האנרגיה. מבט לאחור אל השנה שחלפה מגלה עוד שנה טיפוסית שלצדיק בינו. בינו, שאוהב ללכת על הצד הבטוח, לא נכנס לתחום חיפושי הגז והנפט ולא השתתף בחגיגה שרשמו החברות המשתתפות בקידוח תמר. מנגד, הוא גם לא מחזיק אופרציה שלמה של בתי זיקוק ותחנות דלק בארה"ב כמו יצחק תשובה או דודי ויסמן, פעילות שבשנה האחרונה קרטעה על רקע התנודתיות במחירי הנפט והירידה במרווח הזיקוק.

שנאת הסיכון של בינו מקרינה על פעילות חברת האנרגיה שלו, פז. בתקופה שבה השווקים נעים בחוסר ודאות, הפעילות של פז, הנמצאת כולה בישראל, המשיכה לצמוח, ומניית החברה אף פרצה במהלך השנה את רמת השיא אליה הגיעה מאז הונפקה בסוף 2006, מה שאי אפשר לומר על המתחרה הישירה שלה, בז"ן. פז יצאה השנה לגיוס אג"ח שקלי בהיקף של מיליארד שקל והייתה בין החלוצות בתחום - בהמשך השנה הפך המהלך לטרנד פופולרי בקרב חברות שגייסו כספים.

שוק הדלקים הרווי הביא את בינו לקבל החלטה אסטרטגית לפני שנתיים, להיכנס לתחום חדש - החשמל הפרטי. את פירות ההחלטה הזו בינו התחיל לראות השנה. פז קיבלה רישיון קבוע לאספקת חשמל מתחנת כוח שהוקמה בחצר בית הזיקוק באשדוד, ועוד לפני תום בניית התחנה כבר הספיקה לחתום על חוזה נוסף עם יצרנית השבבים נומוניקס.

תחנת כוח זו היא רק הסנונית הראשונה מבין הפעילויות החדשות של בינו בתחום החשמל. פז מתכוונת לבנות תחנת כוח נוספת בתחום בית הזיקוק, וגם נכנסה לתחום האנרגיה הסולארית.

על אף הכניסה לפעילויות חדשות, ליבת הפעילות של פז הייתה ונשארה ייצור והפצת דלקים. כאן היא נמצאת בתחרות מתמדת ועיקשת מול חברות הדלק הישראליות, שמנסות לנגוס בנתח השוק שלה. בזמן שפז תחשוב על פתרונות יצירתיים כיצד לשמור על מעמדה בשוק המקומי, בינו כבר סימן את היעד האסטרטגי הבא: תחום טיהור השפכים.

הבנקאות. הבנק הבינלאומי, שבבעלות בינו ובניהולה של סמדר ברבר צדיק, התמודד יפה עם המשבר. מסע הרכישות שלו הרחיב את הפעילות הקמעונאית של הבינלאומי, שהפך בהדרגה לקבוצה המונה חמישה בנקים: בינלאומי, פאג"י, יובנק, אוצר החייל ומסד. מאחר שהסיכון במשקי הבית נמוך משמעותית מבנקאות עסקית, הרי שבזמן המשבר הנוכחי נפגע הבינלאומי פחות מאשר במשבר של תחילת העשור. פירות הניהול השמרני הביאו להישג נוסף: לבינלאומי הלימות ההון הגבוהה במערכת, כאשר עודפי ההון גדולים עד כדי פגיעה בתשואה על ההון.

תחזית לשנה הבאה. בינו יצטרך לפתור את הסכסוך עם דיסקונט, שנכנס לשנתו השלישית. מאז 1983 דיסקונט מחזיק ב-26.45% ממניות ההון של הבינלאומי וב-11.09% ממניות ההצבעה. "מצב בו בנק מתחרה מחזיק במניות הבינלאומי וממנה רבע מדירקטוריון הבנק הבינלאומי הוא מצב בלתי נסבל שפוגע בתחרות, ועליו להסתיים", הסביר בינו לגלובס את היחסים הגרועים בין שני הצדדים.

למרות המשקעים, על בינו יהיה לנשוך את שפתיו ולהגיע עם דיסקונט להבנות, בתיווך בנק ישראל, על מנת שזה יירד באחזקותיו בבינלאומי בהדרגה, מבלי שייפגע. לאחר מכן יוכל בינו לקבוע לבנק מדיניות דיבידנד החיונית לו כל כך ולממש תוכנית ישנה - איחוד מניות (1) ו-(5) של הבנק. לאחר איחוד המניות, ייכנס הבינלאומי למדד המעו"ף, הסחירות במניה תגדל ושווי הבנק יעלה.

נושאים: צדיק בינו