אומדן רשמי: טיהור קרקעות בתעש השרון יעלה 2.3 מיליארד שקל

תוכנית תעש השרון ("קדמת השרון") מתייחסת לפינוי מפעלי תעש ולטיהור הקרקעות בחטיבת הקרקע העצומה שנמצאת חלקה במחוז ת"א וחלקה במחוז מרכז ושמשתרעת על פני כ-7,500 דונם

עלות פינוי וטיהור קרקעות תעש השרון, שעליהן מתוכננת תוכנית לכ-20 אלף יחידות דיור, נאמדת בכ-2.3 מיליארד שקל. כך עולה מאומדן ראשוני שהגיע לידי "גלובס", שנערך במסגרת ההיערכות לביצוע תוכנית הממשלה לפינוי המפעלים מהמתחם ולטיהור האדמות במימון הכנסות שתקבל המדינה משיווק חלק מהשטחים למגורים ולמסחר.

אומדן עלויות הטיהור של הקרקעות המזוהמות מפסולת מפעלי תעש השרון נערך עבור המינהל על ידי היועץ הכלכלי של התוכנית, זאב ברקאי. לדברי גורמים ממשלתיים, העלויות הכבדות ניתנות לכיסוי רק אם תאושר תוכנית המתאר של המינהל, שלפיה יממן האוצר את הטיהור כנגד הבטחה לבנייה עתידית של חצי משטחי התעש.

תוכנית תעש השרון ("קדמת השרון") מתייחסת לפינוי מפעלי תעש ולטיהור הקרקעות בחטיבת הקרקע העצומה שנמצאת חלקה במחוז ת"א וחלקה במחוז מרכז ושמשתרעת על פני כ-7,500 דונם. את השטח מייעדת התוכנית לכ-20 אלף יחידות דיור, כאמור, שישווקו על ידי המינהל ליזמים באופן מדורג עד 2050.

כזכור, ביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א הורה בפברואר 2009 לוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבנייה שלא להפקיד את התוכנית עד שייערך סקר למיפוי זיהום המים והקרקע בשטח ושהתוכנית תתוקן בהתאם לצורך. זאת בתגובה על עתירתן של עמותות אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) ואדם טבע ודין, שטענו כי "ההחלטה להפקיד את התוכנית לוקה בחוסר סבירות קיצוני נוכח העדר תשתית עובדתית מהימנה בנושא זיהום המים והקרקע בתחום התוכנית".

על החלטה זו הגישו הוועדה המחוזית, המינהל ולשכת התכנון המחוזית ערעור לביהמ"ש העליון במארס אשתקד. הטענה היא שאם ערעור המדינה יידחה והפקדת התוכנית לא תותר, הרי שלא יימצא שום מימון לטיהור הקרקע ותושבי הסביבה יישארו עם קרקע מזוהמת בעשרות השנים הבאות.

מהאומדן עולה כי שטח כל יחידת דיור במתחם יהיה 110 מ"ר, וכי ערך הקרקע נטו הנובע מזכויות הבנייה הוא כ-11 מיליארד שקל. על בסיס תכנון ראשוני, ההשקעות בתשתיות השונות צפויות להסתכם בכ-5 מיליארד שקל.

לפי נתוני האומדן, יש כרגע שתי אפשרויות טיפול עם משמעות כספית: פינוי הקרקע החשודה בזיהום לאתר מיוחד; ומיון, הפרדה והעברת החומרים המזהמים אל מחוץ לאתר.

דו"ח האומדן אף מצביע על כך שדחיית הדיונים בשנה פירושה עלות של 255 מיליון שקל למשק הלאומי ודחייה בחמש שנים - עלות של 1.1 מיליארד שקל.