מחקר של יובנק: השלב הבא - קרנות אג"ח סקטוריאליות

אך ראשית למחקר. הוא נפתח בסקירה היסטורית של שוק האג"ח הקונצרניות, שנפתח ב-1985 עם פתיחת שוק המימון החוץ בנקאי, על רקע משבר המניות בבנקים. בתחילה רק חברות גדולות, ובעיקר בנקים וחברות ביטוח, הנפיקו אג"ח, אם עם השנים - ובהשראת רפורמת בכר וההחלטה להקטין את רכיב האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה - חברות נוספות הצטרפו לגל.

שיא ההנפקות נרשם בשנים 2006-2007, ובתגובה הבורסה השיקה את מדדי התל-בונד, ובתי ההשקעות הצטרפו עם מוצרים שמחקים את המדדים או מנסים להכות אותם.

המשבר, מציינים ביובנק, חשף את חוסר האמון של המשקיעים בדירוג איגרות החוב שמבוצע לא אחת "בדיעבד", אחרי ההרעה בעסקי החברה ולאחר שהאג"ח שלה כבר תמחרו אותה.

לכך השלכה גם על מדדי האג"ח והמוצרים העוקבים אחריהם: תעודות הסל אמנם העניקו פיזור, אך לא הבטיחו שהסיכון הכולל שהן נושאות יהיה נמוך, ו"פיזור במדד תל-בונד 20 טומן בחובו מגוון של רמות סיכון", מציינים ביובנק.

נדל"ן: יורד יותר ועולה יותר

לפיכך, ביובנק צופים שהשלב הבא באבולוציה של איגרות החוב היא סיווג סקטוריאלי. כדי לאמת את התחזית, ערכו בבנק מחקר, שבחן את ההשקעה באג"ח לפי סקטורים ברמות סיכון שונות, ובהשוואה לביצועי מדד התל-בונד 20 ולמדד האג"ח הכללי. ההשוואה בוצעה בשלושה סקטורים: בנקים וביטוח, בהם רמת הסיכון נמוכה יחסית, תקשורת ושירותים בהם רמת הסיכון בינונית, ונדל"ן ואחזקות - שם רמת הסיכון גבוהה יותר.

על מנת לבצע את ההשוואה נלקחו 20 איגרות חוב מובילות בכל סקטור, והרכיבו שלוש קרנות וירטואליות לפי שווי השוק שלהן וגודל הסדרה. ביצועי הקרנות נבחנו מתחילת 2007 ועד היום.

המחקר אימת את ההשערות של יובנק, לפיהן קרן הנדל"ן והאחזקות הניבה את התשואה החלשה ביותר - תשואה שלילית של 19.7% לעומת תשואות שליליות של 3.5% ו-14.2% למדדי התל-בונד 20 והאג"ח הכללי, בהתאמה.

מנגד, התשואות של הקרן מתחילת השנה וב-12 החודשים האחרונים היו גבוהות בהרבה מהמדדים. הדבר מלמד על כך שסטיית התקן - כלומר התנודתיות ורמת הסיכון - של איגרות החוב גבוהות יותר.

בנקאות וביטוח - סולידיים יותר

סקטור הבנקאות והביטוח השיג ב-2008 תשואה של 4.9% לעומת הירידות במדדי התל-בונד ואג"ח כללי, אך פיגר אחריהם ב-12 החודשים האחרונים ומתחילת השנה. סקטור התקשורת ירד בחדות ב-2008 ב-7.8%, אך היכה את המדדים מתחילת השנה, עם תשואה של 30.8%.

על מנת לאמוד את הסיכון ואת עודף התשואה ההיסטורי, השתמשו ביובנק במדדי שארפ (סיכון) וג'נסן (עודף תשואה). לפי מדד שארפ, סקטור הבנקאות והביטוח היה עדיף לאורך התקופה, ולפי מדד ג'נסן, סקטור התקשורת והשירותים היה הטוב ביותר. בסקטור הנדל"ן והאחזקות מדדי שארפ וג'נסן היו קוטביים מאוד בתקופות השונות. פירושו שהסקטור מניב תשואות עודפות גבוהות בתקופות חיוביות, ותשואות חסר נמוכות בתקופות של ירידות בשוק.

לפיכך, מסכמים ביובנק, על מנת לבצע אלוקציה נכונה וראויה בשוק האג"ח הקונצרניות, צריך להגדיר מחדש את הסיכונים והסיכויים ולהיחשף בצורה סקטוריאלית, שמשקפת נכון יותר את הסיכויים והסיכונים מאשר המדדים.