הנה, למרות שוויתרנו על תחום, בסופו של דבר אנחנו משיגים שיעורי צמיחה גבוהים יותר".

איך עבר עליך המשבר הכלכלי?

"החוויה ברמה האישית הייתה משמעותית. מהצד, ובדיעבד, זה נראה כאילו הפחדים היו יותר גדולים מהמציאות, אבל צריך לזכור שהיו כאלה שנפגעו מאוד ואיבדו את מקום העבודה שלהם".

מה פירוש "יותר גדולים מהמציאות"?

"הם גרמו לכך שחשבנו שאולי לא נצא מזה בשלום, שאולי נצטרך להחביא את הכסף מתחת למזרן. כמות האנשים שהלכה עם פחד בעיניים במקום העבודה הייתה אחד הדברים היותר קשים. גם למנכ"לים לא היו תשובות לאנשים. היה חשש כלפי העובדים אפילו אצלנו בשוק התקשורת, שהיה יחסית שוק יותר יציב. אבל זה דבר שרק בדיעבד אני יודע אותו. אף אחד לא ידע את זה מראש ולא ידע לאן הדברים יתקדמו מבחינת התסריטים שהיו עלולים להתממש והמחיר שהחברה והאנשים ישלמו".

מה הדבר שהכי הפריע לך השנה?

"שלא עשו דבר לעצור את בריחת המוחות מישראל. 25% מהחוקרים שלנו נמצאים בחו"ל. אחת התוצאות של המציאות הזו היא שאם לפני עשור מדינת ישראל ייצרה פי 10 מאיראן, כיום אנחנו מייצרים רק פי שניים. אני מתכוון להוביל קמפיין ציבורי להגדלת המודעות וגיוס משאבים להחזרת המוחות. אני לא בא לעזור לדיקנים של האוניברסיטאות, אלא דואג בכך לנכדים ולנינים שלי".

מי מהווה עבורך מקור השראה?

"וינסטון צ'רצ'יל. יש משפט שהוא אמר: 'מהי מנהיגות? היכולת של מנהיג ללכת מכישלון לכישלון ועדיין לשמור על חדוות עשייה, מוטיבציה ותשוקה'. כשאני מדבר עם ילדים לפני בחינה למשל, וגם עם מנהלים בעצם, והם בלחץ, אני אומר להם: 'מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? תיכשלו בבחינה? תמיד יש מועד ב''. ואז מגלים שיש דברים שלא שווה להיות חרד בגללם".

מי איש השנה שלך?

"במבחן התוצאה מול אנשי עסקים אחרים - נוחי דנקנר. למרות שהוא הוביל את אחת הקבוצות הגדולות במשק, הוא עבר את המשבר בצורה הטובה ביותר".